תודה אריה שהחזרת לנו את הרגע הזה
את הרגע הזה שבו הודיעו ברדיו על תפיסת אייכמן - לא אשכח לעולם, לא בגלל מה שאמרו ברדיו, כי את המשמעות לא הבנתי, ולא ידעתי כלל מי האיש, אבל הצעקה-זעקה שנתמלטה לה משפתיו של אבי, אותה לא אשכח לעולם. מפיו בקעה מן זעקה שלא מן העולם הזה, זה אבי המאופק שמעולם לא סיפר, ומעולם לא הפגין רגשות. הד הזעקה החדה והקצרה הזו ילווה אותי תמיד. הרגע הזה , שהיה ארוע מכונן אצל כל הניצולים ומשפחותיהם, ואולי גם לגבי כל החברה הישראלית, הוא רגע פרטי וצרוב בזכרון האישי של כל אחד מאתנו. תודה אריה על הסיפור, ועל שבכשרון תארת את מה שהתחולל ( בצורה זו או בדומה ) גם במשפחתי הקטנה. אהבתי את השימוש שעשית בסכין המטבח המונפת אותו רגע ע"י האמא. תגלה לי בסוד, האם באמת ראית את הסכין מונפת כך, או שזה תאור ספרותי שרקחת לנו בכישרונך ? בין אם כך ובין אם כך זה חזק.