סיפור מהחיים של העבודה...

restored

New member
אז מה אם את סקרנית ?

האם זה נותן לזכות לשאול אנשים שאלות ?
עבדתי בעבר עם שניים כאלה, אני הייתי החדש והם היו שואלים שאלות פרטיות ממש עד העצם.
הייתי בהלם מהעובדה שאנשים מסוגלים לשאול שאלות כאלה.

זה לא רק חוסר טקט, זו ממש גסות רוח, חינוך מבית גרוע מאד.
אני לא אומר שאת באה מחינוך נחות, אבל תחשבי קצת שיש אנשים שלא רוצים לשתף, שרוצים פרטיות ואת באה ושואלת שאלות,
ובטח גם בקול רם מול אנשים, ולא קולטת (ומדהים שאת לא קולטת את זה) שהם רוצים פרטיות.

אם את כל כך סקרנית, וזה לא נראה לך מוזר, אז נראה אותך לשאלות הבאות :
1) מה שמך האמיתי ?
2) האם את יכולה לפרסם תמונות ?
3) כמה את מרוויחה ?
4) איפה את עובדת ?
 

טלינקה12

New member


 

Apotheosis

New member
אני יגיד לך מה הם חושבים..

"אבל סגנון התקשורת הזה לא תואם את אופי האנשים כאן..."

את לא חייבת הסברים לאף אחד - ואם את אדם רגיש וטוב לב ומתעניין וסקרן - ואת רואה עוינות מהצד עימו את מדברת (והכל היה בסדר כמו שאמרת עד ש.. "החליטו" להתנכר אליייך במקום העבודה..

1. יש משהו בדברייך - את באמת אדם שאוהב להקשיב - כתבת את זה בעצמך.
2. תדעי לסנן הרבה מהאנשים שבאים איתך במגע - אולי דרך השיחות בעבודה את תכירי חברה אחת שכן תקשיב לך - בזמן שהשאר מזלזלים - שיזלזלו - אל תקחי את זה אישית - תלמדי לחיות כמו זיקית - תשני את האופי של השיחה בהתאם למי שאת מדברת איתו - ובנתיים בהפסקות את יכולה לשבת עם עצמך - אולי להתעניין במה שקורה - צודקים, לא צריך תמיד להקשיב לאנשים או לשאול אותם שאלות - זה מקום עבודה - אם את מתחברת לאנשים - תתחברי אליהם ברמה הבסיסית של עבודה - ובזמנך הפנוי עשי "חשבון נפש" - עם איזה אדם במשרד את כן יכולה לדבר - ולא תמיד צריכים לשפוך את הלב על הכל - סתם לשוחח - אחרי שעות העבודה מתקיימת העבודה האמיתית - זה לגדל ילדים, זה לדאוג לכלכלה נכונה של עצמנו - שיספיק לנו כסף למזון או שכר דירה - מעבר לזה - את יכולה להכיר דרך חוגים - תחשבי מה הכי מעניין אותך - תכתבי את זה על דף - וכל יום תחפשי משהו כדי להשיג מה שאת רוצה - תגידי תודה שלפחות את רגישה לאנשים - יש אנשים שגם את זה אין להם.. לכן - זה בהחלא הרע במיעוטו - זה סתם מקום עבודה.

בחלק האחרון - למה לך לוותר? כתבת:

"מסתבר שלא כולם כמוני...
אני יודעת שכדי להתאים את עצמי לסביבה, אצטרך עכשיו להסגר יותר לתוך הבועה שלי וזה קצת מוזר לי ולא ברור, הרי לא יותר כיף ונחמד להעביר את הזמן בחוויות מהחיים? כאילו, החלק החברתי אמור להיות החלק הכייפי והמהנה בעבודה השגרתית והמונוטונית של היום יום...
מה אתם חושבים? "


נכון, לא כולם כמונו, זה מה שיפה בעולם - לכל אחד אופי שונה.
להתאים את עצמך לאיזה סביבה? אני מבין אם זה מקום עבודה - אבל אחרי שעות העבודה את "
אדון לעצמך" - ואת מחוייבת ליצור לעצמך חיי חברה שתואמים את מה שאת מתחברת אליו - ככה לא תרגישי מנודה או לבד.
אין מה לעשות - יש עבודות מונוטוניות - ויש עבודה שמשתנות בהתאם למה שקורה מסביב - אני יכול לאמר לך שהייתי בהרבה עבודות מונוטוניות - ודווקא הלקוחות הם אלו שסיפקו לי עניין בעבודה - זכיתי להכיר (אולי במעט) כל מיני סוגים של אנשים - וזה בהחלט נחמד לשבת אחרי העבודה עם חברים ולשוחח - ולא צריך להיות צבועים או לשנות את עצמנו בשביל זה - זה מגיע כשאת מחפשת - פשוט לא צריך לוותר על מי שאת.. תשני כל יום משהו - תקני לעצמך משהו חדש, תבחרי לך ספר מעניין, חוג לילדים, חוג לעצמך - כל זמן פנוי תנצלי אותו ל - מה היום אני עושה משהו חדש עבורי.


