סיפרנו לחמותי על ההיריון

[rona25]

סיפרנו לחמותי על ההיריון ../images/Emo7.gif

והתגובה שלה גרמה לי לכמה שעות של בכי תמרורים בעלי התקשר וסיפר להם בטלפון... והיא ענתה לו במשפט אדיש כגון "יופי, אני שמחה בשבילכם" ועברה לנושא הבא.. היא שאלה אם אני מרגישה טוב ויש לי בחילות ואם אני בבית (הייתי לידו כשהוא התקשר והיו לי כאבי בטן מרוב לחץ כי התכוננתי נפשית שהיא תברך אותי על ההיריון) ואח"כ - וזה השוס הגדול - אמרה לבעלי ערב טוב ולהתראות... ולא ביקשה לדבר איתי או לברך אותי למזל טוב.... מה אתן אומרות? נכון מעליב? אני הייתי בהלם וישר התחלתי לבכות, גם מעלבון וגם מההורמונים... כמה אכזרי בנאדם אחד יכול להיות? זה נימוס אלמנטרי!!!!

 

[אביבית1]

קבלי ../images/Emo24.gif

אני פשוט בהלם, לא להאמין שהיא לא תאחל מזל טוב, ובשביל עצמה היא לא שמחה? הרי זה הנכד שלה. אל תבכי היא לא שווה את זה. אל תקחי ללב.

 

[מאי26]

אוי, כמה שאנשים יכולים להיות

לפעמים דפוקים וחסרי רגישות

. תעזבי, אם זו התגובה שלה אז אז "שתלך לחפש" עם התגובה הזו. אני זוכרת שסיפרת על התגובה החמה והמפרגנת של משפחתך, תתמקדי בזה, ואל תתני לעצמך לבכות ולהשבר בגלל תגובתו של אדם קר וחסר רגישות מינימלית. פשוט לא שווה את זה.

 

[רויטל ולירון]

מסכימה עם מאי - פשוט אל תתייחסי

תתמקדי בהריון הכייפי שלך וזהו.

 

[רחלילי]

רונה, אנסה להביט מהצד....

אבל דעי לך שאני מצרפת חיבוק ותהיי רגועה וחזקה ולא יודעת מה עוד לומר... בכל מקרה מבלי להכיר אותה חשבתי לי מה זה בשבילה לקבל את החדשה הזו בטלפון. מה זה עושה לה להרגיש. מה עובר לה בראש כשמודיעים לה שהיא עומדת להיות סבתא-דרך הטלפון. זהו. חשבתי לי שאולי זה העליב אותה, אולי גרם לה לחשוב שאת לא רוצה שידעו או לא יודעת מה. זה לא כמו לבוא שניכם יחדיו אליה. אבל כאמור אינני מכירה אותה אני מניחה שאם בחרתם להודיע לך ככה יש לזה סיבה. קחי חיבוק וקחי סלסלה ענקית של רוגע ושלווה... ממני, רחלי.

 

[nikit1]

מצטערת שזה לא הלך טוב...

יש אנשים אטומים ולפעמים הם המשפחה שלנו...אני יודעת שזה לא יעודד אותך אבל בכל זאת- כשסיפרנו לצד של בעלי על ההחלטה להתחתן אף אחד לא קם לתת נשיקה או חיבוק, אמרו מז"ט ועברו לנושא הבא

... אני יודעת שזה קשה ומתסכל אבל תנסי בכ"ז להנות מההריון ולא לחשוב עליה. תנסי להתעודד

 

[שירי וגיל]

תחשבי איזה מקסימה המשפחה שלך!

ואיך הם שמחו על ההריון! נכון שזה מאכזב ואני לעולם לא אבין את הסיבה להתנהגות כזאת (אולי היא נעלבה שלא באתם לספר לה באופן אישי?), אבל בכל מקרה, אל תתני לזה לפגוע בך! תשמרי על מצב הרוח הטוב שהיה לך ותחשבי כמה כיך לכם!!!

שירי

 

[uti]

מכעיס לחשוב שזו היתה התגובה ...

אבל את ידעת הרי שזה יהיה ככה....אולי בתוך תוכך קיווית למשהו אחר...אל תדאגי היא תחפש אותך בסיבוב שתרצה להשוויץ בנכד/ה שלה אח"כ... מה שחשוב זה שאת ואישך שמחים בחלקכם וכמובן איך שהמשפחה שלך שמחה בשבילכם!!!

