תיקונים:
1. דובר החמאס טען בראיו ןשנערך עימו שהם לא שולחים את מי שרוצה למות, הוא חייב לאהוב את החיים יותר מהכל ולמרו תזאת מוכן להקריב את עצמו למען אללה. 2. המצב של הפלשתינאים טוב בהרבה מאיך שחיים אנשים אחרים בעולם. בכל זאת אנחנו לא שומעים על מתאבדים באפריקה (עבדות), בהודו (על "הטמאים בלי כת" שמעת?), בדרום אמריקה או בסין וקוריאה. נכון מדינת ישראל איננה האידאל האנושי וההמוני אבל המצב בה עדיין טוב ממקומות אחרים. 2ב: מדינת ישראל מעולם לא הגבילה תנועה "סתם" בדרך כלל קדמו לכך מעשי איבה והגבלת התנועה לא באה כ"הענשה" אלא כאמצעי לשמירת בטחון אזרחיה, שמחוייבות המדינה להם יותר חזקה ממחויבות המדינה לחופש תנועת תושביה. 2ג: לעניין חופש התעסוקה -הם רשאים לעסוק בכל מקצוע שהם רוצים, מדינת ישראל הקימה לפלשתינאים אוניברסיטאות ומכללות והם רכשו מקצוע וידע. כמו כן לא הוגבלה יציאתם לארצו תאחרות ללמוד שם מקצוע. מי ש"עובד בטיח" הוא לרוה מי שאין לו את ההשכלה והרצון להתקדם בחיים, לא שונה מהמצב בישראל. 2 סיכום: אם אין כאן עתיד תמיד אפשר להגר. ישראלים עושים את זה ופלשתינאים עושים את זה. אם זה לארצות ערב, לאירופה או לארה"ב. 3. התנחלויות לא מוקמות בלילה, עברו הימים בהם הקימו ישובים בתוך לילה. לרוב מדובר בהליך שלוקח זמן ואישורים (דוגמא: ההתחלות ברוכין הוקמה בשנת 1999, אוכלסה רק ב2000 כשהתהליך עתמו החל עוד בימי יצחק שמיר...). 3ב. ההתנחלויות כולן מוקמות על אדמות מדינה ולא אדמות פרטיות. האדמות הללו נכבשו במלחמה מירדן או ממצרים ולא היו בבעלות פרטית. על אדמות "ציבוריות" אלו הוקמו התחלויות. במאמר מוסגר אציין כי במידה ואכן מופקעת אדמות מאנשים פרטיים על מנת לבנות עליהם כביש או מבנה ציבורי משולמים פיצויים לבעל האדמה (ולא רק ביש"ע אלא בכל מקום בארץ). 3א. עצי זית לא נלקחים, הם נעקרים במידה ויש צורך בטחוני בעניין. מבחינת הפלשתינאי הזית מסמל את הקשר שלו לאדמה ולכן כל כך קשה לו לקבל את זה. ובכל זאת הצורך הבטחוני גובר על הצורך האישי. בכל מקרה, גם על עקירת עצי דית מקבל בעל העצים פיצויים. 3ב. "גדר ההפרדה" היא עוד צורך בטחוני. הגישה לשדות מוגבלת ועקיפה אבל קיימת. 3 סיכום: אני חוזר על המילה "צורך בטחוני" והייתי רוצה להסביר את עצמי. צורך זה לא היה קיים תמיד אלא נוצר עקב פעולות איבה שכוונו כלפי האוכלוסייה האזרחית (והלא אזרחית) בישראל. כך נורצה גדר ההפרדה, חישוף ומחסומים. אם היה שקט לא היה צורך בכל זה. עוז.