סיפור החתונה של ודים ושרון

[שרונס]

סיפור החתונה של ודים ושרון../images/Emo48.gif

OK, חברים, סוף כל סוף גמרתי לכתוב את כל סיפור החתונה שלנו. קצת באיחור, שבועיים אחרי, אך אני מקווה שאתם סולחים לי. זה יצא מאוד ארוך ואני מקווה שגם על זה תסלחו לי. כשישבתי ושיחזרתי את כל הארוע נכנסתי לכזו התרגשות עצומה ופשוט הייתי חייבת לכתוב הכל.כתבתי את הכל בקובץ WORD, פשוט כי כתבתי בהמשכים. הסיפור כולל גם את הביקור במקווה ביום שלפני, סיפור שלא יצא לי לכתוב כאן. אני לא זוכרת מי ביקש, אך עלתה כאן לא מזמן בקשה לכתוב את המחירים של נותני השרותים כדי שהמתחתנים הבאים יוכלו להתרשם ולהשוות. מאחר והחתונה שלנו היא אחת הזולות והקטנות כאן בפורום, נראה לי חשוב להוסיף את המחירים לטובת בעלי האמצעים המצומצמים יותר. כל המחירים וההמלצות מופיעים בסוף ברשימת הקרדיטים ואני מקווה שלא שכחתי אף אחד. קריאה נעימה! שרון.

 

[shelycat]

אין לי מילים.../images/Emo28.gif

אני כל כך שמחה שבסוף הכל מסתדר וזאת רק הוכחה נוספת שלא משנה כמה מוציאים וכמה מוזמנים יש, הרי זו לא הכמות אלא האיכות. וכנשואה טריה-ותיקה לנשואה טריה מאוד נכון שכיף לנו לחיות עם כאלה אנשים נהדרים? כל ההחלטות שנעשו מתבררות כנכונות (גם אלו שלא) כי סך הכל הם הביאו אותך ליום שבו חגגת את אהבתך לאדם הכי מקסים בעולם. שלי.

 

[שרונס]

נכון! מסכימה עם כל מילה...../images/Emo45.gif../images/Emo39.gif

ובהחלט כיף לי מאוד לחיות עם איש כזה נהדר ואני שמחה שגם לך טוב! וזו באמת היתה חגיגת אהבה גדולה למרות שפיזית היא היתה די קטנה... תודה על המילים החמות, שלי, אני הולכת לי לישון עם שמחה בלב! שרון.

 

[nikit1]

שרון, איזו חתונה יפה ומרגשת

ממש כיף לשמוע (לקרוא), ועלי לציין שניחנת בכישרון הכתיבה, את כותבת ממש יפה ועם הרבה הומור. אני כבר לא יכולה לחכות לספר את הסיפור שלי!

 

[שרונס]

איך הספקתם לקרוא כל-כך מהר?

תודה על המחמאות! גם אני לא יכולה לחכות ולשמוע את סיפור החתונה שלך! סליחה על הזיכרון הקצר, כבר יש לכם תאריך? אני קצת לא מאופסת מאז החתונה... לילה טוב!

שרון.

 

[nikit1]

יש תאריך ויש הכל

חוץ מטבעות נישואין- 21 בפברואר בגן אמנים

 

[שירי71]

שרונס אני מה זה רוצה ולא מצליחה לקר

א הקובץ לא נפתח לאצלי!!! את יכולה אולי להדביק את הטקסט כאן בשירשור ????

