המוח והאדם
אעשה את עצמי כעת כאיכר פשוט ואשאל את השאלות הכי פשוטות וכל כך נשאלוןת. א. איך ייתכן שגוש בשר כמוח האדם יהיה מסוגל לקלוט ולעבד מידע בצורה הרבה יותר משוכללת מהמחשב המשוכלל ביתר בעולם? שהרי באדם בניגוד למחשב, יש גם יכולת אינטואיציה שכליחת וריגשית. נכון שזאת עובדה שבתאי המוח מאוכסנים כמויות מידע אדירות אבל באמת איך זה ייתכן? ומדוע נוצרים בכלל גלי המוח? ב. נניח שאנו מבינים שבצורה מסויימת ובטכנולוגיה מסויימת יש אפשרות לאכסן בגוש בשר, מערכות מידע פעילות. אבל הרי ברור שבכל מקרה גם אם נצליח לייצר רובוט מחשבי המסוגל לחקות את המוח האנושי ויהיה מסוגל לקלוט מידע לראות ולזהות מערכות בצורה מושלמת, אבל ברור שהוא לעולם לא ´יכעס´ או ´יאהב´ אנשים או אובייקטים מסויימים כלומר יש את התודעה האישית שהיא מעבר ליכולת חומרית של עיבוד מידע גולמי הרי גם אם נכניס למחשב פקודה של השמדה עצמית, הוא יקלוט זאת ללא התרגשות יתירה ויקבל זאת כעוד נתון מידע. כלומר אין קשר בין יכולת קליטת מידע לבין הרגשת ה´אני´ הפנימי של האדם שהוא מעבר לחומר. ואם כן איך יש באדם זיהוי אישי עצמי פנימי ורצון לחיות??? הרי אין כל קשר בין כל תהליך אבולוציוני כלשהו לבין פיתוח זהות אישית פנימית ואינטואיציה רגשית ושיכלית. זה מוביל אותנו להכרה יותר ברורה בידיעה החבויה בתוך תוכינו שאנחנו מורכבים מגוף ונפש הנפש מפעילה את החומר, ובעצם עצם הרגשת החיים שלנו, ההרגשה שכל אחד מאיתנו מרגיש שהוא בעצם ´חי´ והוא איננו מכשיר לעיבוד וקליטת מידע ואוכל, הרגשה זו היא נכונה ואמיתית. לכן לפני שאנו מנסים להבין איך מחשבותינו פועלות, אנו צריכים להבין איך בעצם נוצר החיבור הזה בין הגוף לנפש, חיבור שאיננו נפסק עד יום מותינו, ועל שאלה זו אין תשובה זולת התשובה הברורה לכל אדם המתבונן בעולם סביבו וראה את יופי הבריאה ואת שלמות הנפלאה וההרמוניה הנהדרת עוצרת הנשימה הניבטת מכל פרח קטן ותולעת מוזרה המוצאת לה מסתור מהשמש האדירה מתחת לעלה מלבלב, ומעל כולם עומד האדם עם שני ידיים מלפניו, עיניים מקדימה ,ישבן נוח, פה לאכילה וחוש טעם לתאבון, יכולת להתרבות ויצר מיוחד הגורם לו רצון למין וריבוי טבעי, היקום הנפלא מערכת השמש, היום והלילה המתחלפים בדייקנות, והרוח הקרירה הנושבת על פניך ביום סגרירי בשעות אחה"צ כל אלה מהווים עדות זועקת לקיומו של האדריכל הגדול....