 

[shelycat]

תתרכזי במשפחה החמה שלך ולא בחמה שלך

רונה צר לי על איטמותה של חמותך אבל היא נתנה לך את הלגיטימציה בהמשך הדרך לסגור בפניה את הדרך לחוויות שהיא אח"כ כשהיא תתעורר מה"קטע" שלה היא תרצה לקחת חלק בהן, שימי את זה מאחורייך, התייחסי אליה בנימוס הקריר והפולני ששמור למיקרים שכאלו ואחר כך כשהיא תרצה לקחת חלק כלשהו בחווית ההריון/לידה/נכד תוכלי לאמר לה בנימוס קריר "לא תודה, אנחנו מסתדרים" לא כתוב בשום מקום שהיא אח"כ חייבת לקבל את הנכד לס"ד (סיבוב דאווין), לא כתוב שאת צריכה כשאת אצלה לפנות מהשולחן אחרייך (את אורחת ואת בהריון), שימרי על ריחוק קריר ותראי שגם בתוך העובדה שהיא קרירה וחסרת רגישות יש כמה מעלות,למשל קל יותר להדוף התערבות ממי שלא רוצה להיות מעורב בכלל. תתנחמי במשפחה האוהבת והחמה שיש לך ולא בחמה שיש לך!

 

[הילית*]

אכן מעליב ! אבל לא שווה שתתעצבני

תשמחי בשמחה שלכם, אחרי הכל ההריון הזה הוא שלכם...והילד שיוולד הוא רק שלכם הפסד שלה שהיא לא מראה גילויי שמחה והתרגשות...

 

[אתי@]

רונה ../images/Emo24.gif אני כ"כ מבינה אותך

התגובה שלה באמת מעליבה, אבל כמו שכולן אמרו לך: זה ההפסד שלה ורק שלה. איזה מזל שיש לך משפחה נהדרת ותומכת שתלווה אתכם במהלך ההיריון. תתמקדי בהם, והיא כבר תבין שהיא היתה לא בסדר ו"תחזור על ארבע"

כמו שאומרים.......

 

[גלי ב]

אל תקחי ל../images/Emo23.gif

תחשבי על המשפחה האוהבת שלך...ועל בעלך האוהב... זה שווה הכל

וחמותך

- אל תדאגי...היא כבר תרוץ אליכם בבוא היום... רק אל תקחי ללב..ותשמרי על עצמך...הרבה בכי לא ממש מקל על ההריון. תרגישי טוב וקבלי

גדול...יהיה בסדר...

 

[תמרה*]

תבחרי להתעלם מהתגובה (או חוסר

התגובה) שלה, ותתמקדי בשמחה עם המשפחה שלך. אם יש משהו למדתי בהריון זה לנסות (ואני מדגישה, לנסות) ולא להעלב מהתגובות של אנשים בייחוד מהמשפחה של ירון. הרה דמעות כבר הורדתי על מה שנראה לי כחוסר פרגון וכעלבונות, ולירון נראו טבעיים לגמרי. ספגתי הערות על המשקל שעלה/ שלא עלה, על איך אני מתלבשת, מה אני אומרת וכו´. למרות שלא תמיד (ואפילו בד"כ לא) הצלחתי לשלוט על הדמעות, בראייה אחורה, זה היה יכול להיות גרוע יותר. תהיי חזקה ותשמחי על החיים שגדלים לך בבטן מיכל (ואם את עדיין בבעסה אני מוכנה לצטט לקט מפניני החוכמה המשפחתיים שיבהירו לך שאת בעלך בחרת, אבל את המשפחה שלו את מקבלת בעיסקת חבילה...)

 

[נופר30]

אוי רונה ההורמונים משתוללים

קודם כל קחי חיבוק חזק דבר שני לא כולם מגיבים אותו הדבר בחיים ( כמו שתמיד אומרים שילד של בת תמיד יהיה אהוב יותר מילד של בן ) יכול להיות שבעלך אמר שאת לא מרגישה טוב ויש לך כאבים ואז היא העדיפה שלא להפריע לך ( מה שבדרך כלל חמתי עושה אם שלומי אומר לה שאני לא מרגישה טוב ואני על ידו היא מוסרת ד"ש ולמחרת מתקשרת לראות מה איתי כי היא לא רוצה להפריע ) ואם זה לא זה אז שתלך לחפש יהיו לך עוד הרבה דמעות להוריד בהריון הזה ( לדוגמא כמוני כשנשרף האוכל ) אז אל תבזבזי אותן עליה ואתן לך דוגמא מהצד שלי אמא שלי מרוב התרגשות בקושי אמרה לי מזל טוב ודיי נעלבתי ( לעומת הצהלות של ההורים שלו ) אבל מאוחר יותר הסתבר שפשוט מרוב ההלם של ההתרגשות היא לא הצליחה לדבר איתי על זה ןמאז כל הזמן היא בודקת מה איתי לא נותת לאנשים להתקשר כשהיא חושבת שאני ישנה וכל הזמן קונה לי בגדי הריון ( כן כן אני לא בוכה יותר על זה יש לי כבר מה ללבוש) אז קבלי הכל בהבנה

 

[Hadar p]

רונההההה חמותיך לא שווה טיפה ../images/Emo7.gif

של דימעה ממך! כמו שאמרתי לך אתמול! !!!!היחידה שתפסידה מכל הסיפור הזה...זו היא!