 

[pumpkin]

גם אני לא מצליחה../images/Emo4.gif אין לי word בעברית

 

[*שיר]

הנה אני מדביקה את הטקסט למי שאין

WORD בעברית

סיפור החתונה של ודים ושרון (מנקודת ראותה של שרון...) היום שלפני והמקווה היום שלפני הוקדש לטיפוח החן. מאחר ואני קצת מפגרת, לא פניתי לקוסמטיקאית עד לחתונה ולכן נתקעתי לי בבית יום לפני החתונה עם חברי הטובים, המשייף והפינצטה (ועוד כמה חברים טובים ומכאיבים...). כל היום שקדתי ועמלתי עד שהגיעה השעה ללכת למקווה. הלכתי לי כולי מטופחת למקלחת וגיליתי שאין מים חמים. לאחר חילופי דברים סוערים עם ועד הבית התברר שלא יהיו מים לפחות עוד כמה שעות. עשיתי מקלחת קרה והלכתי לי כולי נוטפת ועצבנית למקווה. אז לכל המעוניינות: המקווה הוא ברח´ ההגנה 15 בגבעה הצרפתית בירושלים. הלואי שהיה לי בבית חדר אמבטיה כמו החדרים שיש במקווה. הכל נקי ומטופח, לכל טובלת יש חדר אמבטיה משלה עם יציאה נפרדת למקווה וכל היציאות נעולות עד שהבלנית קוראת לטובלות אחת אחת. פרטיות מוחלטת. טבלתי במים שלוש פעמים תוך כדי מלמול אין סופי של הברכה כי שכחתי בדיוק באיזה שלב אומרים אותה וגם כי כל המרבה הרי זה משובח, לא? הבלנית היתה מאוד מבסוטה מהטפול 10,000 שעשיתי במשך היום ובכלל כל הזמן אמרה שאני "ילדה חמודה וטובה" (???). לאחר מכן חזרתי הביתה וארזתי כמעט את כל הבית. ודים, אחי וחברתו הסיעו אותי למלון ונטשו אותי. אז שמתי לב לכך שזו הפעם הראשונה שלי בחיים לבד בחדר במלון. חשבתי לי מה לעשות והחלטתי שזה הזמן המתאים להתרגל לסנדלים של החתונה. לפיכך, לבשתי לי טריינינג ואת הסנדלים הלבנות והעדינות שלי ודידיתי לי ברחבי החדר. בערך בחצות החלטתי שהגיע הזמן לישון. כמובן שלא הצלחתי להרדם עד אמצע הלילה בגלל כל המחשבות שרצו לי בראש באותה המהירות שהרוח נשבה בחוץ.

 

[*שיר]

