סליחה , אני טעיתי...- שאלון

[hopefulman]

או-קיי

"בפני עצמי כן" (2א) - אהבתי , אם כי עד כמה שזה אולי ישמע מוזר גם לכך דרוש לא פעם סוג של אומץ וכח פנימי ביחוד בשל נטייתינו לבצע תהליך של "ראציונליזציה" לפיו נמצא איזשהו/ם צידוק/ים למעשה אותו ביצענו בלב לא שלם על מנת לא להתמודד עם הקונפליקט שבין נקיטת עמדה לעומת ערך מנוגד שהופנם קודם לכן. דניאל.

 

[Some Might Say]

כן

הרבה פעמים עדיף להתנער מאחריות למרות שאתה יודע שטעית, כי לקיחת אחריות לא מפחיתה מהנזק או בשום דרך. ובינך לבין עצמך ללמוד מהטעות ולהשתפר. אם אתה גורם לאדם או קבוצה אחרת להינזק בכך שהאחריות מוטלת עליהם, במקום עליך, (לדוגמה) ברור שבמצב הזה אתה צריך להודות בטעות. אבל בכל המקרים הכי חשוב שבאמת תדע שטעית

 

[תמיר1991]

../images/Emo9.gif

1) סליחה ומחילה: א. האם את/ה טיפוס שבאופן כללי נוהג לסלוח בקלות או לא ? בקלות יותר מהרוב, אבל זה לא עד כדי כך "בקלות". ב. על אילו מעשים קל לך לסלוח ? זה משתנה, תלוי בכל אחד ואחד. אני בגדול יכול לסלוח על הכל, אם אני רואה ממש כוונת חרטה שמראה על אי-חזרה על כך בהמשך. ג. על אילו מעשים תתקשה/י יותר לסלוח ? רצח ואונס, של קרוב או בכלל. על היתר? אמרתי, תלוי בכוונת החרטה. אולי בגידה יהיה קשה מאוד... ד. ישנם אנשים להם תוכלו לסלוח ביתר קלות ולהפך ? בהחלט, אנשים קרובים - משפחה, חברים טובים וידידות טובות. יש כמה אנשים שיהיה לי מאוד קשה לסלוח להם, אבל אני בד"כ עושה את זה. ה.האם ישנו אדם מסויים (או יותר?...) אשר מסיבה כלשהי לא סלחת לו על דבר מה ? כן, אפילו שניים-שלושה. מגיע להם. ו. האם ידוע לך על אדם כלשהו אשר לא סלח לך על תקרית כלשהי ? כיצד זה גורם לך להרגיש ? ידוע. זה ממש מבאס, במיוחד כשהייתי סולח לה

2) תאויוט (וזו טעות מכוונת...): א. האם את/ה טיפוס שבאופן כללי נוהג להודות בטעויותיו ? כן, לפעמים זה בדיליי ארוך ואז אני משלם על זה

ב. האם זכורה לך טעות מביכה במיוחד כלשהי שלך ? האם אזרת אומץ להודות בה ? זכורות כמה ואזרתי אומץ. פעם אחת זה היה טו לייט

ג. ישנם אנשים בפניהם קל לך יותר להודות בטעויותיך ולהפך ? כן, אמא, החבר הכי טוב שלי והידידה הכי טובה שלי. גמר חתימה טובה! תודה

תמיר. דניאל.

 

[hopefulman]

אהמ

לפי הדוגמאות שהבאת ב1ג' אני מבין כי תתקשה מאוד לסלוח כאשר נגרם לאדם קרוב לך או לאחר נזק בלתי הפיך פיזי או/ו רגשי וזה למעשה מחדד את הגדרתי שלי למעשים עליהם אתקשה לסלוח וגם מרחיב אותה. עם עניין החרטה אני די מסכים איתך ובסיטואציות מסוימות הייתי מתקשה יותר לסלוח לאדם על מעשה קל ללא חרטה לעומת מעשה בעל השלכות משמעותיות יותר עליו הובעה חרטה. לגבי זו שלא סלחה לך - אני מתאר לעצמי שזו תחושה מתסכלת וסוג של חוסר אונים מסויים כיוון שההשפעה על כך אינה תלויה בך לגמרי . אולי הזמן ישכך את פגיעתה ויוביל לשינוי המצב. בכל זאת , אם אני בוחן את חצי הכוס המלאה , לדעתי דווקא משום שהיא מתקשה לסלוח לך בקלות זה יכול אולי ללמד אותך כי אתה אדם משמעותי עבורה כלפיו היא יכולה לחוש רגשות חזקים (גם במובן החיובי , אך גם הפחות חיובי בתקופות מסוימות) לעומת אנשים אחרים. חיחי גם לי קל לרוב להודות בטעויות בפני אימי אם כי ישנם מצבים בהם אין זה כך. בפני חברים/ות זה יכול לדרוש לפעמים קצת אומץ וכרוך לעיתים במבוכה קלה. דניאל.