סיפור קצר על גזענות בת זמננו
סיפור קצר על גזענות בת זמננו שלום אני אדם (שם פרטי) סטודנט לאומנות במכללה בתל אביב וערבי ישראלי ביום שני ה25/08/2008 ראיתי דירה עם שותפים בדרך נמיר 13 דירה מקסימה גדולה ושקטה ישבתי עם הדיירים ודיברנו כחצי שעה על החיים לימודים ועל הביטלס לאחר שקיבלתי את האישור שאני יכול להמשיך לתהליך חתימת החוזה קיבלתי את המספר של בעלת הדירה ששמה הוא בלה אישה מבוגרת שהדירה בבעלותה ומתעסקת בנדל"ן לאחר שיחה מאוד ידידותית בטלפון עם בלה קבענו שיום למחרת ה-26/08/2008 אני אגיע עם פנקס הצ'קים כדי לסגור חוזה, טלפנתי לשותף שלי לעתיד כדי להודיע לו שאני סוגר על החדר מחר לאחר נסיעה מהדרום לתל אביב שעברה דרך הבנק להנפקת פנקס חדש ומרשים : ) התקשרתי לבלה שוב שיחה נעימה והגעתי לגורדון פינת דיזנגוף היא כיוונה אותי לדירה שלה שהיתה במרחק כשתי דקות הליכה משם שזה רחוב פרוג 31 עליתי מתנשף במדרגות ומזיע מהלחות של אמצע יום קיצי תל אביבי טיפוסי פתחה לי את הדלת הושיבה אותי על הכסא בפינת אוכל מסודרת ושאלה "תרצה לשתות מים?" עניתי לה שאשמח הוא הביאה בקבוק מים קרים ושתי כוסות ואמרה " תמזוג לנו בינתיים אני אלך להביא את החוזה" היא חזרה דיברנו קצת על החום על איך עבר עליה היום ועל התאונה שהייתה לה היא התחילה למלא את החוזה וביקשה את תעודת הזהות שלי הושטתי לה את התעודה היא אמרה את שם המשפחה שלי בקול ושאלה "אתה ערבי" עניתי לה שכן ואז היא לא הסתכלה עלי, התחילה בשרשרת התנצלות ( אני ידעתי מה הולך להיות אבל קיוויתי שאני טועה) כמה חבל שהפעם צדקתי אחרי 5 או 7 התנצלויות היא אמרה " אני מצטערת אני לא יכולה להשכיר לך את החדר כי אתה ערבי" התחלתי להזיע יותר (לא היה מיזוג או מאוורר) הייתי בהלם למרות שזו לא הייתה הפתעה גדולה ושוב התנצלה היא אמרה שזה לא היא, שיש זוג מבוגרים בבנין שאני מעוניין להשכיר בו את החדר שלא רוצה ערבים בבניין והתחילה לספר לי סיפור "היה בחור ערבי נחמד שהשכרתי לו את החדר לפני כמה חודשים בחור חתיך מקסים חמוד ערבי הוא עבד בפצריה, ואחרי 4 חודשים אני לא יודע איך אבל הזוג בבניין גילה שהוא ערבי והתחיל להאשים אותו בכל מיני דברים ודרש ממני לסלק אותו מהבניין, הייתי חייבת ואז סילקתי אותו" התחלתי להתאושש טיפה, אספתי את המשקפיים שלי פנקס הצ'קים ותעודה הזהות, קמתי והסתלקתי מהדירה בכעס מאופק מאוד היא עדיין לא הסתכלה לי בעיניים ישבתי על ספסל ברחוב גורדון הדלקתי סיגריה הייתי מהופנט ומושפל התקשרתי לשותף האקס שלי כדי להודיע לו שזה לא הלך הוא שאל למה וסיפרתי לו בקצרה לאחר חצי שעה על הספסל וסיגריה שלילית ההלם והכעס התחילו להתפוגג הרמתי צלצול לאחותי כדי לשמוע קול מוכר ומנחם (לא סיפרתי לה) ובדרך חזרה לדרום נרדמתי בתחושה של ההשפלה שעדיין ליוותה אותי חשבתי אולי זה היה סיפור גזעני מה שהיא סיפרה לי או שזו הייתה גזענות בשידור חי שחוויתי אבל אני מנסה להאמין שזה רק סיפור על גזענות בת זמננו לקוח מתוק הבלוג של אדם 11 11 http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=uponreachingthesun