יום החתונה

יום החתונה קמתי בשמונה בבוקר. הייתי עייפה ומעוצבנת על כך שישנתי מעט. ראיתי שבחוץ יום סגריר והרוח מהלילה עדיין נושבת ביללות אימים. התכנית היתה לרדת לארוחת הבוקר ולחזור לישון עד שרינת הספרית תגיע ב-13:30. אכלתי ארוחת בוקר קטנה ורצתי לי בחזרה למיטה. כמובן שלא הצלחתי לישון ולכן החלטתי שיש רק פתרון אחד לשפר את מצבי: ג´קוזי. כן, כן, קיבלתי סוויטה עם ג´קוזי. זו היתה ההחלטה הכי טובה שלי באותו היום. יצאתי מהג´קוזי במצב משופר ואז התחילו הטלפונים. מסתבר שאף אחד (ודים, ההורים שלי ושלו, אחי ובמיוחד חברתו) לא הצליח לישון בלילה מרוב התרגשות. ודים ישב לו גלמוד עם בקבוק יין וראה סרטים עד ארבע בבוקר. כל הסיפורים של כולם הכניסו אותי להתרגשות אדירה. כבר לא יכולתי לחכות שכל ההכנות יתחילו וביליתי את הזמן הנותר במליון ריצות לשירותים לעשות פיפי. לבסוף נשמעה הדפיקה המיוחלת על הדלת ורינת הגיעה כדי לעשות לי את התסרוקת. מכאן ואילך הזמן התחיל לטוס. אמי ואחי הגיעו ואחריהם אלפא המאפרת. התסרוקת היתה מורכבת מבייביליס בכל הראש עם השיער למעלה אסוף בסיכות לאחור ופרחים לבנים קטנים שזורים בו. כשהתסרוקת היתה מוכנה הסתכלתי בראי ומייד נזכרתי באיך שנראיתי ביום הולדת שעשו לי בגן כשהייתי בת שש, עם הזר על הראש. אל תדאגו, התסרוקת היתה מאוד יפה ועדינה ולא היה לי זר על הראש, זה סתם היה זכרון נחמד. לאחר מכן אלפא איפרה אותי בעדינות. כך עברו להן ארבע שעות כמעט מבלי ששמתי לב וכל רגע נהייתי יותר שמחה ונרגשת. פתאום אבי הופיע (חיבוק גדול) עם זר הפרחים שלי שסחט קריאות התפעלות מכולם. הפרחים היו מותאמים לצבע של האבנים בתכשיטים שלי, אבני גרנאט, והפרחים היו שושנים צפופים בצבע בורדו כהה וקטיפתי. לאחר מכן סילקתי את כולם מחדר האמבטיה ולבשתי את השמלה הצחורה שלי. אמי עזרה לי לקשור את הסרט מאחור ויצאתי לי לחדר שכבר התמלא באנשים: אמי, אבי, אחי וחברתו, אלפא והצלם. הצלם עוד הספיק לצלם אותי עונדת את התכשיטים ונועלת את הסנדלים ואז ודים הגיע. הוא נכנס לחדר עם פרצוף חושש ובשוק מכל האנשים שהצטופפו בחדר. כשהוא ראה אותי הוא אמר "וואו" אחד גדול והסתכל עלי נדהם ומופתע. ניסיתי לברר אם הכל בסדר והסתבר שהוא לגמרי מעופף מרוב התרגשות מלראות אותי. אני לא יכולתי להפסיק לחייך ולהסתכל על כמה שהוא יפה בחליפה שלו ובכלל. ירדנו ללובי, שם חיכו לנו הוריו של ודים ואחד מחבריו שכל הזמן צעק עלי שאני נראית מאוד רצינית. ההורים של ודים ניסו לדבר איתי כמיטב יכולתם אך מה שהבנתי בעיקר היו החיוכים הגדולים שלהם. הצלם לקח אותנו להצטלם ברחבי המלון. לאחר מכן חזרנו לחדר, אספנו את כולם וירדנו לאיטנו לגן הארועים. בערך מהרגע שלבשתי את השמלה נכנסתי לבלבול מוחלט. זו הרגשה כאילו כל החושים פועלים בפאזה אחרת: לא שומעים, לא רואים, לא נמצאים בקשר עם הגוף והכל זורם כמו בהילוך איטי ומצד שני בהילוך מאוד מאוד מהיר.

 

[*שיר]

החתונה (של שרון וודים-כמובן)

