אני רק יכולה לההוסיף, שהחיים נעשים
יותר ויותר טובים עם הגיל. אנחנו מקבלים את עצמינו יותר ויותר, ואנחנו יודעים שהרבה דברים כבר לא נעשה. ולכן הצער על ההחמצות נעלם. בגיל שלי, כשאני יודעת שכבר עשיתי כמעט הכל, אני יכולה לשבת ולהנות מהרווחים. השנים הכי טובות הן 30 השנה שאחרי הפנסיה. מאחלת לכן להגיע לשם בכייף. השנים הכי קשות הן בין גיל 20 ל30. כי יש עומס גדול, נישואים, ילדים, קריירה, וכנראה שגם ההורמונים בגוף עדיין לא התאזנו מגיל ההתבגרות, וזה גורם לדיכאונות, ולמצב רוח הפכפך כמו במחזור של אשה. יש כאלה שדוחים את החתונה עד לאחר גיל 30, הם לא מרגישים בשלים לקשר. שלא נדבר על הקמת משפחה. אחרי גיל 30 המצב מתייצב. ואז רוב האנשים מתחילים לעשות דברים לקדם את עצמם.
יותר ויותר טובים עם הגיל. אנחנו מקבלים את עצמינו יותר ויותר, ואנחנו יודעים שהרבה דברים כבר לא נעשה. ולכן הצער על ההחמצות נעלם. בגיל שלי, כשאני יודעת שכבר עשיתי כמעט הכל, אני יכולה לשבת ולהנות מהרווחים. השנים הכי טובות הן 30 השנה שאחרי הפנסיה. מאחלת לכן להגיע לשם בכייף. השנים הכי קשות הן בין גיל 20 ל30. כי יש עומס גדול, נישואים, ילדים, קריירה, וכנראה שגם ההורמונים בגוף עדיין לא התאזנו מגיל ההתבגרות, וזה גורם לדיכאונות, ולמצב רוח הפכפך כמו במחזור של אשה. יש כאלה שדוחים את החתונה עד לאחר גיל 30, הם לא מרגישים בשלים לקשר. שלא נדבר על הקמת משפחה. אחרי גיל 30 המצב מתייצב. ואז רוב האנשים מתחילים לעשות דברים לקדם את עצמם.