כשממשלת ישראל תסכים עקרונית
להפסיק את הכיבוש הצבאי בשטחים שנכשבו ב-1967, ולאפשר לפליטים שרוצים בכך לשוב לארצם, תוכל לבוא בטענות לצד השני, כרגע אתה משחק משחק כפול- מנסה להציג את "סירוב" הצד השני כסיבה למה ממשלת ישראל מסרבת. אבל היא לא מסרבת בגלל שום צד שני. היא מסרבת עקרונית. עכשיו, ראש הלשכה המדינית של חמאס ח'אלד משעל אמר לפני ימים ספורים בריאיון ל"אלאיאם" שעמדתם היא הקמת מדינה פלסטינית עצמאית בקווי 67 עם זכות השיבה לפליטים הפלסטינים. הוא אמר מפורשות שמסמך ההסכמה הלאומית (שכונה גם מסמך האסירים) עבר תהליך של אישור בתנועת חמאס. כלומר זאת אפילו לא עמדתו האישית של משעל כראש הלשכה המדינית. גם ששאלו אותו על הטענה שאתם מעלים שחמאס רוצה להרוס את ישראל הוא אמר שיש לשפוט את חמאס ע"פ האמת המדינית הזאת, אשר מבוטאת במסמך. אז אני לא פוסל כמובן הסתמכויות שלך על ראיונות עם גורמים אלה או אחרים בחמאס שאומרים אחרת, אני אומר בפשטות, שאם אולמרט לא היה מסרב עקרונית להפסקת הכיבוש וכיבוד זכויות הפליטים הוא כבר היה מנהל עם חמאס מו"מ על בסיס הקווים האלה. ואם פתאום היה מגלה שחמאס לא עומד מאחורי ההצהרות- לא היה קורה שום דבר, ואולמרט לא היה נדרש לעשות כלום. אבל כאמור לא זה המצב. מבין כל שרי הממשלה אני חושב שהיחיד שהביע תמיכה ביוזמה הערבית היה מאיר שטרית, והממשלה לא קיבלה את היוזמה.