סעיף 9 לחוק יסוד הממשלה קובע שמצב חירום לא ימשך יותר מ3 חודשים

SupermanZW

Well-known member
עם זאת, ישראל נמצאת , מבחינה רשמית, במצב חירום מה19 במאי 1948, מצב החירום הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית. משמעות הדבר היא שמצב החירום אינו חוקי וממשיך לחול בניגוד לחוק.
 

boriska1

Active member
עם זאת, ישראל נמצאת , מבחינה רשמית, במצב חירום מה19 במאי 1948, מצב החירום הארוך ביותר בהיסטוריה האנושית. משמעות הדבר היא שמצב החירום אינו חוקי וממשיך לחול בניגוד לחוק.
למה לך לכתוב דברים שאתה לא מתמצא בהם? זה מצב חרום, על פי פקודה בריטית, שמקורה בדברי המלך במועצתו מ 1939. קרא, זה מתורגם לעברית. וראה הבדל, תעשה מחקר השוואתי. תוצי מאמר ותפרסם, יהיה מעניין לקרוא
 

SupermanZW

Well-known member
לא הוא לא. הוא עוסק בנושא אחר לחלוטין ולא מדבר כלל על מצב חירום במדינה.
"במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן. ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן. תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק. אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם. תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן"
 

Harrington

Well-known member
מנהל
"במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן. ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן. תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק. אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם. תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן"
ציטוט יפה. רק לא מהיכן שציינת כאמור (אגב די לקרוא את הנוסח שהבאת כדי להבין שזה לא מתוך חוק יסוד).
 
נערך לאחרונה ב:

boriska1

Active member
ציטוט יפה. רק לא מהיכן שציינת כאמור (אגב די לקרוא את הנוסח שהבאת כדי להבין שזה לא מתוך חוק יסוד).
זה לא חשוב אם זה מחוק יסוד או לא. חבל בכלל להיכנס לכל מני חוקים ותקנות. המצב הוא כדלקמן:
לא בעת מלחמה, מאז ייסוד המדינה, תקפות תקנות שעת חרום הבריטיות. באיזשהו שלב, הכנסת והממשלה הגיעו להסכמה , למען הדמוקרטיה שהכנסת תאשר הארכת תקנות שעת חרום, לזכרוני כל 3 חודשים, גם הגיוני , כי תקנות שעת חרום תקפות ל3 חודשים.
מצב מלחמה מוכרז על פי חוק אחר, וזה בסמכותו של הקבינט.
הכרזת מצב מלחמה, יש לו השלכות תקציביות מרחיקות לכת. אמחיש באמצעות דוגמא: במצב חרום הממשלה יכולה להכריז כל איזור גאורפי מסויים, לקבל פיצויים על ירידה בהכנסות ונזקים אחרים שלא לרכוש או לנפש. במצב מלחמה , חל על כל הארץ. כאשר תל אביב, לדוגמא, מופצצת, ויש ירידה בהכנסות, אם לא הוכרז מצב מלחמה, למרות ירידה בהכנסות. זכורות לנו תקופות כאלה. בעת הכרזת מלחמה כל הארץ זכאית לפיצוי. כמובן על פגיעה בנפש ורכוש, מפעולות איבה כולם מפוצים.
בעת הכרזת מלחמה, חלק מסמכויות ממשלה עוברות למפקד פיקוד העורף, והוא מעין מושל המדינה. במלחמה זו, לא היה צורך בזה, אבל במלחמת יום כיפור, בהחלט כן. למשל, תקצוב בלחם, תקצוב בדלק, צווים להתייצבות לעבודות חיוניות.
ובנושא נושק: לא בכדי בכל חוקי היסוד יש סעיף שמירת דינים. מה זה? אלה דינים שהיו לפני קבלת החוק לא יבוטלו, למרות שהם נוגדים את חוק היסוד.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
זה לא חשוב אם זה מחוק יסוד או לא. חבל בכלל להיכנס לכל מני חוקים ותקנות.
אין מחלוקת. הטענה והנושא מעניינים מבחינתי גם כשטועים בקטעים האלה. אבל יש לזה חשיבות, כאשר המקור הנורמטיבי של העניין (למשל הסמכות להכריז על מצב חירום מיוחד) יכול להשפיע על כוחן ועוד דברים. לא דומה חוק לתקנות ושונה חוק יסוד מפקודות למשל.
 

