סיפור חדש טרי מהמקלדת

ILM

New member
ילדים

אריה ויהודית בתור אחיכם המבוגר מכם , בעת המשפט למדתי בכיתה ו' (משמע היתי בן 12 )
 

deebeebee

New member
הוא נתפס בשנות הששים---

גם אני זוכרת שיחות בבית הספר ושהסבירו לנו מה עושה גדעון האוזנר. אני לא זוכרת אם דיברנו על סרוויציוס.
 

arie1y

New member
הוא נתפסבמאי 1960

זכרתי מצויין את השם סרווציוס ותארו לעצמכם את הבעת פני כאשר פגשתי את אותה גרמניה בפעם הראשונה. הביקור הראשון אצלה בבית בכפר בגרמניה הוא חוויה שגם שפרה וגם אני לא נשכח בחיים בדיוק באותו יום היתה תחרות האירוויזיון ישבנו עם כל המשפחה חצי שיכורים מיין מוזל וראינו איך יזהר כהן שר אבניבי וזוכה באירוויזיון. שם בכפר הקטן בגרמניה בבית שנבנה כמעט לפני מאה שנה ולא ארח מעולם יהודים היתה חגיגת ניצחון ושתיה עד אור הבוקר.
 

deebeebee

New member
הזכרת לי את קטיה---

חברתי לחדר באכסניה של הכפר קוכם. גם אנחנו שוחחנו על בקבוק יין מוזל (קוחם נמצא באזור הנהר מוזל. אזור מקסים ומלא בכרמים.)
 

doram44

New member
אני חושבת שהייתי בא'

ההקלטות של המישפט יושבות אצל הורי בארון אוסף שמן של תקליטים גדולים עד היום. זוכרת את עצמי רוקדת בחצר בית הספר בשימחה הכי גדולה בעולם ביום ביצוע גזר הדין . כמו ירדו מין השמים כול האבנים הכבדות ונפתח שוב רקיע כחול וגדול ללא גבולות. בסתיו ובחורף של 2001-2 עבדתי על תאורה במוזיאון "משואה" לתערוכת 6 מיליון קטגורים = מדינת ישראל נגד אדולף איכמן. את העדויות לפי נושאים משמעים במוזיאון . עדויות שמלוות את תיאור תהליך ההשמדה. העדויות משמעות ברמקולים במערכת הסאונד מלוות סרטים בשחור לבן ותמונות ואני יכולה לצטט אותן בשנתי כול אחת וחלקה. עדיות על גרמניה שלפני המילחמה עדויות על תהליך התיעודות והרישוןם בגטאות עדות על בורות המוות עדיות על המישלוחים ועדויות על כמות המזון החלוקה וההתנהלות במחנות המוות. כמו שלומדים בעלפה טקסט של הצגה כשעובדים בתיאטרון כן אני נחרט בי המשפט לפני ובפנים משולב במצגת של מוזיאון ההגנה שעבדתי עליו באותה תקופה וקולות הרדיו תמונות הזוועה מהפיגועים במלון פארק בנתניה וברחוב אלנבי שהתרחשו ברקע קרוב מאוד לנוכחותי במקומות האלה כמו גם ההפגנה הפלשתינית בתחנת הרכבת של פראנקפורט אמיין ותחושת הנירדפות והאימה שבשבילי היא חורף 2002. אתם רואים חברים משפט ואיכמן כמו גם חווית המלחמה ההיא הן לא זיכרון ילדות ישן בשבילי אלא מסע בזמן אחד מכמה שמתרחשים בחיי בשל העיסוק שלי. .
 
אהבתי ! ../images/Emo24.gif

טוב ששפטל(עוה"ד שהגן על דמיאניוק) לא היה קיים אז, כי הוא בעצמו אמר שלא היה מהסס להגן גם על אייכמן (תמורת כסף טוב...)
 

ILM

New member
1:0 לטובתך

איזה ימים איזו התרוממומת הרוח .בתחילת 1960 כל מדינת ישראל עמדה מלכת עת הודיע דוויד בן גוריון ראש הממשלה דאז מעל במת הכנסת הישנה ששרותי הבטחון של מדינת ישראל תפשו את הפושע הנאצי אדולף אייכמן . יום חשוב להוריי ולי . להורי אין לי צורך להסביר . לי זהו יום חשוב עד מאד משום הרגשת הנקם כילד . ובנוסף לכך זה היום בו הפסיקו הורי לבכות בלילה. מספר חודשים אחר כך הועמד הצורר למשפט . רובם מכירים את המשפט מן הכתובים אבל היתה לי הזכות לקחת לבית ספרי טרנזיסטור כן טרנזיסטור שגודלו אז היה 30*20*20 ס"מ וניזון מבטריה שהזינה את המ"ק הצבאי הנייד של צה"ל( ואשר אבי אחת למספר חדשים נזקק לאשור מצה"ל על מנת שיוכל לקנותו מתדיראן. את המקלט שמתי בכתתי ( כיתה ו'- סימן שאני גדול מכם ) וישבנו והאזנו למשפטו של הצורר בימיו הראשונים המשפט הכי מצמרר היה של גדעון האוזנר אז פרקליט המדינה שאמר " לא אני גדעון האוזנר עומד כאן לבדי ותובע את .... אלא עומדים עמי ששה מליון תובעים אשר אינם יכולים לפצות פיהם ואני משמש להם פה מעל דוכן זה
 

גילי 10

New member
תודה אריה שהחזרת לנו את הרגע הזה

את הרגע הזה שבו הודיעו ברדיו על תפיסת אייכמן - לא אשכח לעולם, לא בגלל מה שאמרו ברדיו, כי את המשמעות לא הבנתי, ולא ידעתי כלל מי האיש, אבל הצעקה-זעקה שנתמלטה לה משפתיו של אבי, אותה לא אשכח לעולם. מפיו בקעה מן זעקה שלא מן העולם הזה, זה אבי המאופק שמעולם לא סיפר, ומעולם לא הפגין רגשות. הד הזעקה החדה והקצרה הזו ילווה אותי תמיד. הרגע הזה , שהיה ארוע מכונן אצל כל הניצולים ומשפחותיהם, ואולי גם לגבי כל החברה הישראלית, הוא רגע פרטי וצרוב בזכרון האישי של כל אחד מאתנו. תודה אריה על הסיפור, ועל שבכשרון תארת את מה שהתחולל ( בצורה זו או בדומה ) גם במשפחתי הקטנה. אהבתי את השימוש שעשית בסכין המטבח המונפת אותו רגע ע"י האמא. תגלה לי בסוד, האם באמת ראית את הסכין מונפת כך, או שזה תאור ספרותי שרקחת לנו בכישרונך ? בין אם כך ובין אם כך זה חזק.
 

arie1y

New member
|לבתודה לכולכם על המילים החמות

היה לי מאד קשה לכתוב את הסיפור הזה אולי יותר מכל סיפור אחר כתיבתו חייבה אותי להתמודד עם זיכרונות ועם הגעגוע הגדול לאבי שאינו בין החיים. כאשר הלכנו לים אותו יום הוא אמר שהאפר של אייכמן הרגיע אפילו את גלי הים ובגלל זה העם שקט. ותשובה לתילי קשה לילד לזכור בדיוק מה נאמר ומה היה בדיוק באותם רגעים המילים והתנועות או יותר נכון האוירה לקוחה מכלל החיים הלא היו סיטואציות דומות שמהן ניתן לגזור איך התנהלו הדברים בהכירי היטב את הנפשות שאני כותב עליהן אני יכול לגזור את התנהגותם ולתאר אותה. תהנו היום בכנס אריה
 
למעלה