StooshFromTheMoon
New member
וואו../images/Emo2.gif
סיפור
- פותח הנושא StooshFromTheMoon
- פורסם בתאריך
StooshFromTheMoon
New member
...
יא חתיכת מוכשר...
בעעע...
יא חתיכת מוכשר...
תיקון סיפור - הרבה יותר טוב...
האילמים לא מדברים בגלל שהם לא יכולים. התינוקות לא מדברים בגלל שהם עוד לא למדו לדבר. אבל יש רק איש אחד בעולם, שלא מדבר, ללא שום סיבה. וזה הוא סיפורו. סיפורו של האיש שלא מדבר. עוד בבוקר, אל תוך האוטובוס נכנס האיש שלא מדבר. הוא התיישב לו בכסא הצדדי, והחל להסתכל על האנשים שיושבים מסביבו, רק כדי לבדוק את השטח, כהרגלו. האיש שלא מדבר הסתכל על האישה שישבה ממולו. היא מרחה שפתון. המעשה לא סיקרן במיוחד את האיש שלא מדבר, אז הוא הסתכל על האיש השמן שישב לידו. שמן! - חשב לעצמו האיש שלא מדבר, וחייך חיוך קטן בניסיון כושל לבדר את עצמו. לאחר מכן הוא הסתכל אל החלק האחורי של האוטובוס, ושם לב לקשישה עם מקל הליכה בידה שלא יושבת - מכיוון שכל הכיסאות כבר היו תפוסים. האיש שלא מדבר ראה שאף איש לא קם בשבילה, אז הוא וויתר על כיסאו וניגש לעברה, אך כשהגיע הוא לא אמר לה כלום – הרי הוא לא יכול לדבר. האישה הקשישה הביטה עליו וראתה מבט של איש די עצוב, אבל לא יכלה להבין מה הוא צריך ממנה. פתאום הזקנה פערה את עיניה, והחלה לרוץ כחיית פרא הרודפת אחרי הטרף. האיש הסתכל לאיפה שהקשישה רצה – וראה אותה מתיישבת מרוצה ומסופקת על כיסאו. האיש המשיך להסתכל על אנשים, אפילו שהוא עמד. ובאותה הזדמנות הוא גם ניצל לראות אם יש מקומות פנויים מאחור. והוא רק המשיך לחשוב לעצמו על איך שאף נשמה טובה לא תפנה את מקומה לאיש כה בודד כמוהו. לפתע, ראה האיש את הדמות שמוכרת בכל ארץ ישראל. דמות שנראתה כמו שמספרים, דמות שנראתה כמו מחבל. האיש שלא מדבר החל להשתגע וניסה להזהיר את הנוסעים מפני המחבל, אך זאת לא הייתה אשמת האנשים שלא הקשיבו לו, כי הרי לא היה למה להקשיב, הרי האיש לא יכל לדבר. הוא החל לרוץ כמו שור פרוע בכל רחבי האוטובוס, אפילו עד שהקשישה שישבה בכיסא שלו כבר לחשה לאיש השמן: "האיש הזה שרץ שם, הוא אוטיסט, תתעלם ממנו". הוא החל לדפוק בפרעות על דלתות האוטובוס, עד שהנהג החכים מספיק בשביל לעצור ולפתוח אותם לרגע קט אחד. האיש יצא במהירות בזק מן האוטובוס, וברח, הכי רחוק שאפשר, עד שלאחר שניות ספורות שמע פיצוץ אדיר שלא ניתן לתאר אותו. האיש שלא דיבר אפילו לא טרח לבוא אחר כך אל התקשורת ולהעיד על הפיגוע, כי אפילו הוא עוד לא מתקשר. אז הוא חזר אל ביתו השומם והשקט, הניח את המפתחות על השולחן, שם את המעיל על הכיסא, והחל לכתוב. החל לכתוב על האנשים שלא מבינים.
האילמים לא מדברים בגלל שהם לא יכולים. התינוקות לא מדברים בגלל שהם עוד לא למדו לדבר. אבל יש רק איש אחד בעולם, שלא מדבר, ללא שום סיבה. וזה הוא סיפורו. סיפורו של האיש שלא מדבר. עוד בבוקר, אל תוך האוטובוס נכנס האיש שלא מדבר. הוא התיישב לו בכסא הצדדי, והחל להסתכל על האנשים שיושבים מסביבו, רק כדי לבדוק את השטח, כהרגלו. האיש שלא מדבר הסתכל על האישה שישבה ממולו. היא מרחה שפתון. המעשה לא סיקרן במיוחד את האיש שלא מדבר, אז הוא הסתכל על האיש השמן שישב לידו. שמן! - חשב לעצמו האיש שלא מדבר, וחייך חיוך קטן בניסיון כושל לבדר את עצמו. לאחר מכן הוא הסתכל אל החלק האחורי של האוטובוס, ושם לב לקשישה עם מקל הליכה בידה שלא יושבת - מכיוון שכל הכיסאות כבר היו תפוסים. האיש שלא מדבר ראה שאף איש לא קם בשבילה, אז הוא וויתר על כיסאו וניגש לעברה, אך כשהגיע הוא לא אמר לה כלום – הרי הוא לא יכול לדבר. האישה הקשישה הביטה עליו וראתה מבט של איש די עצוב, אבל לא יכלה להבין מה הוא צריך ממנה. פתאום הזקנה פערה את עיניה, והחלה לרוץ כחיית פרא הרודפת אחרי הטרף. האיש הסתכל לאיפה שהקשישה רצה – וראה אותה מתיישבת מרוצה ומסופקת על כיסאו. האיש המשיך להסתכל על אנשים, אפילו שהוא עמד. ובאותה הזדמנות הוא גם ניצל לראות אם יש מקומות פנויים מאחור. והוא רק המשיך לחשוב לעצמו על איך שאף נשמה טובה לא תפנה את מקומה לאיש כה בודד כמוהו. לפתע, ראה האיש את הדמות שמוכרת בכל ארץ ישראל. דמות שנראתה כמו שמספרים, דמות שנראתה כמו מחבל. האיש שלא מדבר החל להשתגע וניסה להזהיר את הנוסעים מפני המחבל, אך זאת לא הייתה אשמת האנשים שלא הקשיבו לו, כי הרי לא היה למה להקשיב, הרי האיש לא יכל לדבר. הוא החל לרוץ כמו שור פרוע בכל רחבי האוטובוס, אפילו עד שהקשישה שישבה בכיסא שלו כבר לחשה לאיש השמן: "האיש הזה שרץ שם, הוא אוטיסט, תתעלם ממנו". הוא החל לדפוק בפרעות על דלתות האוטובוס, עד שהנהג החכים מספיק בשביל לעצור ולפתוח אותם לרגע קט אחד. האיש יצא במהירות בזק מן האוטובוס, וברח, הכי רחוק שאפשר, עד שלאחר שניות ספורות שמע פיצוץ אדיר שלא ניתן לתאר אותו. האיש שלא דיבר אפילו לא טרח לבוא אחר כך אל התקשורת ולהעיד על הפיגוע, כי אפילו הוא עוד לא מתקשר. אז הוא חזר אל ביתו השומם והשקט, הניח את המפתחות על השולחן, שם את המעיל על הכיסא, והחל לכתוב. החל לכתוב על האנשים שלא מבינים.
WallFlower
New member
חחחח...הוא אפילו טורח לתקן את עצמו
תיקונים קטנים ולא חשובים.... סיפור ממשששששששששששששששששששששששששששש נחמד!
תיקונים קטנים ולא חשובים.... סיפור ממשששששששששששששששששששששששששששש נחמד!
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.