מקווה שזה עזר לך קצת, ושיהיה בהצלחה :)
 
צריך לדעת להתאים את עצמך

לאוכלוסיה ולמקום שאת נמצאת בו.
אני למשל גם אם אני אדם תקשורתי וסקרן, לא הייתי ישר נופלת על אנשים על שאלות על החיים שלהם.

כל אחד נפתח בצורה שונה.
אני לא שואלת שאלות אישיות עד שהם לא מרגישים נוח להגיד משהו מעצמם.
 

wild orchid

New member
יש גבול דק מאוד בין תקשורתי וחברותי לחטטני

ואת דילגת על הגבול הזה ובגדול. אין מה לעשות, לא כולם מעוניינים להכניס כל דבר חדש שמגיע למקום עבודה לתוך החיים הפרטיים שלו. ובן אדם חדש שמנסה להדחף לכולם לתוך החיים הפרטיים למרות שלא הוזמן לשם אכן יתפס כחטטן וכחסר טאקט. אגב, זה שאת אוהבת לשתף בחייך הפרטיים זה יופי, קחי בחשבון שגם לא כולם מעוניינים להכנס לתוך החיים האלה שלך. זה בכלל לא קשור כן לסמוך לא לסמוך, זה קשור לטבע השונה של בני אדם ולגבולות שלהם.

החלק החברתי הוא אכן החלק הכייפי אבל ממש לא מחייב חיטוט אינטנסיבי בחיים של אף אחד.
כדאי מאוד שתביני ותכבדי את הגבולות של האנשים ולא רק במקום העבודה הספציפי הזה.
 

restored

New member
מסכים, וזה מדהים אותי

שיש אנשים שלא קולטים שהם צריכים לכבד את המרחב הפרטי של אחרים.
 

wild orchid

New member
יותר מדהים אותי שיש אנשים שלא מבינים למה לא

כולם רוצים לפרוס את חייהם הפרטיים לעיניי על מען דבעי.
 

Apotheosis

New member
לא צריך להגזים. בתגובות שלכם..

היא בסה"כ מנסה להתחבר לאנשים במקום העבודה שלה - ויש מקומות עבודה שזה לגיטימי לגמרי - ויש עבודות שבהם "מקצועיות" היא שם המשחק - בכל עבודה יש רצון לדבר עם מישהו בהפסקות וכן הלךאה - לא צריך ישר לסתום להאת הפה - תעבדי ואל תגלי עניין.. א היא מנסה ונתקלת ב"מבטים" לא נעימים - היא תבין לבד שאולי מקום העבודה ה ס פ צ י פ י שלה - לא מתאים לשיחות חולין או חייב חברה חדשים עבורה - ואחרי העבודה היא רשאית לבחור לה מסגרת שתענה גם על הצרכים האלה. זה הכל.

היא לא צריכה "ללמוד " כלום - פשוט להתאים את עצמה לאנשים איתם היא באה בקשר.
 

ITS TAL

New member
לא יודעת...

אם אחד היה מעיר לך, נגיד שהוא סנוב
אם השני היה מתחמק ממך, נגיד שהוא ביישן
אם השלישי בוחר להיות קריר, נגיד שהוא "סגור" ולא אוהב לחלוק
אבל אם את מעידה שפתאום **כולם** מתרחקים ממנה, אז משהו בהתנהלות שלך או בדרך שבה את מרשה לעצמך למלא את הסקרנות שלך, לא נעים לאנשים

אני מכירה כאלו סקרנים
אתם יוצאים כבר שנתיים למה אתם לא מתחתנים?
יש לך פנים יפות למה את לא עושה דיאטה?
את פה כבר הרבה זמן? אז בטח את כבר מרוויחה המון. לכמה בונוסים את מגיעה בחודש?
אתם שוכרים? למה אתם לא קונים בית?
למה את אוכלת את זה? זה לא בריא
ראיתי שקראו לך לשיחה, מה הם רצו?

לכאורה אלו שאלות סקרנות טבעיות ביותר, ומאד שכיחות אצל ה"סקרנים"
אבל יש כאלו שעולה להם בבריאות לחשוף משהו מהחיים הפרטיים שלהם
שמתביישים, שנבוכים או שסתם לא בא להם לשתף
מה גם שבמקרה הזה "סקרנות" זה סתם מילה יפה ל"רכילות" , לא יותר ולא פחות

מה זה סקרנות בדיוק?

אם ראית אצלי נעליים יפות והסתקרנת איפה קניתי אותן, סבבה
אבל אם את שואלת שאלות על החיים הפרטיים שלי, מה בדיוק תתן לך האינפורמציה הזאת חוץ ממלוי הצרכים שלך לרכילות?
גם אם אין לך כל כוונה רעה וגם אם את לא מתכוונת להעביר את זה לאף אחד, ו"אפשר לסמוך עלייך" כמו שכתבת
תשאלי את עצמך למה את צריכה את המידע הזה בכלל? ולמה הוא שימושי לך?

