סיפור מעניין - שקרה לי היום בעבודה

סיפור מעניין - שקרה לי היום בעבודה

ובכן, אני עובדת בחנות ואיזו לקוחה שקנתה מהחנות, יצאה ולפתע ראינו, אני ועוד שתי נשים, כי אותה לקוחה לובשת חצאית מיני ומאחור, יש לה שליץ שמגיע עד הישבן ואכן ממש, ראו לה את הישבן. עד כאן העובדות. ואותן שתי נשים, החלו לצחוק ולפתע אומרת אחת מהן: "בגלל אחת כזו, יש לנו את הפיגועים" והשניה מיד הצטרפה אליה לקו מחשבתה. ואני, מיד הפיוז נדלק לי. שאלתי את אותה אישה: איך בדיוק היא גורמת שיהיו פיגועים? היא ענתה: בצורה שהיא הולכת ורואים לה את הישבן. ואלוהים מעניש אותנו. תשובתה ממש קוממה אותי ואמרתי לה: את יודעת? אין דבר כזה עונש ואין דבר כזה פרס וזה לא משנה לאלוהים כיצד היא הולכת. חברתי לעבודה ששמעה את השיחה, מיד התערבה ואמרה: כל אחד באמונתו יחיה. אמרתי: נכון, צודקת. וכך נסגר העניין. כמובן שאני מכבדת את אמונתה אך הרגשתי צורך לומר מהי אמונתי, אל מול אמונתה. לא שחשבתי שאמונתה תשתנה לפתע. וגם הרגשתי אליה מעט רחמים על האמונה שעליה להיות תמיד בסדר אחרת היא תיענש או לחילופין, תקבל פרס. (מאלוהים). זהו, סתם רציתי לשתף אתכם בסיפור לא שגרתי שקרה לי היום. ונראה לאן זה יתפתח???
 

רז89

New member
לאחרונה גם אני נתקלת בדברים כאלה

לאחרונה נתקלתי לא מעט באנשים שהביעו בפני את דרך מחשבתם לגבי אלוהים, או שאולי אני פשוט שמה לזה יותר לב מבעבר. אבל מדהים אותי לגלות שרוב האנשים עדיין חיים במחשבות הישנות האלה. נראה לי ששיחות עם אלוהים ימשיך להיות עוד הרבה זמן נחלתם של מעטים בלבד. אגב, אני מנסה להפיץ את הספר בכל הזדמנות, אני אומרת לאנשים תמיד שכדאי להם לקרוא אותו. אבל התגובות של אנשים מאוד לא אוהדות והם פשוט לא יודעים מה הם מפסידים... לפעמים ההרגשה קצת מוזרה וכואבת להיות מוקפת באנשים שלא מודעים לכל זה, ולדעת שרק את יודעת פה משהו שהם לא... השכחה הזו שבחרנו לקחת על עצמנו, יכולה להטריף את דעתנו לפעמים. חבל.
 

