סליחה שאני "חופר" לכם פה אבל חדש לי הנושא הזה
- פותח הנושא תומאס
- פורסם בתאריך
מיכי 10
Member
ועוד תשובות:
נראה לי שהכל צריך להיות לפי ההרגשה של המטופל. אפשר להמליץ לו אולי, אבל הוא הקובע. וזה לא מדע מדוייק.
גם הרגשת הטיפול היא עניין אינדיבידואלי. יש שמרגישים ויש שאינם מרגישים. נראה לי שזה תלוי גם ברגישות שלהם עצמם, וגם במידת ההרפיה שלהם, של המטופלים.
"פציינטים" שלי (מהשפחה וחברים), חלקם מדווחים על תחושות שונות, או נרדמים, וכיום זה מחזק אותי, כמובן. יחד עם זה יש כאלה שאינם מרגישים תחושות מסויימות, אבל מרגישים שהטיפול עוזר להם או עושה להם טוב. ויש שאינם מרגישים כלום, והמורים אומרים שזה בכל זאת עוזר להם. ושגם לא צריך להאמין בשיטה, כדי שהיא תעזור. אולי. לא יודעת.
בד"כ הרגשת השיפור מיידית, גם כשהטיפול ניתן מרחוק, ולפעמים מרגישים בהטבה רק מאוחר יותר.
אני עצמי טופלתי רק מעט מאד ברייקי, ולא הרגשתי שום דבר. (להוציא פעם אחת שבזמן הלימוד מישהי עשתה לי רייקי, שאמור להיות טיפול עדין מאד, והמגע ממש רופף. היא לחצה לי על העיניים וממש נשענה עליהן, וזה היה גרוע ממש. ופעם אחרת, כשהיה צריך לשכב על מיטת הטיפולים על הבטן, והפנים בתוך חור במזרן. סדין היה פרוש על המיטה, והרגשתי שהפנים שלי נמצאים כאילו בתוך מאפרה. כי מי שהיתה לפני היתה מעשנת כבדה. המיגרנה שהיתה לי לפני כן, רק התגברה כתוצאה מה"טיפול" והרגשתי רע ממש).
לעומת זה, אחרי טיפולי פלדנקרייז כן היו לי תחושות שונות בגוף, והרגשתי מצויין.
אז הכל אישי, ולא קבוע. צריך לזרום עם הטיפול, לדעתי. גם המטפל וגם המטופל.
(ואם משהו לא נעים, לא לשתוק כמו שעשיתי ב"סטאז'" כי התביישתי, אלא לומר למטפל, כדי שידע לתקן).
בטיפולי שיאצו הייתי אומרת למטפלת אם משהו כאב לי, או אם נרדמה לי היד או הרגל. והיא היתה משנה לי תנוחה, אם היה צורך בכך, וגם מסבירה לי למה לא צריך להתרגש מהרדמות היד או הרגל.
נראה לי שהכל צריך להיות לפי ההרגשה של המטופל. אפשר להמליץ לו אולי, אבל הוא הקובע. וזה לא מדע מדוייק.
גם הרגשת הטיפול היא עניין אינדיבידואלי. יש שמרגישים ויש שאינם מרגישים. נראה לי שזה תלוי גם ברגישות שלהם עצמם, וגם במידת ההרפיה שלהם, של המטופלים.
"פציינטים" שלי (מהשפחה וחברים), חלקם מדווחים על תחושות שונות, או נרדמים, וכיום זה מחזק אותי, כמובן. יחד עם זה יש כאלה שאינם מרגישים תחושות מסויימות, אבל מרגישים שהטיפול עוזר להם או עושה להם טוב. ויש שאינם מרגישים כלום, והמורים אומרים שזה בכל זאת עוזר להם. ושגם לא צריך להאמין בשיטה, כדי שהיא תעזור. אולי. לא יודעת.
בד"כ הרגשת השיפור מיידית, גם כשהטיפול ניתן מרחוק, ולפעמים מרגישים בהטבה רק מאוחר יותר.
