סיפור ששמעתי מחברה היום

[yaeli4]

סיפור ששמעתי מחברה היום../images/Emo63.gif

חברה שלי עצבנית. בכל שבת שנייה שהילדים של בעלה מגיעים הוא הופך להיות נהג. הוא מוביל ומחזיר ומביא ומחכה להם בכל מיני מקומות. מהחבר לבריכה ומהבריכה הביתה כי שכחו איזו מחברת של שיעורים. מחכה למטה עד שהם יורדים, מביאים את הספר החסר וחוזרים. גומרים ונוסעים לשחק כדורגל עם חברים במגרש רחוק מהבית ואחר כך רוצים ללכת לחבר שגר מרחק 20 דקות נסיעה מהם ולהביא ולהחזיר ועוד ועוד ועוד. זה מעצבן אותה. היא אפילו לא יכולה להגיד למה. היא מסבירה שקשה לה לראות אותו המשרת שלהם. קופץ לכל פיפס שלהם. מוביל אותם לכל מיני מ קומות כשבעצם הם באו לאבא שלהם ולא ל"בסיס-אם" שמשם הולכים ונוסעים לכל מיני מקומות. זה משבש את כל השבת. אין זמן של ביחד בכלל. אי אפשר לפתח שיחה על שום דבר. כלום. מה דעתכם?

 

[rolan]

זה באמת מעצבן

אבל בעצם, למה להתעצבן אם אפשר לדבר. קודם כל, לדבר עם הבעל, לשאול אותו אם מפריע לו או לא... היא יכולה לומר את דעתה, שלה זה מפריע שכל שבת שניה הביקור הופך למסע ארוך של טירטורים. משם לכאן מכאן לשם וכל זה על חשבון השבת שלהם ועל גבו של בעלה. נדמה לי שהיה רצוי לעשות סדר ולהעמיד גבולות. מזתומרת? אתם באים לבקר אותנו, לא חיים כאן, אנחנו פוגשים אתכם ויכולים לבלות, להיות, לשוחח וכו' איתכם במעט הזמן שאתם כאן, אז אנא התכוונו גם אלינו... צריך להחליט עם זמן משותף מקובל על שני המבוגרים ומשם הילדים צריכים להתחשב. אני מאמינה שאפשר להגיד לחברים - אני עכשיו אוכל, נוסע, מבלה וכו' עם אבאמא שלי... צריך רק לדבר ולתאם ציפיות.

 

[yaeli4]

רולן, היא טוענת

שהבעל אומר לה שזה לא מפריע לו. אבל אותה מעצבן, א. שזה לא מפריע לו והוא פראייר שלהם, וב. שזה נראה כמו ניצול כזה ושכל הבית על גלגלים והמשפחה לא משפחה והכול למען ההסעות וההובלות האלה. וחוץ מזה, באמת, וזה גם אני חושבת, ופה אני מדברת בשם עצמי, לדעתי, אם יש כבר שבת עם אבא, אז שתהייה השבת עם אבא טוטאלית ולא כל הזמן לברוח בעצם. מילא יציאה אחת אבל לא כל השבת טרטורים כאלה. למה אם אפשר לשבת בנחת ולדבר עם אבא ועם כל היתר אולי?

 

[מצוטטת]

מותר להשחיל מילה, נכון?

ובאמת סליחה....אבל לי קצת צורם (קצת הרבה!) מז'תומרת הם באו לאבא שלהם ולא ל"בסיס -האם"? נכון אני לא שם בחוויה , בצד של בת-הזוג החדשה אבל בכל זאת אומר לך.... כן! פם בשבועיים ההיא שם צריכה להפנים שבאותה השבת ה-

הזה הופך לבסיס האב (נשמע יותר טוב) רגע.......לא סיימתי, תרגעי בשבת הזו הוא הופך עבורם עבור ילדיו לאבא על ארבע לא זה לא ניקרא משרת...מאיפו הוצאת לי ניסוח שכזה מתארת לעצמי שמדובר בילדים בגיל שהם עוד לא כל כך עצמאיים ובשבת הזו...הוא האבא נוטל לידיו את מגוון התפקידים, שאותם אינו נושא בחיי היומיום השוטפים.... זוהי עיסקת חבילה שלמה , מה שהגברת הזו בחרה ואת יודעת מה יעל...אולי זה לא יסבר את אוזנך (סליחה) הזמן הזה חיש פורח לו....... יש במחיצתי ילדון מתבגר שכזה עם אבא שבקושי פוגש (וללא קשר לבת זוג בתמונה) כי הלו"ז של הבחורצ'יק היום מנותב אחרת ובאחת השיחות שלא מזמן התקיימה זה מה האבא (שלנו) אמר....... (ציטוט)...למה כשאני כאן בסביבה אתה לא מרים גם אלי