Sam Anand Nityo

New member
תגובה לרז ולחת שפ סות

עדיף תגובה אחת על העץ משתיים על הקרקע... או איך שאומרים את זה...
לרז - אל תשכחי שלפחות 80 אחוזים ממי שכאן קרא את הספרים, ועד היום מטמיע מהם תובנות, היה סקפטי מאוד אפילו לשמע השם שלהם.. לפחות אני ועוד כמה שהיום מפיצים את הרעיון פעם אמרו "שיחות עם אלוהים? איזו בדיחה" או משהו בסגנון... לחת שפ סות... התשובה שלי ייתכן ותהיה לא ברורה, או קשה לקבל. אמנם אינני מאמין הוא יישות מענישה ושופטת (או מתגמלת), אבל על-פי תאוריה מסוימת, ניתן להגיד שיש השפעה כלשהי של מעשים על גורל אישי (קארמה וכו'). זה תלוי במסר (המודע, או הלא-מודע) שאדם מעביר לסביבה במעשה. נחשוב על איזה מסר מעבירה אישה שלבושה בצורה שחושפת כך וכך באופן בולט (במקרה שציינת, אף בוטה...?). היא מצידה יכולה לחשוב "אני אישה יפה ומושכת, וכיף לי להראות את זה", אבל המסר יכול להיות גם "הגוף שלי הוא נחלת הכלל, לפחות בקטע של להסתכל", וזה גורם לגברים רבים לחשוב מחשבות מסוג מסוים.. כי מה לעשות - ברחוב כשגבר רואה בחורה כזאת, הוא לא חושב "איך שהייתי רוצה לבנות איתה בית ולגדל איתה ילדים"... בהלכה היהודית קראו לזה זימה. מחשבות יוצרות אנרגיה, ואם כל מה שעובר לאנשים בראש בזמן האחרון זה מחשבות זימה, אז כמעט ולא נשאר הרבה מקום למחשבות חיוביות שיצרו אנרגיה חיובית. כידוע לכולם בזמן האחרון לרבים מאיתנו יש מחשבות שליליות לגבי הכל, ולצערי הן רבות מהמחשבות החיוביות. האיזון האנרגטי הקולקטיבי שלנו כקבוצה, כעם, מסתכם באנרגיה שלילית, עם פה ושם מחשבות הישבן של זאת, ועל החזה של זאת. האנרגיה שלנו חלשה. היא לא יכולה להתמודד עם אנרגיה שנובעת ממחשבות שנאה והרג מאלו שאהבה לאדם באשר הוא אדם היא מהם והלאה. זה לא עונש. זה פשוט חוק קוסמי. ושיהיה ברור. אני לא נגד מין. אני לא נגד לחשוב על זה. אבל המצב הוא שזה פשוט כל מה שאנשים חושבים עליו בזמן האחרון. הכל בתרבות שלנו מעודד את זה. טלויזיה, עיתונים, הכל... על זה תחשבו. לא על אלוהים נוקם ונוטר... כי אין כזה...
 

רז89

New member
אז מה זה אומר?

בעצם אתה אומר שזה לא נכון מצידה ללכת לבושה כמו שהיא הולכת? שבאיזשהו מקום היא אחראית למחשבות "הזימה" של אחרים? אני לא מסכימה עם זה. היא הולכת איך שבא לה, מה שאחרים חושבים ומה שהם בוחרים לחשוב זה עניין שלהם. בחירה שלהם. לה אין יד בדבר.
 

Sam Anand Nityo

New member
זו כבר גישה מאוד לא אחראית...

פעם חשבתי כך... אבל כשראיתי שהרבה דברים השתנו בזמן האחרון.. ולא לטובה, התחלתי לחשוב אחרת... "לה אין יד בדבר" ...? נכון... לה יש רגל בדבר. לה יש חזה בדבר... לה יש ישבן חשוף בדבר... את בעצם אומרת, שאם אני הולך ברחוב, אוכל בננות ומשליך את הקליפות על הרצפה, זה לא אשמתי אם מישהו יעבור בלי להסתכל ויתחלק... זה בעיה שלו. לא הסתכל, השוקיסט... יש אחריות קולקטיבית שצריכה להיות. עוד נדון בנושא.
 