אני עצמי טופלתי רק מעט מאד ברייקי, ולא הרגשתי שום דבר. (להוציא פעם אחת שבזמן הלימוד מישהי עשתה לי רייקי, שאמור להיות טיפול עדין מאד, והמגע ממש רופף. היא לחצה לי על העיניים וממש נשענה עליהן, וזה היה גרוע ממש. ופעם אחרת, כשהיה צריך לשכב על מיטת הטיפולים על הבטן, והפנים בתוך חור במזרן. סדין היה פרוש על המיטה, והרגשתי שהפנים שלי נמצאים כאילו בתוך מאפרה. כי מי שהיתה לפני היתה מעשנת כבדה. המיגרנה שהיתה לי לפני כן, רק התגברה כתוצאה מה"טיפול" והרגשתי רע ממש).
לעומת זה, אחרי טיפולי פלדנקרייז כן היו לי תחושות שונות בגוף, והרגשתי מצויין.
אז הכל אישי, ולא קבוע. צריך לזרום עם הטיפול, לדעתי. גם המטפל וגם המטופל.
(ואם משהו לא נעים, לא לשתוק כמו שעשיתי ב"סטאז'" כי התביישתי, אלא לומר למטפל, כדי שידע לתקן).
בטיפולי שיאצו הייתי אומרת למטפלת אם משהו כאב לי, או אם נרדמה לי היד או הרגל. והיא היתה משנה לי תנוחה, אם היה צורך בכך, וגם מסבירה לי למה לא צריך להתרגש מהרדמות היד או הרגל.
וואו התנסית בכל כך הרבה תחומים.....
אני מסכים שאם אין חיבור או לא מרגישים נעים או נוח אז חשוב להגיד ואם זה לא "זה" אז לא חייבים "בכוח".
כשעשיתי עיסוי רקמות עמוק אז תמיד המעסה הייתה מבקשת שאגיד אם זה כואב לי מדי (אמור לכאוב קצת אם מצב הגוף לא משהו....) ובאמת כשהכאב היה כבר בלתי נסבל אז הייתי אומר והיא הייתה מורידה את עוצמת המגע.
אני מסכים שאם אין חיבור או לא מרגישים נעים או נוח אז חשוב להגיד ואם זה לא "זה" אז לא חייבים "בכוח".
כשעשיתי עיסוי רקמות עמוק אז תמיד המעסה הייתה מבקשת שאגיד אם זה כואב לי מדי (אמור לכאוב קצת אם מצב הגוף לא משהו....) ובאמת כשהכאב היה כבר בלתי נסבל אז הייתי אומר והיא הייתה מורידה את עוצמת המגע.
מיכי 10
Member
כן. פעם לא הייתי מסוגלת לומר את אשר עם ליבי. בינתיים השתפר המצב. (בעיקר אחרי שקיבלתי קואוצ'ינג שלא עזר לי בכלום, אבל כן לימד אותי אסרטיביות. הגעתי מֵרָמָה של 0% אסרטיביות, ל(אולי) 60, 70%).
אז מה שאני רוצה לומר, שנכון מאד; שום דבר לא בכוח.
אם הבן אדם לא נעים לכם - תעזבו מיד.
אם הבן אדם נעים והטיפול לא נעים - להתייעץ איתו, כדי להבין אם ככה זה צריך להיות, או אולי לא מתאים לכם אישית.
לכל היותר לתת עוד קצת צ'אנס לאותו טיפול, אבל עם יד על הדופק. אם באמת לא מתאים, לעבור לסוג טיפול אחר.
ובקשר לעיסוי שלך - לא לחכות עד שהכאב בלתי נסבל, כי בטוח שלא זו היתה כוונתה. אלא לדווח לה על כל כאב שהוא מעל לכאב ממש חלש.
אין דבר, לומדים מהניסיון, ולהבא, אל תנסה להיות גיבור, עם סף כאב גבוה, אלא תשתף אותה בדיוק במה שעובר עליך.
גם בפיזיותרפיה יש מצבים כאלה, של טיפולים מכאיבים. אז בסדר, צריך לכאוב קצת, אבל לא בהגזמה!
