סיפרנו לחמותי על ההיריון

[ניקול3]

רונה חמודה, אין לי הרבה להוסיף על

כל מה שאמרו קודמותיי, רק רציתי לצרף לך

לעידוד, ואני באמת מאחלת לך שעם הזמן ליבה הקר יפשיר והיא תתחיל להעריך את הגודל והחשיבות של הבשורה. בנתיים תתרכזי במי שאוהב אותך ותומך בך. האחרים כרגע לא שווים את הדמעות. תחייכי

 

[dorlim]

רונה יקרה - קבלי מאיתנו ../images/Emo24.gif גדו

וכמו שכבר אמרו פה- ההפסד הוא שלה....

 

[אוסנת123]

../images/Emo24.gif

ההורמונים של ההריון גורמים לזה להראות רע יותר ממה שזה. זאת בסך הכל החמות וזאת לא פונקציה שצריך לקחת ללב. אמנם קל להגיד וקשה לעשות אבל יש להן נטייה לתגובות לא קשורות ומעליבות (זכיתי גם לזה...) פשוט להתעלם!!!!! תחשבי איזה מזל יש לך - יש לך בעל אוהב ותומך, את בהריון ובקרוב יהיה לך ילד קטן ומקסים - החיים מחייכים אלייך!!! למה צריך לתת לאדם אחד לקלקל לך??? ההפסד כולו שלה.

 

[נועה וגיא]

לא מצפים- לא מתאכזבים

רונה- קודם כל המון מזל טוב

בנוגע לחמותך, סתם הערה כללית, את יודעת שזה האופי שלה. זה לא בהכרח נובע מרוע מסוים. זה מי שהיא, לבן שלה כבר אין ציפיות ממנה ולכן חבל על הלב שלך. את מחפש ממנה חום שהיא לא יכולה לתת, זה בערך כמו לבקש מתנור שהלך לו הגוף חימום לאפות עוגה. חבל על הזמן שלך ועל העצבים. זה מי שהיא ואת לא יוכלה לשנות אותה. יהיה יותר פשוט אם תתמקדי בצדדים החיוביים שלה (ואני בטוחה שיש בה משהו חיובי). וסיפור אישי: אבא שלי לא זוכר ימי הולדת, פרט לזה של אמא שלי וגם זה לא ממש בעיה כי היא נולדה ביום העצמאות. שבוע שעבר היה לי יום הולדת ואני התקשרי אליו (לא הוא) וציינתי בפניו שיש לי יוםהולדת היום. אז הוא אמר "יופי, מזל טוב- בת כמה את?" למות ממנו

אז יכולתי להגיב בשתי צורות: להעלב עד עמקי נשמתי או להחליק את זה. היות ולהעלב רק היה מאמלל אותי, אז החלקתי. זה מי שהוא, אני יודעת שהוא אוהב אותי הכי הרבה שאבא יכול לאהוב, אבל יום הולדת - אין. אני אומרת לך בכנות ועם הרבה סימפטיה אליך, תעזבי את זה, את לא תשני אותה, אז חבל על עוגמת הנפש שלך. ושוב- המון מזל טוב ושימחה ותהני מכל המשפחה החמה שכן יש לך ומכל החברות (הוירטואליות והאמיתיות) שמפרגנות עד הגג.

 

[kisses]

רונה חמודה באמת לא שווה שתקחי ללב

היא לא שווה את הדמעות שלך עם תגובתה היתה כזו העיקר שתשמרי על עצמך ותהני מההריון וישעבור בשלום ובקלות אמן ואמן