למשחקי הכס (כל הספר)
איזה כיף שסיימת!!
ואהבת כמובן
כי בינינו איך אפשר שלא.
הדרקונים - זה בערך הדבר היחיד שאני אוהבת בדאני. היא הרבה יותר חזקה איתם ודרכם. לצערי זה לא ממש מורגש לאורך הספרים, כי היא די הולכת לאיבוד בהרגשה שלי, ויש לה כמה וכמה פרקים מעצבנים
אבל בסוף החמישי מרטין קצת מפצה אותנו על זה
משהו קטן על הסדרה - אני חושבת שממש אסור לראות אותה לפני שקוראים את הספרים, לא רק בגלל הספוילרים (ובגלל שהיא פשוט עשויה לא טוב), אלא בעיקר כי נורא קשה להבין חלק ממהות הדברים בסדרה. ליטלפינגר (או אצבעון) מוצג בצורה שממש מבישה את הדמות שלו בספר. כי בספר לא עולים כ"כ מהר על העובדה שהוא מסובב ומערבב שם את כולם בערך, ובסדרה הוא פשוט אומר את זה לזונה שהוא מאמן. סיירסלי?!
אבל נשים את זה בצד..
אז למרות שאני לא ראיתי את הסדרה לפני הספרים, גם אני ידעתי על נד ועל עוד משהו מזעזע שמתרחש בספר השלישי
.
וזה ממש מבאס מצד אחד, אבל מצד שני - אם לא הייתי יודעת יש מצב שלא הייתי מפסיקה לבכות לאיזה שבוע רצוף.
המוות של נד היה ממש נוראי, אני חושבת בעיקר בגלל שהוא סופר דרך העיניים של אריה.
מזעזע לחשוב שהבנות שלו היו צריכות להיות עדות לזה
ונד- אני חושבת שהוא בעיקר פחד שההתנהגות שלו במשפט שדה הזה תשפיע בעיקר על סאנסה ואריה שהיו איתו במעלה המלך.
ילדי סטארק - מלבד סאנסה, לכל ילדי הסטארק יש זאב (אריה אומנם איבדה את נימריה, אבל היא חיה!) ואני חושבת שזה בעיקר מסמל את הקשר שלהם ואת הסטארקיות שבהם. והם מתנהגים בהתאם.
ג'ון חושב על בריחה כדי לעזור לרוב לנקום את שמו של נד.
ובראן וריקון עם החלום על נד שמגיע לקבר של הסטארקים - היה ממש עצוב
אריה - את עוד תגלי שהיא לוחמת קטנה ולא מוותרת בקלות (אני לא יודעת כמה את באמת זוכרת אז אני לא אהרוס
)
וסאנסה דיי מסכנה עם כל מה שהיא צריכה לסבול מג'ופרי.
ג'ופרי הוא פשוט !#@@$@%%^& ("הכנס מילים לא מצונזרות"). והוא קיבל את זה בעיקר מסרסיי שהיא שילוב נוראי של רעה וטיפשה. והיא גם תסבול מילד השטן שלה כמו כולם במעלה המלך
טיריון הוא המלך הבלתי מעורער של הספרים
ואת עוד תגלי עד כמה במהלך הספר השני.
הכתיבה של מרטין היא באמת אחת הנדירות!
ממש שמחה שאת ממשיכה עם השני (אל תתייאשי אם הוא מתחיל לך לאט מדי, זה צובר תאוצה, מבטיחה).
לונג ליב מרטין וזה