עוד מוטי אדטו
New member
סעיף 74 לחסד"פ
אחד הנושאים שמכריעים תיקים פליליים הוא מסירת חומרי הראיות ורשימה של חומרי החקירה לנאשם.
באופן עקרוני מיד עם הגשת כתב האישום (בפועל מהשימוע) - יש חובה על המדינה למסור את מלוא חומרי הראיות כמו גם רשימה של חומרי החקירה (כולל אלו שהם לא ראיות) לידי ההגנה.
(כל חומר שאין עליו תעודת חיסיון).
החובה היא ללא תנאי - פשוט למסור את המידע ולאפשר את צילומו (למעט חריג שזה לא המקום לדון בו).
בפועל מדובר בחובה שקשה ביותר למדינה לעמוד בה (לבטח) בתיקים מורכבים - כאן מוכרעים חלק עצום מהתיקים הפליליים המורכבים אבל לא רק אלו.
לדוגמא לשימוש יעיל בבקשה:
תיק החזקת רכוש גנוב - בקשה פשוטה לבקש את כל התיקים של הגניבות שיש להן התיחסות הובילה להצעה של התובע לסגור את התיק ולהחזיר את הרכוש. הסיבה ? מדובר בעבודת נמלים של התובע עשרות תלונות, עשרות תחנות משטרה ועוד.
הסיבות לבקשה הן לא רק לצורכי הכבדה - אלא לצורכי גילוי האמת בפועל !
נכון מדובר בטרחה גדולה מאוד על המדינה - אבל שיש חומרים שמעולם לא עיינו בהם (בידי ראשות אחרת) מידי פעם עולים תופינים מובחרים !
לא פחות חשוב לדעת - אחרי 18 שנות ניסיון במשפט פלילי - בפועל - לא הכול באמת מועבר לידי ההגנה - חשיפה של מעשה עוולה שכזה של אי מסירת חומרים - יכול להוביל לכך שהמדינה תוותר על האישום - או תשנה את אופי האישום.
לדוגמא:
אחד העדים מבצע שיחת תדרוך לאיש המודיעין - שבתורו יעביר את החומרים לראש הצוות - הכול לא דרך מידעים מודיעיניים "רישמיים" אלא מתחת לראדאר.
חיוב המדינה לבצע את תפקידה:
כאן חייבים לדעת בתיקים גדולים המדינה שתצטרך לתקן את עצמה - נדרשת לעבודת ענק ! לעיתים יוצא ששכרו של התיק בהפסד. היינו התיק מסתבך והתובע בסיפו של הליך יכול היה לנהל תיקים רבים ו"בטוחים" יותר באותו הזמן !
מצד שני - מול הקו של המדינה ההגנה מפעילה מערך שבוחן את כל הפרטים ואת ההיגיון שלהם - לא פעם מתגלים חומרים שלמדינה היה "פחות נוח" למסור אותם להגנה.
לדוגמא:
חוות דעת ראשונית.
הקלטה של נתיחה וכו.
כל אלו יוכיחו את השינויים בהמשך !
תחושת הצדק:
אחת הסיבות שיש פער בין הראיות בפועל לאלו שעוברות להגנה היא כי יש הנחה של צדק - ושיש הנחה שכזאת - עוברים על החוק - במיוחד שעולה פעם אחרי פעם שאין ענישה על מעבר על החוק.
שוטרים חורגים כי הם בטוחים שהם ב"צד הטוב" ולעיתים יש את הצורך לעבור על הכללים ! (שנים הייתה נורמה של שקרים לשוטרים על אלימות).
נושא שעל הפרק בתחום:
כיום עולה הנושא של "בעיה" במכון לרפואה משפטית - שם יש בעיות קשות בסידור חומרי החקירה - מיותר לציין הטענה שם היא שפרקליטים "שינו" חוות דעת לפי רצונם מהתיק ! (הסיבות לשביטת הפרקליטים היא אי חשיפה של המידע הנ"ל במלואו.
מיותר לציין - הבעיה האמורה היא לא רק במכון לרפואה משפטית - אלא בכול מה שנוגע למשטרה ולממוחים מטעמה - המשטרה/פרקליטות הם בעלי עניין בתיק הפלילי (בדיוק כמו הסנגור).
כך יוצא שחשיפה של תכתובות יכול ותעלה ממצאים מדהימים !
לא אחת בתיק פלילי - החשיפה של המידע הנ"ל הוביל לכך שהמדינה החליטה לסגת מכתב האישום - או לזיכוי.