אני גם עכשיו עובד עם עצמי על להיות אסרטיבי 
לגבי העיסוי - לפני שהלכתי אליה, דיברתי עם מעסים והבנתי שיש כאלה שדוגלים בכך שעיסוי רקמות עמוק לא יכאב בכלל ויש כאלה (כמוה) שאומרים שיש חשיבות לעוצמה של העיסוי ושכל עוד המטופל יכול לעמוד בכאב וזה כאב נסבל מבחינתו אז זה בסדר.
לפעמים היא הייתה אומרת לי - עכשיו זה יכאב לך אז אני מתנצלת אבל אין ברירה. ואם זה היה יותר מדי אז הייתי אומר והיא הייתה מפסיקה ומעסה בעדינות כדי להרגיע את האזור.
חוץ מזה אם אני לא אהיה גיבור אז טיפת המאצ'ואיזם הגברי שעוד נותרה בי, תיעלם גם היא...
בפיזיותרפיה היו שואלים אותי כל הזמן מה דרגת הכאב מ 1 עד 10. כשזה היה מעל 8 אז היו מפסיקים.
לגבי העיסוי - לפני שהלכתי אליה, דיברתי עם מעסים והבנתי שיש כאלה שדוגלים בכך שעיסוי רקמות עמוק לא יכאב בכלל ויש כאלה (כמוה) שאומרים שיש חשיבות לעוצמה של העיסוי ושכל עוד המטופל יכול לעמוד בכאב וזה כאב נסבל מבחינתו אז זה בסדר.
לפעמים היא הייתה אומרת לי - עכשיו זה יכאב לך אז אני מתנצלת אבל אין ברירה. ואם זה היה יותר מדי אז הייתי אומר והיא הייתה מפסיקה ומעסה בעדינות כדי להרגיע את האזור.
חוץ מזה אם אני לא אהיה גיבור אז טיפת המאצ'ואיזם הגברי שעוד נותרה בי, תיעלם גם היא...
בפיזיותרפיה היו שואלים אותי כל הזמן מה דרגת הכאב מ 1 עד 10. כשזה היה מעל 8 אז היו מפסיקים.
מיכי 10
Member
יופי. זה חשוב. מאחלת לך הצלחה מהירה.
כי לי האסרטיביות (שקיבלתי מלפני כשנתיים וחצי, שלוש) עזרה המון בחיים. חבל שכל כך המון שנים עברו עלי בלעדיה, כי יש תופעה שאני לא יכולה בשום אופן להבין עד היום. היא נראית לי מנוגדת לכל היגיון. הכוונה לאנשים חזקים, שפשוט אוהבים להתעלל במי שנראים להם חלשים. כנראה ששידרתי חולשה. אז היו כמה בוסיות (נשים. תמיד רק נשים) בעבודה במשך השנים, שלמרות שהעריכו מאד את עבודתי, עשו לי "את המוות". (ואפילו גרמו נזק לעתיד הכלכלי שלי).
ומאז שלמדתי להיות אסרטיבית, הגלגל התהפך, ופתאום התחילו להתנהג אלי בכבוד, להסכים להצעות ולבקשות שלי, ונהיה לי ממש
כיף. סתם לדוגמה קטנה: בתקופות מסויימות, היו בבוקר הרצאות של רופאים לצוות הרפואי (לרופאים ולאחיות). למרות שעבדתי כמזכירת מחלקה, ביקשתי רשות לשמוע את ההרצאות, ואעפ"י שזה היה בזמן העבודה, קיבלתי בקלות אישור לכך. בעבר לא הייתי מעלה בדעתי אפילו לשאול דבר כזה.
תראה, אתה מדגים את מה שאמרתי לגבי סוגי מטפלים וסוגי טיפולים.
למה פחדתי תחילה משיאצו? כי באחת מהרצאות המבוא, ביקשה מטפלת שיאצו מתנדב מן הקהל. ישבנו כולנו על מזרנים מסביב. התנדב אדם קצת מבוגר ודי שמן. היא אמרה לו לשכב באמצע, על הגב, והדגימה עליו את הטיפול. זו פעם ראשונה שראיתי טיפול בשיאצו, ונבהלתי. הבחורה עבדה בעיקר בעזרת האגרופים והמרפקים שלה, אותם תקעה לו כל הזמן בבטן, וכאילו חפרה בהּ. מלראות את זה הרגשתי ממש רע. הרגשתי כאילו היא תוקעת לי את האגרופים והמרפקים שלה. הרגשתי מין כאב ובחילה.