Sam Anand Nityo

New member
זה לא עניין של אשמה

היא לא אשמה. אבל היא יודעת איך אנשים חושבים. גברים נוטים לחשוב מלמטה... רב הזמן אם לא כולו... את רוצה להגיד לי שהיא עושה את זה בתמימות? אני כל-כך לא אאמין לזה... ואם מישהי עושה את זה מתוך תמימות... אני דואג לה, באמת... כשאת הולכת ברחוב חשופה - את מעודדת אנשים להביט בך כעל אובייקט מיני. ברור שזה עניין של בחירה מצד הגברים איך לראות אותך. ויש כאלה שאינם מודעים לבחירה. זה הדבר היחיד שהם יכולים לחשוב עליו. השאלה היא אם סוג כזה של גברים את רוצה שיתחיל איתך ברחוב, או בקפה, או בפאב, או במועדון, או בעבודה... מה שאת משדרת החוצה, זה מה שאת מושכת לחייך. נקודה. וזה משיחות עם אלוהים... נשים רבות מתלוננות שאינן מוצאות זיווג מתאים. ברור. זה משום שהגברים שלרוב נמשכים אליהן רוצים בעיקר דבר אחד... אז במקום לנהל חיים כפולים, שנו את מה שאתם משדרים החוצה. תתחילו לקחת אחריות על מה שאתם אומרים ועושים. תראו שיש לזה תוצאות...
 

רשף כשף

New member
דעתי

כל אדם חי בהתאם לאמיתות האישיות שלו. ייתכן שעבור אותה בחורה שבחרה ללכת חשוף, האמיתות הפנימיות שלה לא סותרות לבוש מסוג זה, ולכן לפי החוקים האישיים שלה אל מול האל, היא לא תידרש לשלם על כך. לעומתה, אישה צנועה יותר שתחוש רגשי אשם או חוסר נוחות בלבוש מסוג זה, תרגיש כתוצאה מכך שהיא "חוטאת" ולכן תידרש לשלם על חטא זה שוב אל מול האל. כל אחד ואחת ואמות המידה האישיות שלו/שלה. דוגמה אחרת קיצונית יותר- אדם שחש כי עליו למשל להרוג אדם אחר. מי יקבע שהוא טועה? חוקי החברה בה הוא חי או חוקי האל בדת אליה שייך? לדעתי מי שיקבע בסופו של דבר הוא ה"חוזה" האישי שלו אל מול הבורא. אולי זה יישמע לכם מוגזם שרוצח (כך אנו קוראים לו בחברה שלנו) לא ישלם על מעשיו, אך ייתכן ובמקרה זה מערכת החוקים בינו ובין אלוהיו אינה דורשת תשלום על מעשה מסוג זה. חת שפ סות- מחכה שתמצאי את הטעות שלי...
 
רשפל'ה החמודה

ראשית, התייחסותי אליך כחמודה בא רק מאהבה. ואגב, הצחקת אותי מאוד בזה שאת מחכה שאמצא את הטעות שלך. ומשהו ברצינות: אם את חשה במידה זו או אחרת כי אני פוגעת בך - מתנצלת מראש. ועכשיו לעניין: האמת, זרקת לי אתגר ועל כן, אחזור ואקרא בתשומת לב את דברייך ואחפש בהם ט ע ו ת אז מיד חוזרת להמשך דבריי - למרות כשתקראו את דבריי, הם יהיו ברצף. טוב חזרתי. מצטערת לאכזב אותך, רשף כשף. עברת את המבחן - אין טעות. אני איתך במחשבה זו. והמון אהבה
 

רשף כשף

New member
וואוו, תודה!

זה אכן היה בבדיחות הדעת, ולאחר ששלחתי חששתי שמא תיפגעי מדברי.... תודה, על כך שלקחת את הדברים בפרופורציה הנכונה, ותודה בכלל
 

eYaL

New member
אממ..אולי עניין של גיאוגרפיה?

קח לדוגמא את התושבים בדרום אפריקה, שבתרבות שלהם עירום הוא לא דבר חריג.. זה שאשה מסתובבת עם חזה חשוף וכמה עלים על האגן, לא אמור לגרור מחשבות מצד הגברים שם. כנראה שאצלנו החינוך ש"מין הוא דבר אסור" כבר כשאנו ילדים, משפיע גם כאן.
 
