סיפור של פעם בחיים

[haimhen]

מעט על קנדינסקי

קודם כל אני לא מומחה אמנות אבל בתיכון למדתי תולדות האמנות כך שהמעט שאשתף הוא משם-
ניתן לקרוא על קנדינסקי כאן - http://he.wikipedia.org/wiki/ואסילי_קנדינסקי

אבל מה שאני רוצה לשתף לגביו זה שבהתחלה הוא היה מצייר ציורים מופשטים אך "נורמליים" - למשל מה שצרפתי בתגובה הזו

בשלב מסויים הוא נכנס לסדנא שלו וציור אחד משך את תשומת ליבו והתברר לו שהציור מונח הפוך... והוא התחיל להתעניין וממש לחקור כיצד מיקום הצבע בתמונה מושך ומשפיע ( מבחינת תשומת הלב) על הצופה... וכמובן שמכאן הוא כבר לא חזר לצייר ציורים כבעבר.. מצב מספר דוגמאות

 

[haimhen]

דוגמא לבחינה של השפעת פיזור הצבע על הצופה

 

[haimhen]

יש המון ציורים "מופרעים" כאלו

שרק מעידות עד כמה הוא היה רציני ברצון להבין לאן תשומת הלב נמשכת

 

[haimhen]

ציור נוסף

 

[haimhen]

אחרון ולינק לעוד המון ציורים שלו

https://www.google.co.il/search?tbm...FG-bd4QTCvYH4AQ&ved=0CE8QgxY&biw=1440&bih=756

 

[haimhen]

ועו משהו ממש קלאסי מתחילת הניסויים

 

[velvet green]

אמנות "טובה" היא כזו שיוצרת רגש עז אצל הצופה

לא?
וזה גורם לי לתהות..:
האם "עצבים" נחשב רגש?
כי כשאני נתקלת באמנות מופשטת/פוסט מודרנית (או פוסט פוסט פוסט מודרנית) זה פשוט מרגיז אותי. ומה שהכי מרגיז בזה שזה מצליח להרגיז אותי. ואז אני מרגישה שהובסתי שוב על ידי האמנות הפוסט מודרנית..מצד שני, יש הרבה יצירות אמנות סופר מושקעות וברמה גבוהה בכל קנה מידה אבל כשאני מתבוננת בהם זה פשוט לא עושה לי כלום. נאדה. אז מה עדיף בעצם? (כלומר-באלו מהמקרים האמנות ממלאת את היעוד שלה? והאם זה רק תלוי בצופה?)
פשוט כל פעם שאני נתקלת באמנות מופשטת או כל מיני עיגולים/נקודות/קווים למיניהם זה כמו משחק מוחות פסיכולוגי עם עצמי..

 

[נתן קלמן]

מעניין

גם הצייר ההולנדי מונדריאן צייר ככה

 

[haimhen]

אכן מעניין

אפילו קראתי את כל תולדותיו בלינק שננת לבדוק אולי הסיפור שסיפרתי הוא בכלל עליו.. אבל לא מצאתי.
אני מכיר את הציורים שלו וגם הוא בפירוש עסק בחקר ההשפעה של פיזור הצבע וה"משקל" שלו על הצופה..
צריך לבדוק תאריכים ולראות מתי שניהם חיו והיכן פעלו

 

[נתן קלמן]

הם חיו באותה תקופה

אפילו מתו באותה שנה

 

[Suki333]

הי אלון, אני דווקא חשבתי שיהיה מעניין להשוות

לציורים של מאטיס ראה תמונות בגוגל של matisse.
ואתה כותב נהדר.

 

[גרשונוב]

נפלא. ואני מסכים עם שוקי

זה הזכיר לי שילוב של מטיס (למעלה)
עם שיטות הצביעה של מירו (למטה)

 

[malon]

מאטיס, קנדינסקי - אני חושב שהציורים של עמנואל

הרבה יותר יפים.
אבל היי, הזהרתי: אני לא מבין באומנות

 

[Suki333]

בסוף, בעל כורחך, אתה תבין.... או תתמצא יותר..

 

[ציקימינגו]

מלון .עזוב אותך "לא אוהב אומנות" אתה האבא של

אוהבי האומנות .לא תוכל להסתיר את אהבתך לאומנות.
ואל תצטנע.

דרך אגב זו לא בושה לאהוב אומנות

ועוד סוד .האם שמעתה על אומנות הקולנוע?
סחתיין על התמונות.

צ'י

 

[malon]

אמנות הקולנוע...

האמת היא שאני עומד על כך שאני לא מבין באומנות, אבל אני מבין בסיפורים...

באשר לאומנות הקולנוע. לא כל כך מכיר ולא כל כך יודע, אבל שמע משהו: מצאתי בקולנוע נטוש חוברת על הסרט "ז'רביס" ובה ביקורות וקטעים מתוך "אומנות הקולנוע" אודות הסרט... הכי קרוב שהגעתי לזה...

 

[velvet green]

סיפור מקסים!

כנראה מצאת לעצמך את "הגביע הקדוש"..
נהניתי לקרוא!
תודה

 

[נסים מידן עורך דין]

סיפור מדהים

בהחלט מרגש. תמונותיו של סלע אינן סחירות כל כך, אך אני מכיר מישהו שהיה תלמידו של עמנואל סלע, שהיה מורה שלו לציור. למיטב זכרוני הוא קונה כל תמונה שלו. אם יש לך עניין אתן לך פרטים שלו.

 

[malon]

היי נסים

אשמח להתייעץ עמו ולקבל את פרטיו

 

[broadaxe]

בשנה שעברה היתה תערוכה על הקולנוע בחיפה

עלייתו ודעיכתו, עם הרבה חומר היסטורי, במוזיאון העיר.