לכן, כשחברתי ספרה על הבת שלה שמחפשת מטופלים, הצעתי את עצמי, אבל בחשש. אמסתבר שיש שני סוגי טיפול בשיאצו. היא טִפלה בי בשיא העדינות. לא יכולתי כל כך לראות אותה מהמקום שלי, אבל ידעתי שהיא עובדת גם בצורה יפה. ומאוחר יותר, שוב באיזו הרצאה, הזדמן לי לראות טיפול שיאצו במקום אחר. הבחור המטפל, עשה את הטיפול בכזה חן, ממש כמו ריקוד. זה היה עדין ונפלא למראה.
יש לי עוד סיפור לדוגמה, אבל זה באמת כבר מוגזם, אז אדלג עליו.
ואשר למצ'ואיזם הגברי שלך, אל תחשוש. הרבה גברים חוששים סתם. אל תדאגו, אתם אחלה גברים גם ללא הבלטת התכונות הגבריות שלכם. אפשר להבחין בגבריות גם דרך האופי העדין של חלק מכם.
כי לי האסרטיביות (שקיבלתי מלפני כשנתיים וחצי, שלוש) עזרה המון בחיים. חבל שכל כך המון שנים עברו עלי בלעדיה, כי יש תופעה שאני לא יכולה בשום אופן להבין עד היום. היא נראית לי מנוגדת לכל היגיון. הכוונה לאנשים חזקים, שפשוט אוהבים להתעלל במי שנראים להם חלשים. כנראה ששידרתי חולשה. אז היו כמה בוסיות (נשים. תמיד רק נשים) בעבודה במשך השנים, שלמרות שהעריכו מאד את עבודתי, עשו לי "את המוות". (ואפילו גרמו נזק לעתיד הכלכלי שלי).
ומאז שלמדתי להיות אסרטיבית, הגלגל התהפך, ופתאום התחילו להתנהג אלי בכבוד, להסכים להצעות ולבקשות שלי, ונהיה לי ממש
כיף. סתם לדוגמה קטנה: בתקופות מסויימות, היו בבוקר הרצאות של רופאים לצוות הרפואי (לרופאים ולאחיות). למרות שעבדתי כמזכירת מחלקה, ביקשתי רשות לשמוע את ההרצאות, ואעפ"י שזה היה בזמן העבודה, קיבלתי בקלות אישור לכך. בעבר לא הייתי מעלה בדעתי אפילו לשאול דבר כזה.
תראה, אתה מדגים את מה שאמרתי לגבי סוגי מטפלים וסוגי טיפולים.
למה פחדתי תחילה משיאצו? כי באחת מהרצאות המבוא, ביקשה מטפלת שיאצו מתנדב מן הקהל. ישבנו כולנו על מזרנים מסביב. התנדב אדם קצת מבוגר ודי שמן. היא אמרה לו לשכב באמצע, על הגב, והדגימה עליו את הטיפול. זו פעם ראשונה שראיתי טיפול בשיאצו, ונבהלתי. הבחורה עבדה בעיקר בעזרת האגרופים והמרפקים שלה, אותם תקעה לו כל הזמן בבטן, וכאילו חפרה בהּ. מלראות את זה הרגשתי ממש רע. הרגשתי כאילו היא תוקעת לי את האגרופים והמרפקים שלה. הרגשתי מין כאב ובחילה.
לכן, כשחברתי ספרה על הבת שלה שמחפשת מטופלים, הצעתי את עצמי, אבל בחשש. אמסתבר שיש שני סוגי טיפול בשיאצו. היא טִפלה בי בשיא העדינות. לא יכולתי כל כך לראות אותה מהמקום שלי, אבל ידעתי שהיא עובדת גם בצורה יפה. ומאוחר יותר, שוב באיזו הרצאה, הזדמן לי לראות טיפול שיאצו במקום אחר. הבחור המטפל, עשה את הטיפול בכזה חן, ממש כמו ריקוד. זה היה עדין ונפלא למראה.