החתונה מאחר וזו היתה חתונת חורף, כתבנו בהזמנות שקבלת הפנים תהיה ב-18:30 והחופה ב-19:30. למעשה, כמעט ולא הגיעו אנשים עד 19:00 והחופה היתה ב-20:00. היו אפילו כמה דקות שדאגתי שאף אחד לא יגיע. בבת אחת התחילו להגיע כל האנשים. כולם היו מכורבלים במעילים ובצעיפים. בגן דאגו להכין פינת מרקים וכל אורח נטל לו קערת מרק מהביל. מסתבר שבכל ירושלים ירד גשם שוטף ורק ברמת רחל הגשם חיכה עד לאחר החתונה. קיבלנו בשמחה רבה את כל חברינו הטובים שהגיעו מחויכים ונרגשים. אני מאוד התפעלתי מכמה שכולם התלבשו יפה לכבודנו ולא הפסקתי להחמיא לנשים על כמה שהן יפות, עד שבסוף מישהי צעקה עלי שאני הכלה ואני הכי יפה במקום. פשוט הייתי ממוקדת באורחים ולא בעצמי. פתאום הגיע הרב ומישהו סחב את ודים כדי לחתום על הכתובה. כולם התחילו לצחוק ולהגיד שעכשיו הוא הולך לקנות אותי. אותי זה מאוד שעשע והייתי עסוקה בלהריץ בדיחות עם החברים שלי כשקראו לי פתאום לחופה. בבת אחת כולם נהיו רציניים. החופה היתה בפנים כי בחוץ היה הוריקן קטן. למעשה, היא היתה על רחבת הריקודים. פינו לנו מעבר בין השולחנות ואז ה-DJ שם את השיר שבחרנו לכניסה לחופה. השיר הוא של Richie Blackmore מתוך הדיסק שלו Blackmore Nights. זהו דיסק של מוסיקה אירית מנוגנת על ידי הגיטרה היפהפיה של הגיטריסט של Deep Purple, אך הקטע שבחרנו היה של חצוצרות שכמו מכריזות על כניסה לחצר המלכות בימי הרנסאנס. רק שמעתי את החצוצרות ונהיה לי גוש של שמחה והתרגשות בבטן והבנתי שזהו זה. הגענו לרגע. ודים ואני בחרנו ש-ודים ילך עם האבות ואני עם האמהות, מאחר וחשבנו שהם מאוד יתרגשו מהעניין ויכנסו לאוירה. אז שילבתי שתי זרועות בזרועות שתי האמהות והלכתי לי לחופה, שם ודים כנראה שם לי את ההינומה על הפנים. אני לא זוכרת מזה כלום. נעמדתי לצידו מתחת לחופה ומהרגע הזה נפלה עלי שלוה ושמחה ונהניתי מכל רגע בחופה. התחלנו את החופה בכך שעשיתי שבעה סיבובים מסביב ל-ודים. הרב הסביר שבסיבובים אלו הכלה מעלה את מעמד החופה לרקיע השביעי. מסתבר שכך אכן הרגיש ודים אשר הצטמרר כולו כשהלכתי מסביבו ומרגע זה ואילך לא זכר כלום מהחופה. לי היה מניע נסתר: מישהי סיפרה לי שבכל סיבוב הכלה רשאית לבקש משאלה. כשהתחלתי את הסיבובים גיליתי ששכחתי את כל הרשימה שהכנתי, וכשניסיתי להזכר, שכחתי באיזה סיבוב אני. הרב ראה את הבעיה ולחש לי עוד כמה סיבובים נשארו לי וביקשתי משאלה גדולה וכוללת לכולם. החופה היתה יפה וקצרה. מאחר והחופה לא היתה החופה הקבועה של המקום שנמצאת בחוץ, השתמשנו בפרוכת. זה אמנם פחות יפה אך היה עדיף בהרבה מבחינתנו. ארבעת החברים הכי טובים שלנו החזיקו את מוטות הפרוכת, ולאן שהסתכלתי נתקלתי בפנים המחוייכים של האנשים שאני כל-כך אוהבת. אחד מהם אפילו משך לי בהינומה תוך כדי החופה ואני הסתובבתי אליו מאחורי הגב של ודים והוצאתי לו לשון. הרב שאל אותי לפני ש-ודים ענד לי את הטבעת אם אני מסכימה להנשא לו ועניתי בהחלטיות ככל שיכולתי "כן". לאחר מכן הוקראה הכתובה בעברית, מבלי לנקוב בסכומים (שני אלו מנהגים של רבני צוהר). ודים שבר את הכוס ואז נתן