סיפור החתונה שלנו ../images/Emo41.gif
שלום לכולם, החתונה היתה ביום חמישי ורק עכשיו אני מסוגלת לכתוב ולהתחיל לעכל את כל מה שהיה. ברגע זה ממש, אני פשוט מאושרת! ולסיפור עצמו: הגענו למלון היאט בים המלח כבר ביום רביעי, מנסים להרגע מכל ההכנות המטורפות שהיו בשבוע האחרון לצורך הכנת מקום החתונה (זוכרים? בלב המדבר...). האמת, ההכנות נמשכו עד ממש לפני החתונה, אבל זה היה שווה כל שבריר שניה. אנחנו היינו פעם אחרונה במקום ביום רביעי, לב מדבר יפהפה ושומם באמצע שום מקום. בפעם הבאה שראינו את המקום זה היה הדבר הכי קסום שראיתי בחיי. ביום חמישי התחילו הההכנות הרציניות (בגדים, איפור...) ואני הייתי רגועה עדיין...שגיא נכנס ויצא מהחדר ובילה את רוב הזמן היה עם חבר טוב טוב שלנו שליווה אותנו כל היום. הלב שלי התחיל לפעום חזק ללא הפסקה ברגע שלבשתי את השימלה ושמתי את ההינומה על הראש. זה היה לא יאומן ואין מילים לתאר את ההרגשה - פשוט היו לי דמעות בעיניים. שגיא, שלא ראה את השימלה לפני כן, הגיע לחדר ומיד התאהב בה (ובי..). הצילומים עברו בסדר והלב שלי עדיין פועם בקולי קולות... במהלך הנסיעה למקום החתונה החזקתי לשגיא כ"כ חזק את היד....ואז, בלב השממה, באמצע המדבר, ראינו את לפידי האש שמובילים למקום. והמשכנו לנסוע ולנסוע....והכל עדיין חשוך ושקט מסביב... ופתאום נכנסנו לקניון ולא יכולתי להאמין למראה עיני!!!!!! אין לי מילים לתאר את מה שעשו שם - פשוט תארו לעצמכם קניון מוקף הרים גבוהים, מואר בצבעי אדמה כאשר כל נקיק מיוחד בהר מקבל תאורה מיוחדת משלו, שולחנות ערוכים באופן הכי אלגנטי שראיתי בימי חיי, על כל שולחון נר דולק... והחופה, במקום מוגבה מוקף נקיקי סלע מדהימים עומדת לה ומשקיפה על כולנו, מקושטת בבד לבן מקסים.....אני מצטערת שלא עצרתי לעוד כמה רגעים כדי להסתכל על המקום ולחרוט את התמונה בראש, אבל אני זוכרת בברור את תחושת השלמות ופאר היצירה שהמקום הקרין. המשך מיד מגיע...
שלום לכולם, החתונה היתה ביום חמישי ורק עכשיו אני מסוגלת לכתוב ולהתחיל לעכל את כל מה שהיה. ברגע זה ממש, אני פשוט מאושרת! ולסיפור עצמו: הגענו למלון היאט בים המלח כבר ביום רביעי, מנסים להרגע מכל ההכנות המטורפות שהיו בשבוע האחרון לצורך הכנת מקום החתונה (זוכרים? בלב המדבר...). האמת, ההכנות נמשכו עד ממש לפני החתונה, אבל זה היה שווה כל שבריר שניה. אנחנו היינו פעם אחרונה במקום ביום רביעי, לב מדבר יפהפה ושומם באמצע שום מקום. בפעם הבאה שראינו את המקום זה היה הדבר הכי קסום שראיתי בחיי. ביום חמישי התחילו הההכנות הרציניות (בגדים, איפור...) ואני הייתי רגועה עדיין...שגיא נכנס ויצא מהחדר ובילה את רוב הזמן היה עם חבר טוב טוב שלנו שליווה אותנו כל היום. הלב שלי התחיל לפעום חזק ללא הפסקה ברגע שלבשתי את השימלה ושמתי את ההינומה על הראש. זה היה לא יאומן ואין מילים לתאר את ההרגשה - פשוט היו לי דמעות בעיניים. שגיא, שלא ראה את השימלה לפני כן, הגיע לחדר ומיד התאהב בה (ובי..). הצילומים עברו בסדר והלב שלי עדיין פועם בקולי קולות... במהלך הנסיעה למקום החתונה החזקתי לשגיא כ"כ חזק את היד....ואז, בלב השממה, באמצע המדבר, ראינו את לפידי האש שמובילים למקום. והמשכנו לנסוע ולנסוע....והכל עדיין חשוך ושקט מסביב... ופתאום נכנסנו לקניון ולא יכולתי להאמין למראה עיני!!!!!! אין לי מילים לתאר את מה שעשו שם - פשוט תארו לעצמכם קניון מוקף הרים גבוהים, מואר בצבעי אדמה כאשר כל נקיק מיוחד בהר מקבל תאורה מיוחדת משלו, שולחנות ערוכים באופן הכי אלגנטי שראיתי בימי חיי, על כל שולחון נר דולק... והחופה, במקום מוגבה מוקף נקיקי סלע מדהימים עומדת לה ומשקיפה על כולנו, מקושטת בבד לבן מקסים.....אני מצטערת שלא עצרתי לעוד כמה רגעים כדי להסתכל על המקום ולחרוט את התמונה בראש, אבל אני זוכרת בברור את תחושת השלמות ופאר היצירה שהמקום הקרין. המשך מיד מגיע...