יש לי עוד סיפור לדוגמה, אבל זה באמת כבר מוגזם, אז אדלג עליו.
ואשר למצ'ואיזם הגברי שלך, אל תחשוש. הרבה גברים חוששים סתם. אל תדאגו, אתם אחלה גברים גם ללא הבלטת התכונות הגבריות שלכם. אפשר להבחין בגבריות גם דרך האופי העדין של חלק מכם.
היי תומאס...בשביל זה אנחנו כאן
1. רייקי והילינג.
כמו שכתב ינוקא - הילינג הוא שם מערבי וכולל לכל סוגי הטיפול העוסקים באנרגיה ורואים באדם ישות אנרגטית מעבר לפיזית.
רייקי היא אחת מהשיטות הנחשבות להילינג. היות ומוצאה מיפן, שמה - ריי - רוח, אל וקי - אנרגיית החיי\הקיום. ביחד המשמעות היא - עבודה עם אנרגיית הקיום האלוהית.
הסינים קוראים לתחום העבודה עם האנרגיה - צ'י קונג. צ'י - אנרגיית הקיום,החיים (צ'י בסינית וקי ביפנית) קונג -עבודה. יחד המשמעות היא - עבודה עם אנרגיית הקיום\החיים.
לכן גם לא נכון לענות מה יותר חזק - הילינג או רייקי, שהרי רייקי הוא הילינג
.
וכפי שאתה רואה מהתשובות - עניין היעילות של הטיפול תלוי בחיבור בין שלושה גורמים - המטופל, המטפל והאמצעי (השיטה, הדרך).
2. לאדם בריא אני ממליץ לתרגל תרגולים המוכוונים אנרגטית - טאי צ'י, צ'י קונג, יוגה. במידה ויש חוסר איזון פנימי - מחשבתי, רגשי וכו', מומלץ ללכת לטיפול - כמו איזון גלגלים באוטו
.
אם חוסר האיזון חוזר ונשנה יש לבצע כמה טיפולים לבחינה. במידה והאדם זקוק לתמיכה אנרגטית קבועה, אזי כדאי ללכת פעם בכמה זמן לטיפול. התדירות - בהתאמה אישית ובהתייעצות עם המטפל.
טיפול אנרגטי, אינו שונה מגופני - יש כאלו שהולכים לעיסוי תחזוקה אחת לחודש בשביל לשחרר את עצמם ולשמור על בריאותם. מצד שני יש כאלו שעושים זאת ע"י טיפול אנרגטי. בכל אופן - פיזי או אנרגטי.....לאדם בריא מומלץ להיות בעבודה עצמית.
הרגש חופשי לשאול ולהתייעץ, החברים פה יותר משמחים להיענות
.
1. רייקי והילינג.
כמו שכתב ינוקא - הילינג הוא שם מערבי וכולל לכל סוגי הטיפול העוסקים באנרגיה ורואים באדם ישות אנרגטית מעבר לפיזית.
רייקי היא אחת מהשיטות הנחשבות להילינג. היות ומוצאה מיפן, שמה - ריי - רוח, אל וקי - אנרגיית החיי\הקיום. ביחד המשמעות היא - עבודה עם אנרגיית הקיום האלוהית.
הסינים קוראים לתחום העבודה עם האנרגיה - צ'י קונג. צ'י - אנרגיית הקיום,החיים (צ'י בסינית וקי ביפנית) קונג -עבודה. יחד המשמעות היא - עבודה עם אנרגיית הקיום\החיים.
לכן גם לא נכון לענות מה יותר חזק - הילינג או רייקי, שהרי רייקי הוא הילינג
וכפי שאתה רואה מהתשובות - עניין היעילות של הטיפול תלוי בחיבור בין שלושה גורמים - המטופל, המטפל והאמצעי (השיטה, הדרך).