סעיף 74 לחסד"פ.
אחד הנושאים שמכריעים תיקים פליליים הוא מסירת חומרי הראיות ורשימה של חומרי החקירה לנאשם.
באופן עקרוני מיד עם הגשת כתב האישום (בפועל מהשימוע) - יש חובה על המדינה למסור את מלוא חומרי הראיות כמו גם רשימה של חומרי החקירה (כולל אלו שהם לא ראיות) לידי ההגנה.
(כל חומר שאין עליו תעודת חיסיון).
החובה היא ללא תנאי - פשוט למסור את המידע ולאפשר את צילומו (למעט חריג שזה לא המקום לדון בו).
בפועל מדובר בחובה שקשה ביותר למדינה לעמוד בה (לבטח) בתיקים מורכבים - כאן מוכרעים חלק עצום מהתיקים הפליליים המורכבים אבל לא רק אלו.
לדוגמא לשימוש יעיל בבקשה:
תיק החזקת רכוש גנוב - בקשה פשוטה לבקש את כל התיקים של הגניבות שיש להן התיחסות הובילה להצעה של התובע לסגור את התיק ולהחזיר את הרכוש. הסיבה ? מדובר בעבודת נמלים של התובע עשרות תלונות, עשרות תחנות משטרה ועוד.
הסיבות לבקשה הן לא רק לצורכי הכבדה - אלא לצורכי גילוי האמת בפועל !
נכון מדובר בטרחה גדולה מאוד על המדינה - אבל שיש חומרים שמעולם לא עיינו בהם (בידי ראשות אחרת) מידי פעם עולים תופינים מובחרים !
לא פחות חשוב לדעת - אחרי 18 שנות ניסיון במשפט פלילי - בפועל - לא הכול באמת מועבר לידי ההגנה - חשיפה של מעשה עוולה שכזה של אי מסירת חומרים - יכול להוביל לכך שהמדינה תוותר על האישום - או תשנה את אופי האישום.
לדוגמא:
אחד העדים מבצע שיחת תדרוך לאיש המודיעין - שבתורו יעביר את החומרים לראש הצוות - הכול לא דרך מידעים מודיעיניים "רישמיים" אלא מתחת לראדאר.
חיוב המדינה לבצע את תפקידה:
כאן חייבים לדעת בתיקים גדולים המדינה שתצטרך לתקן את עצמה - נדרשת לעבודת ענק ! לעיתים יוצא ששכרו של התיק בהפסד. היינו התיק מסתבך והתובע בסיפו של הליך יכול היה לנהל תיקים רבים ו"בטוחים" יותר באותו הזמן !
מצד שני - מול הקו של המדינה ההגנה מפעילה מערך שבוחן את כל הפרטים ואת ההיגיון שלהם - לא פעם מתגלים חומרים שלמדינה היה "פחות נוח" למסור אותם להגנה.
לדוגמא:
חוות דעת ראשונית.
הקלטה של נתיחה וכו.
כל אלו יוכיחו את השינויים בהמשך !
תחושת הצדק:
אחת הסיבות שיש פער בין הראיות בפועל לאלו שעוברות להגנה היא כי יש הנחה של צדק - ושיש הנחה שכזאת - עוברים על החוק - במיוחד שעולה פעם אחרי פעם שאין ענישה על מעבר על החוק.
שוטרים חורגים כי הם בטוחים שהם ב"צד הטוב" ולעיתים יש את הצורך לעבור על הכללים ! (שנים הייתה נורמה של שקרים לשוטרים על אלימות).
נושא שעל הפרק בתחום:
כיום עולה הנושא של "בעיה" במכון לרפואה משפטית - שם יש בעיות קשות בסידור חומרי החקירה - מיותר לציין הטענה שם היא שפרקליטים "שינו" חוות דעת לפי רצונם מהתיק ! (הסיבות לשביטת הפרקליטים היא אי חשיפה של המידע הנ"ל במלואו.
מיותר לציין - הבעיה האמורה היא לא רק במכון לרפואה משפטית - אלא בכול מה שנוגע למשטרה ולממוחים מטעמה - המשטרה/פרקליטות הם בעלי עניין בתיק הפלילי (בדיוק כמו הסנגור).
כך יוצא שחשיפה של תכתובות יכול ותעלה ממצאים מדהימים !
לא אחת בתיק פלילי - החשיפה של המידע הנ"ל הוביל לכך שהמדינה החליטה לסגת מכתב האישום - או לזיכוי.
סעיף 74 לחסד"פ.