סיפור קצר על גזענות בת זמננו שלום אני אדם (שם פרטי) סטודנט לאומנות במכללה בתל אביב וערבי ישראלי ביום שני ה25/08/2008 ראיתי דירה עם שותפים בדרך נמיר 13 דירה מקסימה גדולה ושקטה ישבתי עם הדיירים ודיברנו כחצי שעה על החיים לימודים ועל הביטלס לאחר שקיבלתי את האישור שאני יכול להמשיך לתהליך חתימת החוזה קיבלתי את המספר של בעלת הדירה ששמה הוא בלה אישה מבוגרת שהדירה בבעלותה ומתעסקת בנדל"ן לאחר שיחה מאוד ידידותית בטלפון עם בלה קבענו שיום למחרת ה-26/08/2008 אני אגיע עם פנקס הצ'קים כדי לסגור חוזה, טלפנתי לשותף שלי לעתיד כדי להודיע לו שאני סוגר על החדר מחר לאחר נסיעה מהדרום לתל אביב שעברה דרך הבנק להנפקת פנקס חדש ומרשים : ) התקשרתי לבלה שוב שיחה נעימה והגעתי לגורדון פינת דיזנגוף היא כיוונה אותי לדירה שלה שהיתה במרחק כשתי דקות הליכה משם שזה רחוב פרוג 31 עליתי מתנשף במדרגות ומזיע מהלחות של אמצע יום קיצי תל אביבי טיפוסי פתחה לי את הדלת הושיבה אותי על הכסא בפינת אוכל מסודרת ושאלה "תרצה לשתות מים?" עניתי לה שאשמח הוא הביאה בקבוק מים קרים ושתי כוסות ואמרה " תמזוג לנו בינתיים אני אלך להביא את החוזה" היא חזרה דיברנו קצת על החום על איך עבר עליה היום ועל התאונה שהייתה לה היא התחילה למלא את החוזה וביקשה את תעודת הזהות שלי הושטתי לה את התעודה היא אמרה את שם המשפחה שלי בקול ושאלה "אתה ערבי" עניתי לה שכן ואז היא לא הסתכלה עלי, התחילה בשרשרת התנצלות ( אני ידעתי מה הולך להיות אבל קיוויתי שאני טועה) כמה חבל שהפעם צדקתי אחרי 5 או 7 התנצלויות היא אמרה " אני מצטערת אני לא יכולה להשכיר לך את החדר כי אתה ערבי" התחלתי להזיע יותר (לא היה מיזוג או מאוורר) הייתי בהלם למרות שזו לא הייתה הפתעה גדולה ושוב התנצלה היא אמרה שזה לא היא, שיש זוג מבוגרים בבנין שאני מעוניין להשכיר בו את החדר שלא רוצה ערבים בבניין והתחילה לספר לי סיפור "היה בחור ערבי נחמד שהשכרתי לו את החדר לפני כמה חודשים בחור חתיך מקסים חמוד ערבי הוא עבד בפצריה, ואחרי 4 חודשים אני לא יודע איך אבל הזוג בבניין גילה שהוא ערבי והתחיל להאשים אותו בכל מיני דברים ודרש ממני לסלק אותו מהבניין, הייתי חייבת ואז סילקתי אותו" התחלתי להתאושש טיפה, אספתי את המשקפיים שלי פנקס הצ'קים ותעודה הזהות, קמתי והסתלקתי מהדירה בכעס מאופק מאוד היא עדיין לא הסתכלה לי בעיניים ישבתי על ספסל ברחוב גורדון הדלקתי סיגריה הייתי מהופנט ומושפל התקשרתי לשותף האקס שלי כדי להודיע לו שזה לא הלך הוא שאל למה וסיפרתי לו בקצרה לאחר חצי שעה על הספסל וסיגריה שלילית ההלם והכעס התחילו להתפוגג הרמתי צלצול לאחותי כדי לשמוע קול מוכר ומנחם (לא סיפרתי לה) ובדרך חזרה לדרום נרדמתי בתחושה של ההשפלה שעדיין ליוותה אותי חשבתי אולי זה היה סיפור גזעני מה שהיא סיפרה לי או שזו הייתה גזענות בשידור חי שחוויתי אבל אני מנסה להאמין שזה רק סיפור על גזענות בת זמננו לקוח מתוק הבלוג של אדם 11 11 http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=uponreachingthesun