2. לאדם בריא אני ממליץ לתרגל תרגולים המוכוונים אנרגטית - טאי צ'י, צ'י קונג, יוגה. במידה ויש חוסר איזון פנימי - מחשבתי, רגשי וכו', מומלץ ללכת לטיפול - כמו איזון גלגלים באוטו
אם חוסר האיזון חוזר ונשנה יש לבצע כמה טיפולים לבחינה. במידה והאדם זקוק לתמיכה אנרגטית קבועה, אזי כדאי ללכת פעם בכמה זמן לטיפול. התדירות - בהתאמה אישית ובהתייעצות עם המטפל.
טיפול אנרגטי, אינו שונה מגופני - יש כאלו שהולכים לעיסוי תחזוקה אחת לחודש בשביל לשחרר את עצמם ולשמור על בריאותם. מצד שני יש כאלו שעושים זאת ע"י טיפול אנרגטי. בכל אופן - פיזי או אנרגטי.....לאדם בריא מומלץ להיות בעבודה עצמית.
הרגש חופשי לשאול ולהתייעץ, החברים פה יותר משמחים להיענות
אני חושב שאני מתחיל להבין קצת את הגישה
לפני כשנה מישהו שאני מכיר ומבין וסומך עליו אמר לי שכדאי לי להתחיל לקבל עיסוי רקמות עמוק. וישר שאלתי באיזו תדירות? למשך כמה זמן? והוא לא ידע לומר לי. אבל האמנתי בו והתחלתי את הטיפול ובמשך השבועות הראשונים לא הרגשתי שום שינוי ואני מניח שאם לא הייתי בוטח בו אז הייתי מפסיק אבל סמכתי עליו ובאמת לקח קצת זמן אבל פתאום התחלתי להרגיש יותר טוב, פחות תפוס, כאבי הראש שהיו פסקו....
הגישה שלך שאדם צריך להיות בעבודה עצמית - זו גישה שהתחלתי לאמץ לאחרונה
ותודה על ההסבר המפורט לגבי הגישות השונות!
לפני כשנה מישהו שאני מכיר ומבין וסומך עליו אמר לי שכדאי לי להתחיל לקבל עיסוי רקמות עמוק. וישר שאלתי באיזו תדירות? למשך כמה זמן? והוא לא ידע לומר לי. אבל האמנתי בו והתחלתי את הטיפול ובמשך השבועות הראשונים לא הרגשתי שום שינוי ואני מניח שאם לא הייתי בוטח בו אז הייתי מפסיק אבל סמכתי עליו ובאמת לקח קצת זמן אבל פתאום התחלתי להרגיש יותר טוב, פחות תפוס, כאבי הראש שהיו פסקו....
הגישה שלך שאדם צריך להיות בעבודה עצמית - זו גישה שהתחלתי לאמץ לאחרונה
ותודה על ההסבר המפורט לגבי הגישות השונות!
מיכי 10
Member
תומאס, התחלתי לקרוא קודם את התשובות
שכתבו לך, אבל לא היה לי זמן כל כך. גם עכשיו אני בין דברים. אז בלי להתעמק עדיין בתשובות של חברינו, אכתוב לך את דעתי, ויתכן שיהיו דברים דומים לְמה שכבר כתבו לך. לא נורא, נכון?
1. למרות שאני עוסקת בשניהם, אני לא יודעת להגדיר את ההבדל. אספר לך מה אני מבינה ומרגישה, מתוך הניסיון שלי:
לפני כמה וכמה שנים, נחשפתי אל הרייקי דרך כתבה קצרה בעיתון. התרשמתי מאד, ומיד יצרתי קשר עם אותה מורָה, והשתתפתי אצלה בקורס (עם עוד כחמש נשים) של ארבעה שיעורים (או חמישה? לא כל כך זוכרת כבר).
זה היה רייקי בדרגה I (אחת), וקיבלתי ממנה חניכה להיות מטפלת. היא לִמדה בצורה מסודרת, וגם את הטיפולים היא הנחתה אותנו לעשות בצורה מובנית וקבועה.
