נו שוין.... שיספר
(תקראי לאוהי בטלפון והוא יתרגם לך את היידיש). רציתי לכתוב, שהוא לא יחדש לנו כלום כי אנחנו יודעים שאת מכשפה, אבל אז החלטתי שאולי לא יבינו את חוש ההומור הסרקסטי שלי. ראשית, כולנו היינו מכשפים ומכשפות, אם לא פעם אז פעמיים (ואני רוצה לראות ולו אחד / אחת מאיתנו שיקום וגיד שזה לא נכון) - אז מה ? שנית, מדוע בעצם כל כך חשוב מה הוא חושב ? שיחשוב שאת מכשפה או מלכת היופיעשרה, למי אכפת בכלל ? הוא אבי בנותיך, יש ביניכם קשר שלא ינותק לעולם, אבל... דעתו עלייך משנה כקליפת השום. ברור שכולנו שמחים לדעת שכל העולם חושב שאנחנו נפלאים - אני מוצאת שזה אך טבעי. אבל בינינו.... ממש לא אכפת לי מה הלשעבר שלי חושב עלי. מצדי שיקלל אותי בינו לבינו ויחרף אותי עד מחרתיים. דרך אגב, אני בטוחה שלו ממש לא אכפת מה אני אומרת עליו. גם אני והלשעבר עברנו את שלב הכעס והנקמה, כנראה שכולנו זקוקים לו בשבל מסויים, כדי להתקדם הלאה. רולן, אין לי ספק שאת אישה מופלאה (תהרגי אותי אם אני יודעת למה אין לי ספק), ונשמע לי שאת התקדמת הלאה והוא לא. אז מה השורה התחתונה ? תמשיכי להיות מכשפה כשמתאים ונכון לך (למרות שלי קשה מאד לראות אותך רכובה על מטאטא)... עשי את מה שנכון לך בפנים, ואם זה לא ממש מוצא חן בעיני כבודו... אז לא !
וכידוע אני עדיין איתו בקשר, כי אין ברירה... ייתכן שזה יהיה נוח וקל כאשר הן תתבגרנה ולא אצטרך להיות איתו בקשר יומיומי כפי שהוא כיום... מקבלת באהבה כל מה שאת מציעה