לעזרה זה אחרי משא אלונוקות לא קטן שה-אבא שלנו עבר אצל בנו......... לא יודעת כמה הצלחתי להראות לך מה גישתי אבל זה מה יצא לי... בקריאה ראשונית

 

[יונה לבנה 1]

יעלי

אני מבינה את חברתך שהיא מרגישה שמשתמשים בבעלה. לפעמים ילדים שאין להם תקשורת טובה עם האב(לדוגמה כמובן)משתמשים בדרך זו כדי להרגיש איזה שהוא יחס. לפעמים ילדים שאביהם סגור ולא מספיק פתוח לנהל איתם קשר רגשי בורחים אל הצד הטכני והלוגיסטי שם הם מקבלים את מבוקשם מיד. סתם עוד כיוון

 

[yaeli4]

יונה, את גאון. בהחלט נשמע כיוון

ראוי למחשבה.

 

[yaeli4]

מצוטטת מאמי, לא להתרגז../images/Emo140.gif

מספרים פה סיפור, דנים בו, חושבים בו, הופכים בו. ותשמעי, בקשר לעניין "בסיס-האם" הכוונה הייתה סמנטית. התכוונתי שהופכים את זה לנקודת המוצא לכל היציאת ובעצם, לא נמצאים בבית בכלל. לגבי מה שאת מדברת על גיל התבגרות ושזה עובר, את צודקת אבל זה מקובל לגבי ילדים שגרים בבית שלהם. אנחנו כאן דנים בילד שלא רואה כל כיום את אביו. לא נראה לך שהוא צריך קצת להיות, כלומר "לשהות" ממש בבית קצת ולדבר, להתמזג כמו שאומרים? לי נראה שצריך למצוא מינון נכון. גם זו דעתי כמובן. וכל אחד זכאי לדעתו הוא.

 

[עלמה 3]

יעלי, זה חלק מעיסקת החבילה

וזה ברור ומובן. אני יכולה להעיד רק מתוך חיי, כשידעתי שילדי מורכב מגיעים והם נפגשים זה הזמן שלהם ביחד, זה הזמן איכות ולא חשוב מה הם עושים.. נוסעים מסיעים, תקנה לי.. כן זה מרגיז.. אבל אין מה לעשות, הם ילדיו והם לעצמם יבחרו את דרך הבילוי....גם אם בעינינו זה נראה לא טוב.. וככה זה לא בילוי.. הרי גם אם היו נשארים לחיות יחדיו זה היה חלק מהלו"ז של להסיע , ולקחת ולהחזיר הם יכולים לשוחח ולדבר גם בזמן נסיעה ולא תמיד אישתו או זוגתו של אבא צריכה להיות ברקע.

 

[מצוטטת]

דוז פואה.......עלמה ../images/Emo25.gif

הצלחת להוציא מהמיקלדת בדיוק! מש'מצוטטת התכוונה ולא הצליחה לנסח זאת הפם טוב כל כך.

 

[ophra]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[סביב השעון]

חברה עצבנית

הילדים לא צריכים לשלם את כל המחירים בגירושים. הם לא צריכים "לבלות"עם ההורים (הם לא חיית מחמד). הם צריכים לחיות את חייהם. וזה כולל לראות חברים וכו'. הם צריכים להרגיש חופשיים ולא להתעסק עם רגשות אשם . זה תפקיד ההורים. החברה שלך עצבנית כי אלה לא הילדים שלה. ואולי אין לה ילדים בגיל הזה והיא לא מכירה בעובדה שרוב ההורים משמשים כתחנת מוניות פעילה כמעט בכל שעות היום (וחלק של הלילה). וזה לא קשור לגירושין. זה רק קשור לעובדה שאלה לא ילדיה והם משתמשים בזמן שלהם עם האב לפעילויות שלא מתאימות להשקפת עולמה. רגיעון של הדס. זה עוזר?