כעבור כמה חודשים, הייתי בהרצאה של ד"ר חיים אורון (לא הח"כ, אלה הפסיכוקיברנטיקאי). התרשמתי מאד מההרצאה, וכשהתברר שגם הוא מלמד רייקי, נרשמתי לקורס שלו. איכשהו יצא שלא היו לו באותו זמן מועמדים נוספים, והוא הציע לקבל אותי לבד לקורס מרוכז של פגישה אחת בלבד במשך חמש שש שעות. ממנו קיבלתי חניכה לרייקי II. (בהמשך הוא הזמין אותי כמה פעמים להמשיך לדרגה III, אבל אמרתי לו שאני עדיין לא מרגישה מוכנה לכך).
כעבור תקופה, התברר שמישהו שהיה איתי בכיתה בתיכון, מעביר בקיבוץ שלו סדנת רייקי. ביקשתי ממנו רשות להצטרף (זה גם הקיבוץ של אחי). הוא התפלא קצת, והציע לי לבוא לשיעור ניסיון. נהניתי מאד מאד, והוא אפילו להסכים שאשלם, כי הוא לא קיבל כסף, אז למה שייקח ממני.
התמדתי בהמוני השיעורים בשתי סדנאות שלו. גם בימים של גשמים עזים, כשחלק מחברי הקיבוץ התעצלו לצאת וויתרו על שיעורים, אני עשיתי את הדרך מעיר מגורי, ולא וויתרתי על השיעורים המעולים.
אותו חבר, הוא הילר. כך שלא היה לי ברור אם הוא מלמד בכלל רייקי או הילינג או מישמש של שניהם. אני גם לא בטוחה שהוא עצמו עשה איזו הפרדה ביניהם. העיקר שלמדתי המון והיה לי טוב.
מה שאני הכי זוכרת לו לטובה, שהיה לי באותו זמן קצת משבר של חוסר ביטחון עצמי בטיפולי הרייקי. כי לא היה לי נוח כל כך עם השיטות שלמדתי קודם. הוא אדם שלוקח הכל בקלות, והבנתי ממנו שאני יכולה לטפל באופן חופשי וגמיש, בלי להיצמד לכללים הנוקשים. זה כנראה פתח אצלי את נתיב הריפוי ואת הכיף לטפל.
2. כשלמדתי, שמעתי שטוב לעשות רייקי חיזוק שגרתי כזה, כולל לעצמנו. אבל אחרי נסיונות בודדים, הפסקתי עם זה. האמת שלא היתה לי סבלנות. אינני בטוחה שאנשים הולכים לטיפולי תחזוקה קבועים, אם אין להם משהו שמציק ספציפית.
יחד עם זה, יש לי ידיד שמתלהב מאד מהרייקי שלי, ומבקש לפעמים סתם, כדי להירדם בקלות. או להיפך - כדי להישאר עירני כשצריך, או למצבים שונים אחרים).
(לעצמי אני לא מצליחה בזה, לצערי).
סליחה על התשובה הארוכה.
שכתבו לך, אבל לא היה לי זמן כל כך. גם עכשיו אני בין דברים. אז בלי להתעמק עדיין בתשובות של חברינו, אכתוב לך את דעתי, ויתכן שיהיו דברים דומים לְמה שכבר כתבו לך. לא נורא, נכון?
1. למרות שאני עוסקת בשניהם, אני לא יודעת להגדיר את ההבדל. אספר לך מה אני מבינה ומרגישה, מתוך הניסיון שלי:
לפני כמה וכמה שנים, נחשפתי אל הרייקי דרך כתבה קצרה בעיתון. התרשמתי מאד, ומיד יצרתי קשר עם אותה מורָה, והשתתפתי אצלה בקורס (עם עוד כחמש נשים) של ארבעה שיעורים (או חמישה? לא כל כך זוכרת כבר).
זה היה רייקי בדרגה I (אחת), וקיבלתי ממנה חניכה להיות מטפלת. היא לִמדה בצורה מסודרת, וגם את הטיפולים היא הנחתה אותנו לעשות בצורה מובנית וקבועה.