נכון זה מאד מאד מעליב החוסר התחשבות הזו ואפילו לא מזל טוב קטן בטלפון.... אבל מצד שני יש לך את בעלך האוהב ומשפחה תומכת ואוהבת מה את צריכה יותר מזה? ידעת שהיא אדישה נכון? אז שתשאר עם האדישות שלה ושתתפוצץ

את תרימי את הראש...תיהיה גאה בהריון המופלא הזה.. תיהיה דאה בבעלך ובמשפחתך ומי שלא מכבד אותך! אל תכבדי אותו! קבלי

 

[rona25]

בנות המון תודה על העידוד

ומילות התמיכה.. כמובן שבבוקר אחרי, וכמה שיחות מהמשפחה שלי ומחברות טובות עודדו אותי ואני יודעת שהיא זו המפסידה הגדולה ובסופו של דבר הכל יחזור אליה כמו בומרנג אבל כמה שציפיתי לתגובה האדישה שלה כנראה שבכל זאת ההורמונים קצת השתוללו ופרצתי בבכי.. אגב - הגעתי עם עיניים נפוחות לעבודה וזו ממש פדיחה רצינית!!!

אני פשוט בנאדם שרוצה להתסדר עם כולם ואני ממש משתדלת אבל כל מה שאני אעשה - לא יעזור והיא לעולם לא תשתנה ולא תלמד לקבל אותי.. כנראה שהיית צריכה לשפוך קצת את המועקה... אז שוב, המון תודה - ושיהיה לנו סופ"ש שקט וכייפי!

 

[יעלי2]

...........

תנחומי. רונה יש לי שאלה. למה בחרתם לבשר לסבתא לעתיד על ההריון בטלפון?

 

[rona25]

הם גרים בקיבוץ רחוק

ואין סיכוי שנראה אותם בקרוב עקב המרחק והיינו כבר בהתלהבות לספר לכולם- אגב גם לגיסים שלי הודענו בטלפון ול 2 אחיותיי אבל לא בגלל זה היא התייחסה בצורה כזו - גם בע"פ היינו מקבלים תגובה כ"כ קרה כמו שהבן שלה הגדיר את זה יפה מאוד "האישה הזו לא יודעת מה זו משפחה" לצערי...

 

[daldan]

קבלי ../images/Emo24.gifים רבים

תראי רונה מי שמפסידה מכל הסיפור הזה זו רק חמתך, אך ורק היא!!!! כי מי שלא יודעת לשמוח ולהיות מאושרת ברגע שמודיעים על הנכד שבדרך, לא יודעת להנות מהרגעים היפים שבחיים, וצר לי עליה, ההפסד כולו שלה. אז במקום לכעוס עליה לא נותר אלא לרחם עליה, פשוט מאד... ואת תהני מהאושר הגדול הזה שאת חווה כעת ואל תתני לאנשים שלא שווים את הדמעות שלך להפריע לך להנות מזה, מה שחשוב שהאנשים שאוהבים איתך שמחים איתך בשמחתך. ושוב

גדול גדול

 

[יעלי2]

נורא חבל

רונה. זה בטח לא ממש מעודד אבל אני מכירה זוג שהאמא גרה בקיבוץ עם בעלה השני. היא בגיל פנסיה ויש לה המון זמן פנוי. לפני כמה שבועות המכרה תכננה לנסוע לטיול לשבועיים לחו"ל (היא בת 42 וכל חייה היתה פעמיים בחו"ל). היא ביקשה את עזרתי ואמרתי שיהיה סבדר ונתארגן לעזור. לגבי השבוע השני היא בקשה מאמה לעזור לה אם לא בכל השבוע אז בחלקו והיא נתנה 1000 סיבות למה היא עסוקה (יש לה טיול לנגב, יום עיון וכו וכו). היתה היעלבות לא נורמלית, תסכול ואכזבה. ומדובר על אמא שלה! אז זה אכן הרגשה מחורבנת, אבל לפעמים צרת רבים חצי נחמה. נ.ב אני לא מציעה לך חלילה להציג את הלחי השניה, אבל תראי אולי את יכולה למצוא דרך להגיע לליבה. אני לא מעבירה ביקורת כי אתם יודעים עם מי יש לכם עסק, אבל יש הבד בין גיס ואחר לבין הסבא והסבתא לעתיד, ויכול להיות להם ציפו ליותר רגישות מכם (ואני מבינה שברגע שהתחלתם לספר היתה התלהבות להפיץ את הבשורה הטובה והמשמחת). אולי הם ציפו שתספרו להם ראשונים ורק אחר כך לגיסך. בכל מקרה, תשתדלי לא לקחת ללב. קל לנו להגיד, קשה לעשות. אבל זו הדרך היחידה.