 

[yaeli4]

סביב השעון, אחלה תשובה../images/Emo45.gif

 

[rolan]

נדמה לי שהכל נאמר ../images/Emo45.gif

 

[1נתי 1]

צודקת

גם אני משמשת כנהגת לבתי החיה עימי לבקש ממנה לבלות איתי?! - הגזמתי - יש את החבר'ה

יש גיל שהילדים עדיין בקן - אך כל היום רק קופצים ממקום למקום ואז ההורים משמשים כנהגים וזה לא קשור לגירושין או להסדרי הראייה אולי צריך קצת למתן את דרישות הילדים אולי צריך למצוא בילוי משותף - לדוגמא הליכה לבריכה אבל צריך גם להבין שלילדים יש את החוג החברתי שלהם

 

[מורכב]

בסיס אם ? זה רק סלנג

יעלי קראתי את הסיפור כמה וכמה פעמים, בסיפור הזה אין צודק, צודקת, צודקים,אשם אשמה, אשמים. כל אחד צודק מהצד שלו, אני יכול לכתוב לך את הצד שלי, מהזוית שלי כמו שאני רואה אותה, ואיך הייתי פועל. אני לא הייתי מוכן היום שיש לי משפחה חדשה לחיות את חיי איתם שבוע כן ושבוע לא. נכון שהילדים לא אשמים אלא ההורים..... אבל מה עם הילדים החדשים,,,, האם גם הם אשמים,,, האם גם בהסדרי ראייה עם אבא שלהם בעל כורכם. לא זה לא צריך להיות ככה, צריך לחיות כולם ביחד הישנים והחדשים, זה שהוא עושה מה שהם רוצים מבחינתם זה הכי נוח והם מנצלים זאת,,,חס וחלילה אני לא טוען שהם אשמים לא לא לא אבא שלהם אשם הוא צריך להכניס אותם לרוטינה של המשפחה החדשה, להכווין אותם לאט לאט שכאן זה אחרת, כאן חיים בהרמוניה, כאן חיים כולם ביחד, ויחד עם כולם. זה מה שהייתי עושה, ואני עושה זאת. מורכב

 

[מצוטטת]

יש גם בזה משהו

בגישה של רוטינת המשפחה החדשה

מצא חן לי ההגדרה! ובגישה שיש לשאוף לעשייה של ביחד גישה חכמה.

 

[rolan]

בכלל הוא חכם

המורכב שלנו. הרבה חכמת חיים באיש אחד. אתה יודע שאני אוהבת לצטט אותך (ואני לא מצוטטת

).

 

[סביב השעון]

הרמוניה ושאר ירקות

לדעתי הרמוניה משפחתית זה דבר נפלא. אבל יש לשמור ולכבד את צרכי כולם. בהפרש של גילאים לא קל שכולם יהנו. ואם הם לא רגילים לסוג בילוי צפוף- הם עלולים להרגיש שלגיטימית רק צורת בילוי אחת. ביחד. וזה לא כך. הקטנים הרי גדלים עם האב כל יום , אז לכבוד הגדולים הוא מתגמש ומקדיש עצמו לצרכיהם. כן. יש פגיעה בהרמוניה. אבל עדיף מאשר פגיעה גדולה יותר בגדולים, שתן לי לנחש - הם פגועים בלאו הכי מעצם הפירוד.

 

[rolan]

ועכשיו במחשבה שניה ושלישית

נדמה לי שאני קוראת בין השורות, בין המחשבות ו"העצבים" שאולי יש לה בעיה אחרת. בעיה עם הילדים שלו. יכול להיות? כי אם זה בא מהמקום הזה, כדאי לה לעשות בירור עם עצמה קודם כל, אחר כך לשתף את בעלה - עד כמה שיש פתיחות ביניהם. אני חושבת שכדאי לשתף את הבעל / בן הזוג בתחושות כאלו עד כמה שזה כואב וקשה, זה יכול להסיר "עצבים" מסוג כזה. יעלי, נראה לך?....

 

[yaeli4]

רולן, למה כוונתך, "יעלי, נראה לך?"

לזה שבגלל זה היא עצבנית, או לזה שהיא צריכה לשתף את הבעל? כי אם בגלל זה היא עצבנית, אני לא יודעת. היא לא אמרה לי. ולגבי לשתף את הבעל, אני לא בטוחה שתמיד זה רצוי בגלל שבעלים שרואים את הילדים שלהם אחת לשבועיים ובאמצע השבוע, פעם או פעמיים, מוכנים בדרך כלל לקטוף עבורם גם את הירח.. כך שמה שהיא לא תגיד, לא בטוח שזה ישנה. הרי אמרתי לך שכשהיא אמרה לו להפסיק עם ההסעות האלה, הוא אמר לה שלו זה לא מפריע ושהוא נהנה מזה אפילו. אז שיחה לא נראה לי שתהייה במקום.