לי נשיקה ארוכה ומהממת לשמחתם הגדולה של האורחים ששרקו ומחאו כפיים. לאחר מכן, כולם נגשו בשמחה למזנונים היפים ועמוסי האוכל והתחילו להעמיס על הצלחות. ודים ואני פרשנו לשולחן צדדי, שתינו משהו, נרגענו קצת והתחלנו בסיבובי השולחנות. ידענו שחלק מהאורחים ילכו מייד אחרי הארוחה, אז היה לנו חשוב להגיד שלום לכולם. אני מוכרחה לציין שאצלנו עניין השולחנות לא היה מעיק במיוחד משתי סיבות: קודם כל, היו לנו כ-80 אורחים ורק כעשרה שולחנות. דבר שני, הכרנו את כל המוזמנים מאחר והזמנו רק חברים מאוד טובים וההורים שלי הזמינו חברים טובים שאני הכרתי מגיל אפס וודים כבר פגש את רובם אצל ההורים. לא עשינו סידורי ישיבה וכולם התיישבו ליד אנשים שעניין אותם לפגוש ולהכיר. כנראה שהאורחים שלנו היו במצב רוח להכרויות. עד היום אנחנו שומעים על הכרויות חדשות ומפגשים בין כל מיני אנשים שנפגשו אצלנו בחתונה ונהנו מהמפגש. הגיע שלב הריקודים שהיה שמח במיוחד. היו כמה ילדים, ביניהם האחיינים השובבים שלי שהמציאו כוריאוגרפיות חדשות לשמחתם של הרוקדים. לזכותו של ה-DJ יאמר שלא היה אורח אחד שלא קם ורקד לפחות בחלק מהערב. ככל שהתקדמה השעה נשארו בעיקר הצעירים ברחבת הריקודים. המבוגרים יותר עשו סיבובים בין השולחנות ונרקמו שיחות עליזות. ההורים שלי עשו עבודה מצויינת וערכו הכרויות ומצאו מכנים משותפים בין האורחים. זה ממש נראה כמו מפגש חברתי אצלהם בסלון בבית. הרחבה לא התרוקנה עד 00:30. החברים של ודים ושלי נראו מאוד נרגשים ושמחים ולא הפסיקו לרקוד. מאחר ולא היה לנו צלם וידאו ביקשנו משני חברים להביא מצלמות וידאו ועוד חבר הביא מיוזמתו מצלמת סטילס דיגיטאלית. כל המצלמות עברו ידיים לשמחתם של הרוקדים שלא הפסיקו לעשות הצגות למצלמות ולעמוד בתור כדי לקבל מצלמה. נוצר מצב שהיו ארבע מצלמות שהסתובבו ברחבת הריקודים וזו היתה אטרקציה רצינית. בקיצור, חברים, היה ארוע שמח, קטן ואישי. כמעט כל האורחים עזבו ביחד בחצות וחצי. היו מעטים שגרים מחוץ לעיר שעזבו קצת לפני. המבוגרים שהיו עסוקים בשיחות כנראה לא הרגישו איך הזמן עובר. בבת אחת נשארנו רק בני המשפחות וכמה חברים טובים שממש חיכו איתנו עד שהתחילו לקפל את השולחנות. בשלב הזה ניגש אלינו עוזר ה-DJ ואמר לנו שזהו השיר האחרון ואם אנחנו רוצים שיר מיוחד. כמעט מבלי לחשוב ביקשתי את ONE של U2. ל-ודים ולי לא היה ריקוד סלואו כל החתונה כי היינו מאוד נבוכים מהעניין שרק שנינו נעמוד ונרקוד וכל האורחים יסתכלו עלינו. אך ברגע ששמו את השיר צעדנו לנו יד ביד לרחבת הריקודים ורקדנו צמוד צמוד. מסביבנו עמדו, עייפים אך עם חיוכים גדולים, המשפחות והחברים הטובים שעוד נשארו לרגעים האחרונים וחלקם הצטרפו אלינו לריקוד. אחרי הריקוד ודים ואני עלינו לסוויטה שקיבלנו במלון והתנפלנו על האוכל ועל בקבוק השמפניה שסידרו לנו שם כל-כך יפה. לא יכולנו להרגע מכל החוויות וההתרגשות של לפגוש את כל האנשים שאנחנו כל-כך אוהבים. אחי וחברתו ליוו אותנו לחדר עם המתנות, והשתתפו בהעברת החוויות, כל אחד מנקודת ראותו הוא. הלכנו לישון ב-3:30, עייפים אך מרוצים עד השמיים.