סם יש לי תשובה בשבילך ../images/Emo12.gif

האמת שאם נלך לספרים של שיחות עם אלוהים, כל נושא הלבוש מיותר (פרט למחסה/הגנה), הרי אם כולנו היינו חיים עירומים, היצרים שלנו היו מתקבלים בטבעיות, מנותבים בטבעיות, ואונס ומחשבות מהמין שהזכרת לא היו קימות, כי לא היה בהן צורך. לדעתי הכי פשוט היה אם היינו חיים בחברה כזו שהלבוש בה לא קיים ללא צורך, זה אחד הרעיונות היותר יפים שקיימים בספר, בעצם אם היינו חיים עם הטבע עצמו, הרבה מן השלילי שנוצר מתחרות, הסתרה ובושה היה נעלם. לכן אני מעלה פה על הנס את ההצעה להפוך את העולם לעולם יפה יותר וחשןף לחלוטין, מקוה שמישהו פה איתי....
 
לדעתי....

אנשים מזועזעים ממה שקורה בעולם, במדינה, באופן אישי. הפיגועים למשל מחרידים את הדעת. כיצד יכול לקרות דבר כזה ? איך בן אנוש יכול לגרוס להרס שכזה? כיצד אלוהים מרשה לזה לקרות.... לעניות דעתי אותן נשים אמרו זאת כיוון שהן מחפשות סיבה. לא ייתכן הרי שאלוהים גורם לפיגועים זוועתיים שכאלה. למה? איך מגיע לנו עונש כזה ? מה עשינו ?? אז הכי קל להאשים את הרצפה. היא עקומה. אני לא כועסת על אותן נשים. אני אולי מרחמת עליהן מעט. ואולי בעצם אני אפילו מקנאה בהן. הן מרגישות שהן יודעות מדוע זה קורה. אני לוטה בערפל. לא מבינה איך פיגועים יכולים להתרחש בכלל הן יודעות את הסיבה. בשבילהן זה טוב. גם אם הן המציאו. וזו רק דעתי...
 

גריני

New member
דברים שרואים משם...

כנראה, לא רואים מכאן... וכ"כ הרבה אנשים טועים לחשוב, שהדברים אותם קראו בספר זה או אחר נותנים להם כלים כאלה, שהם יכולים להסביר מעשים, תהליכים שהם כ"כ גדולים, כ"כ נשגבים..... ועל כן, הלוא יש לנו את המושג - אלוהים כדי להניח שם את אותם הדברים שאנחנו יודעים, מרגישים שבאיזשהו מקום חייב להיות להם הסבר רק שהוא לא בידינו.... (לפחות לא כעת... אולי פעם...)
 
להילה בסגול שלום

דבריך הגיוניים בעיני. מה שאמרת לגבי אותן נשים בעצם את מצביעה על האמת שלהן. וכמו שהאמת שלהן מתאימה להם, כך האמת של כל אחד ואחד מתאימה לכל אחד ואחד. המון אמיתויות "מתרוצצות" בעולם/באויר/באטמוספירה. אנו שומעים אמיתויות מכל מיני אנשים ומתחברים לאמת שמתאימה לנו ביותר. ישנם מקרים והם רבים ושכיחים בהם אנשים מאמצים אמיתויות שנטמעו בהם בילדותם ולא עוצרים לחשוב ולהבין באם אותן אמיתויות אכן מתאימות להם ואם הם בעצם אמיתויות או לאו. לדעתי, אנשים כאלו הם אנשים שלא ממש לוקחים אחריות. הם משולים בעיני כסוס שחסמו לו את הראיה משני הצדדים והוא רואה רק ישר. ולגבי אותן נשים שכביכול מצאו את הסיבה לפיגועים, אני לא כל כך בטוחה כי הן הגיעו למסקנה הזו בעצמן. קרוב לוודאי כי הן שמעו זאת ממקום כלשהו (עוד אחת מהאמיתויות שהתרוצצה לה חופשי ונקלטה אצלן כאמת שלהן). אגב, זה לא פסול בעיני. קרוב לוודאי שאותן נשים מרגישות טוב עם האמת שלהן, אפילו אולי באם האמת הזו הושרשה אצלן מינקותן, וזה לא משנה בעצם. מה שמשנה זה שזו האמת שלהן כמו שהאמת שלי היא שונה אך היא האמת שלי.
 