וזה שאת מוכנה לחשוף על עצמך, זה נהדר
אבל את רוב האנשים זה לא מעניין :)
 

wild orchid

New member
אף אחד לא סתם פה לאף אחד, אמרו להפסיק לחטט

במקומות שהיא לא מוזמנת לשם. שיחות חולין יש בכל עבודה ועבודה והן ממש לא חייבות לכלול חטטנות של זרים בחיים האישיים. בכל מקום ומקום יש אינטראקציות אנושיות ואין דבר כזה "מקום עבודה שכולם מחטטים בחיים של כולם", זה מקום לא מציאותי בעליל. מטבע הדברים בכל מקום יש אנשים שמתחברים יותר ויש כאלה שפחות. יש אנשים שאיתם אתה מתחבר יותר ושם זה יכול לגלוש גם לשיחות אישיות. יש אנשים שאתה מתחבר איתם פחות (או הם פחות מתחברים אליך) ואיתם אתה מנהל שיחת חולין. בן אדם שנדחף לחיים הפרטיים של כל אחד (ועל הדרך מעמיס עליהם את חייו הפרטיים), יתפס כחטטנות בכל מקום.
 

Apotheosis

New member
זה בסדר - בשביל זה יש נהגי מוניות שיתחקרו..

אותך תוך כדי שהמונה עולה - על חיי החברה שלך וניתוח מקיף של אישיותך + להתלונן על כל דבר אפשרי שהממשלה מבצעת ולהמשיך ללקוח הבא - ככה שגם בעבודה שהיא לא ממש עבודה -יש "חיי חברה" ו"התעניינות פולשנית".

תהיי נהגת מונית. :/
 

ayaht

New member
מנסה לעשות קצת סדר..

סליחה על ההתפרצות. הגעתי מהראשי.

תראי, המטרה העיקרית במקום העבודה היא לעבוד.
חברויות שנוצרות זה סה"כ בונוס.

חברות זה דבר שאי אפשר לכפות על האחר.
אנחנו לא בוחרים את הקולגות שלנו.
את החברים כן.

לפי מה שאת מתארת, את ממש מנסה לכפות על אחרים את הקשר איתך.
ועל הדרך מפריעה להם בעבודה.
הם חייבים לעבוד איתך.
אבל לא לתת לך דין וחשבון על חייהם הפרטיים, וגם לא להקשיב לענייניך האישיים.
חצית פה גבולות די רציניים.
וגם הפכת את היוצרות.
זה לא שהם הרעים והאנטיפתיים ואת הטובה והנחמדה.
אם כבר, אני הייתי מרגישה די מאויימת והמומה מהתנהגות שכזו, והייתי מתרחקת. מאוד.
כאילו, אם לא אספר לך בפרטי פרטים מה עשיתי בשבת את תתלונני לבוס שאני לא נחמדה?

בקיצור, בכל מקום חדש עדיף להתחיל בנימוס, אדיבות וקורקטיות.
(ואם אפשר גם להמשיך בבקשה).
חברויות זה דבר שלוקח זמן לבנות.
 

Apotheosis

New member


"
בקיצור, בכל מקום חדש עדיף להתחיל בנימוס, אדיבות וקורקטיות.
(ואם אפשר גם להמשיך בבקשה).

-חברויות זה דבר שלוקח זמן לבנות.-

 

god child

New member
וואו.... לאיפה לקחתם את הסיפור שלי...

מה שנקרא - תסמונת הטלפון השבור!
האינסטינקט הראשון שלי לאחר שקראתי את התגובות האחרונות פה פורום היה לתפוס מרחק ולהתגונן, חשבתי אפילו שהכי לעניין יהיה להבליג ולא להגיב, אבל נראה לי שכבר נחצה פה הגבול של הטעם הטוב.
לא ברור לי איך הגעתם מזה אני מנסה להתחבר לאנשים במקום העבודה החדש ולהתחבב עליהם, לכך שאני קרציה חסרת טאקט ומחטטת בפרטיותם של אחרים, הרי זה שמיים וארץ! איפה אני ואיפה כפיה על אחרים?? הפכתי את היוצרות??
תגובות כמו - אולי תהיי נהגת מונית, תעשי הפרדה בין החברים בעבודה לחיים בחוץ - זה כבר לא לעניין בכלל.
וזה לא שאני לא יודעת לקבל ביקורת, להפך, אני מאוד מודעת לעצמי ויודעת להודות איפה עשיתי טעות ומה צריך לתקן, אפילו הודיתי לכם על כך שהסבתם את תשומת ליבי לנושא, אבל התגובות האחרונות התחילו לגלוש לכיוונים לא עיניינים בכלל על סמך המידע שנידבתי הסקתם מסקנות שאני בוחרת לצורך העניין לא לקחת באופן אישי.
איך שהנושא מתגלגל זה פשוט מפליא, אשכרה תסמונת הטלפון השבור - התחיל במשהו מסויים ונגמר בעיוות קוגנטיבי.
.
 
למעלה