 

[*שיר]

נותני השרותים, מחירים וקרדיטים

נותני השרותים, מחירים וקרדיטים

מלון רמת רחל: היו נהדרים! עד היום אנחנו שומעים רק תשבוחות על האוכל ועל כמה שגן הארועים יפה. למרות שהיה לנו ארוע מאוד קטן, הם שידרגו לנו את הארוע מאולם קטן במלון לגן הארועים ותחמו אותו כך שלא הלכנו לאיבוד בתוכו. המחיר הוא 28$ כולל מע"מ למנה. אנחנו שילמנו הרבה יותר, מאחר וסיכמנו על מינימום של 100 מוזמנים. ברגע האחרון, רוב קרובי המשפחה שלי מחו"ל ביטלו את הגעתם בגלל המצב הבטחוני ולכן שילמנו על הרבה אנשים שלא הגיעו. לפי דעתי, היה שווה ולא שמעתי תלונות מההורים שלא מפסיקים להתלהב מהאווירה, האוכל והעיצוב.

טניה, התופרת שתפרה לי את השמלה, עשתה עבודה נפלאה! השמלה יצאה בדיוק מה שרציתי. טניה חסרת נסיון בשמלות כלה ולכן כל העניין היה כרוך בהרבה מדידות וניסויים, אך זה היה כיף. למי שיש סבלנות – מומלץ! מחיר השמלה: 2200 ש"ח כולל בדים ומע"מ והינומה שקניתי לחוד.

הרב יצחק שטיינברג מצוהר. כל האורחים דיברו איתנו לאחר החופה על כמה שהחופה היתה יפה ומיוחדת. הם בעיקר ציינו את החום שהיה בקולו של הרב. הוא באמת נהדר. הוא נפגש איתנו לפני החתונה כדי להסביר לנו את הטקס ואת כל המנהגים והמסורות והיה מאוד פתוח לשמוע כל בקשה שלנו.

רינת מהמספרה "חיים הספר" עשתה לי תסרוקת מקסימה. היא בעצמה בחורה נהדרת והיה כיף לבלות איתה ביום החתונה. התסרוקת החזיקה יפה כל הערב. התסרוקת עלתה 1000 ש"ח, אך זאת בגלל שלא נהוג במספרה הזאת להגיע את הכלה. היא הגיעה כמחווה מיוחדת שלה ושל חיים, אך הם גבו מחיר בהתאם (למרות שבד"כ הם גובים 3000 ש"ח על הגעה עד לכלה). למי שיכולה להגיע למספרה ביום חתונתה, רינת מומלצת בחום.

אלפא המאפרת עשתה עבודה טובה מאוד כשאיפרה אותי, את אימי ואת חברתו של אחי. עובדת מסודר, נקי, עדין ויפה. כל הגוונים שנבחרו רשומים אצלה על פתק עוד מאיפור הנסיון, כך שביום החתונה אין הפתעות. האיפור החזיק יפה מאוד עד סוף הארוע. המחיר: 150 ש"ח לכלה ו-100 ש"ח לכל מלווה + נסיעות.

ה-DJ שלנו היה איציק מ"ורטיגו" אך אצלנו הוא עבד באופן חד פעמי מטעם ה-DJ אורן כהן מחברת ORANGE, איתו סיכמנו בהתחלה אך הוא לא היה פנוי בתאריך שלנו. איציק היה מצויין והרקיד את כולם, כולל מי שלא היה צפוי שיתקרב לרחבת הריקודים. היו לו כמה פאשלות, כמו למשל שהוא שכח לשים שירים ברוסית. זאת לאחר שהשגנו לו את כל השירים וחזרנו והדגשנו כמה חשוב שיהיו כמה שירים ברוסית לטובת הקהל הרוסי וגם סימנו אלו שירים חשובים לנו במיוחד. בקיצור, מבחינת האורחים הוא היה מצויין, אך מבחינתנו הוא לא עמד בכל הפרטים שסיכמנו. המחיר: 2600 ש"ח כולל מע"מ (כ-630 דולר), וזה המחיר של ORANGE ולא של ורטיגו.