tempo rary

New member
../images/Emo142.gif סיפור יומי ולמידה אישית

במהלך החיים והיומיום אנחנו פוגשים אנשים שאמונותיהם אחרות משלנו, אנשים בעלי רמות תודעה שונות. כשעולות תחושות כמו כעס או התקוממות, או בלשונך, כשנדלק הפיוז... זה האיתות שיש מקום ללמידה אישית. כי הרצון שמתעורר "לחנך" או מוטב - ללמד ולקדם... הוא לא את האדם שעומד לפנינו - אלא את עצמנו. אותו דבר אמור לגבי תחושות אחרות כמו רחמים. מבחינתך, אשה זו מקבילה באמונתה לאותו בן שבט שראה בנפילת בקבוק קוקה-קולה מהשמיים כאות מהאלים (מי שראה את הסרט המצחיק האלים משתוללים) וזה נכון (אמת) מבחינת רמת המודעות שלך ורוחב הראייה שלך. והדבר הנכון והמועיל בסיפור כזה הוא להפוך אותו ללמידה, לקבל ממנו מסר. כי גם אם את נמצאת במקום מפותח יותר מבחינה תודעתית, עדיין יש לאן לגדול - ותמיד יהיה עוד. ולמה אני מרחיבה בנושא? מכיוון שבתהליך הגדילה והתפתחות הראייה, הרבה מגיעים לשלב שבו הם רואים גם את האנשים הקרובים להם - חברים, אחים, אחיות... "תקועים" בבעיות בגלל אמונות, נקרא להן "קדומות" יותר (ללא שיפוט של רע וטוב) ובמקביל מתעורר צורך לללמד - להאיר להם את הדרך ושם נתקלים ברוב המקרים - בהתנגדות. וכשעולות בנו תחושות כמו כעס (שלנו) או רחמים (קרי התנשאות), הראייה שלנו נחסמת מלגדול עוד. מילולית, יש הסכמה ש"איש באמונתו יחיה" אבל ריגשית יש באיזה שהוא מקום תחושה לא נוחה. וזה בדיוק המקום שבו צריך לנעוץ את הסיכה - כל אדם שהתפתחותו המנטלית, הרוחנית, התודעתית חשובה בעיניו - כדי לא ליפול באותו כשל שהוא רואה אצל הזולת. התמודדות עם השלב הזה מביאה למקום אחר, ובאופן מעגלי, רק אז כשמוקרן מאיתנו משהו אחר, אף ללא מילים, מתעוררת אצל אחרים סקרנות ופתיחות לדעת ולהבין... עצתי היא, היפכי את התגובה הריגשית ללמידה, והמשיכי לגלות עוד "קסמים" בעולמו המופלא של אלוהים. מקווה שעזרתי להאיר משהו בסיפור היומי
נחמד שמצאתי אתכם, עוד אכנס מאוחר יותר להציג את עצמי.
 
"רחמים (קרי התנשאות)" ????

מדוע את לוקחת תכונה נפלאה ונהדרת כרחמים והופכת אותה לתכונה שלילית כהתנשאות ???
 

tempo rary

New member
תכונות אינן בעלות ערך אבסולוטי

היי הילה בסגול, תכונות אינן בעלות ערך אבסולוטי בעיני. רחמים או התנשאות, חסכנות או עקשנות וכו' אף אחת מהן אינה חיובית או שלילית לכשעצמה. הערך של התכונות נקבע בעיני מתוך ההקשר שלהן. וגם ערך זה אינו מתיימר להיות כמותי או איכותי אלא מהותי ומקדם. צר לי אם הובנתי לא נכון או שניסוחי היה חסר. מקווה שעניתי על שאלתך. טמפוררי
 
למעלה