כעבור כמה חודשים, הייתי בהרצאה של ד"ר חיים אורון (לא הח"כ, אלה הפסיכוקיברנטיקאי). התרשמתי מאד מההרצאה, וכשהתברר שגם הוא מלמד רייקי, נרשמתי לקורס שלו. איכשהו יצא שלא היו לו באותו זמן מועמדים נוספים, והוא הציע לקבל אותי לבד לקורס מרוכז של פגישה אחת בלבד במשך חמש שש שעות. ממנו קיבלתי חניכה לרייקי II. (בהמשך הוא הזמין אותי כמה פעמים להמשיך לדרגה III, אבל אמרתי לו שאני עדיין לא מרגישה מוכנה לכך).
כעבור תקופה, התברר שמישהו שהיה איתי בכיתה בתיכון, מעביר בקיבוץ שלו סדנת רייקי. ביקשתי ממנו רשות להצטרף (זה גם הקיבוץ של אחי). הוא התפלא קצת, והציע לי לבוא לשיעור ניסיון. נהניתי מאד מאד, והוא אפילו להסכים שאשלם, כי הוא לא קיבל כסף, אז למה שייקח ממני.
התמדתי בהמוני השיעורים בשתי סדנאות שלו. גם בימים של גשמים עזים, כשחלק מחברי הקיבוץ התעצלו לצאת וויתרו על שיעורים, אני עשיתי את הדרך מעיר מגורי, ולא וויתרתי על השיעורים המעולים.
אותו חבר, הוא הילר. כך שלא היה לי ברור אם הוא מלמד בכלל רייקי או הילינג או מישמש של שניהם. אני גם לא בטוחה שהוא עצמו עשה איזו הפרדה ביניהם. העיקר שלמדתי המון והיה לי טוב.
מה שאני הכי זוכרת לו לטובה, שהיה לי באותו זמן קצת משבר של חוסר ביטחון עצמי בטיפולי הרייקי. כי לא היה לי נוח כל כך עם השיטות שלמדתי קודם. הוא אדם שלוקח הכל בקלות, והבנתי ממנו שאני יכולה לטפל באופן חופשי וגמיש, בלי להיצמד לכללים הנוקשים. זה כנראה פתח אצלי את נתיב הריפוי ואת הכיף לטפל.
2. כשלמדתי, שמעתי שטוב לעשות רייקי חיזוק שגרתי כזה, כולל לעצמנו. אבל אחרי נסיונות בודדים, הפסקתי עם זה. האמת שלא היתה לי סבלנות. אינני בטוחה שאנשים הולכים לטיפולי תחזוקה קבועים, אם אין להם משהו שמציק ספציפית.
יחד עם זה, יש לי ידיד שמתלהב מאד מהרייקי שלי, ומבקש לפעמים סתם, כדי להירדם בקלות. או להיפך - כדי להישאר עירני כשצריך, או למצבים שונים אחרים).
(לעצמי אני לא מצליחה בזה, לצערי).
סליחה על התשובה הארוכה.
לא רק שלא נורא אלא היה כיף ומועיל לקרוא!
התשובה שלך רק חידדה אצלי את ההבנה שבעצם העולם הזה הוא "עולם פתוח" (זה מונח ששאול ממשחקי מחשב) שבעצם אין באמת חוקים נוקשים ואבחנות חדות בין גישות טיפול ודרכי טיפול. שכל מטפל בוחר לעצמו אם לפעול בגישה אחת או לשלב מספר גישות או בכלל ליצור גישה שהיא משלו. והכל נכון והכל בסדר כי אם הכוונה טובה והחיבור בין המטפל למטופל יהיה טוב - אז גם התוצאה תהיה טובה. קלטתי נכון?
התשובה שלך רק חידדה אצלי את ההבנה שבעצם העולם הזה הוא "עולם פתוח" (זה מונח ששאול ממשחקי מחשב) שבעצם אין באמת חוקים נוקשים ואבחנות חדות בין גישות טיפול ודרכי טיפול. שכל מטפל בוחר לעצמו אם לפעול בגישה אחת או לשלב מספר גישות או בכלל ליצור גישה שהיא משלו. והכל נכון והכל בסדר כי אם הכוונה טובה והחיבור בין המטפל למטופל יהיה טוב - אז גם התוצאה תהיה טובה. קלטתי נכון?
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.