צילום סטילס נעשה ע"י אייל מחברת פרומו. קיבלנו את התמונות והן לא מדהימות. יש סיכוי שזה עוד יסתדר ולכן אני מעדיפה לכתוב על אייל ופרומו בשלב יותר מאוחר. המחיר: 500$+מע"מ.

קרדיט גדול מגיע לאורחים שפשוט עשו את החתונה לארוע כל-כך שמח ומלא התלהבות. כולם גם דאגו לנו וסידרו לנו שתיה ואוכל בכל מקום אליו פנינו. אין מילים...

ואחרון אחרון חביב, פורום חתונות המדהים שבלעדיו הייתי מתחתנת אולי עוד שנתיים. קיבלתי המון מידע חשוב שבלעדיו לא הייתי מגיעה אפילו לרמת רחל (תודה, סטארי). אין כמו החום הרב, העצות הטובות והדברים המרגיעים שנכתבו לי בזמנים קשים. חלקתי המון דברים אישיים שלי עם חברי הפורום ולא התאכזבתי לרגע, רק הופתעתי מהנכונות לעזור ומהנשמות הגדולות שמסתובבות בפורום. תודה!

 

[pumpkin]

תודה ל*שיר

 

[הילית*]

שרונס, יורדות לי עכשיו דמעות

התרגשות כשאני קוראת את דבריך. איך אני שמחה שהיה כ"כ טוב ושמח ושאנחנו הפורום עזרנו לך...כ"כ מרגש לשמוע שתהיי תמיד ככה מאושרת, שמחה ואוהבת

 

[שרונס]

מחזירה לך בחזרה את כל הברכות

וגם, עכשיו את מבינה למה את לא יכולה לעזוב את הפורום? שרון.

 

[שרונס]

כמה טוב שיש על מי לסמוך כשישנים...../images/Emo24.gif

שיר, את כזו מתוקה! אני בכלל ישנתי ואת סידרת את העניינים צ´יק צ´ק ואפילו טרחת ושמת לי פרחים במקום הנקודות ברשימת הקרדיטים. אין ספק שאת נכס! תודה! שרון.

 

[שרונס]

זאת, כמובן, היתה הודעה לשיר...../images/Emo3.gif

 

[*שיר]

../images/Emo9.gif סדר צריך שיהיה פה, לא? ../images/Emo6.gif

ושרון, למי אם לא לך מגיע שיעזרו?

 

[שירי71]

שרומנס מקסים מקסים מקסים מקסים כל

כך יפה! באמת! אני מרגישה כאילו אני רואה הכל מהחלון במלון מלווה אותך כשהצלם מגיע וכמעט רואה את אחיך וחברתו שלא לדבר עליך ועל ודים - הכל כל הרגש היופי המיוחדןת ההתרגשות החגגיות ה-וואו - הכל עובר כאן וזה גם הסגנון כתיבה המרגש שלך והמדהים וגם כל מה שהיה שנראה לי מדהים לאללה (וגם קצת מעורר קנאה על היום הרגוע יחסית שהיה לך טרם החתונה... (לא הבנתי, ישנת לבד במלון? מעכשיו לא עוד..!) בכל מקרה החתונה נשמעת כל כך מיוחדת יפה חמה ו-אמיתית (אין לי מילה אחרת) ויחד עם זו אגדית. שיהיה לכם מקסים יחד!!! ממני (ושוב תודה על ההמלצה שנתת לי על אלפא).

 

[שרונס]

שירי, מקסימה!

הסיפור שלך היה לא פחות מרגש... זו דוקא היתה חוויה מיוחדת לישון לבד במלון, לא שאני מתכננת לחזור על זה. זה היה ממש פינוק וגם אני בן-אדם שצריך לפעמים את הזמן שלו קצת לבד. גם הייתי כל-כך מתוחה יום לפני החתונה, שעדיף היה שאף אחד לא יהיה בסביבה. אני נורא שמחה שההמלצה על אלפא השתלמה ושמצאת בסוף את מה שחיפשת. אני מאחלת גם לך את כל האושר שבעולם וחיי נישואין מושלמים! שרון.