boriska1

Active member
לא דומה חוק לתקנות ושונה חוק יסוד מפקודות למשל
הבדל בין חוק לפקודה: פקודה היא חוק לכל דבר ועניין, אלא שלא הכנסת חוקקה אלא פקודה מנדטורית. החוק הראשון שהכנסת קיבלה, זה חוק סדרי שלטון ומשפט, האומר שכל הפקודות של השלטון הבריטי חוקק, תקפות, אלא אם הן נוגדות את קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית (זה מזכרון, אבל די מדוייק). אתה ואני בכל יום מתנהגים לפי פקודות מנדטוריות, למשל פקודת התעבורה, פקודת מס הכנסה, פקודת גביה - מיסים (חוק דרקוני). לא בכדי ציינתי מעלה, סעיף שמירת דינים בכל חוקי היסוד. השלטון לא היה מוכן לוותר על הכח שיש לו. בפקודות המסים יש בהחלט הרבה סעיפים שלא היו עומדים תחת חוקי היסוד. אבל לבג"צ אין סמכות לבטלם.
במהלך השנים הרבה פקודות בוטלו, במקומם באו חוקים, למשל חוק החברות, חוק המקרקעין.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
הבדל בין חוק לפקודה: פקודה היא חוק לכל דבר ועניין, אלא שלא הכנסת חוקקה אלא פקודה מנדטורית. החוק הראשון שהכנסת קיבלה, זה חוק סדרי שלטון ומשפט, האומר שכל הפקודות של השלטון הבריטי חוקק, תקפות, אלא אם הן נוגדות את קיום מדינת ישראל כמדינה יהודית (זה מזכרון, אבל די מדוייק). אתה ואני בכל יום מתנהגים לפי פקודות מנדטוריות, למשל פקודת התעבורה, פקודת מס הכנסה, פקודת גביה - מיסים (חוק דרקוני). לא בכדי ציינתי מעלה, סעיף שמירת דינים בכל חוקי היסוד. השלטון לא היה מוכן לוותר על הכח שיש לו. בפקודות המסים יש בהחלט הרבה סעיפים שלא היו עומדים תחת חוקי היסוד. אבל לבג"צ אין סמכות לבטלם.
במהלך השנים הרבה פקודות בוטלו, במקומם באו חוקים, למשל חוק החברות, חוק המקרקעין.
אתה חושב שלחינם בציטוט שלך את דברי ההשוואה היא דווקא בין חוק יסוד לפקודה ולא חוק רגיל :)?
 

boriska1

Active member
"במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן. ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן. תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק. אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם. תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן"
זה ציטות לא מחוק ולא מתקנות. איזה נייר עמדה
 

משתפרת1

Well-known member
"במצב חירום רשאית הממשלה להתקין תקנות שעת חירום כדי להגן על המדינה, ביטחון הציבור וקיום האספקה והשירותים החיוניים; תקנות שעת חירום יונחו על שולחן ועדת החוץ והביטחון של הכנסת סמוך ככל האפשר לאחר התקנתן. ראה ראש הממשלה כי לא ניתן לכנס את הממשלה וכי קיים צורך דחוף וחיוני להתקין תקנות שעת חירום, רשאי הוא להתקינן או להסמיך שר להתקינן. תקנות שעת חירום כוחן יפה לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תוקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מסים או תשלומי חובה אחרים, והכל זולת אם אין הוראה אחרת בחוק. אין בכוחן של תקנות שעת חירום למנוע פניה לערכאות, לקבוע ענישה למפרע או להתיר פגיעה בכבוד האדם. תוקפן של תקנות שעת חירום יפקע כעבור שלושה חודשים מיום התקנתן"
אין לי מושג מהיכן הבאת את הציטוט. מביאה קישור לעדכון של חוק יסוד הממשלה משנת 2023:
סעיף 9 בחוק הזה דן בכלל בהרכבת ממשלה ע"י ח"כ, ומה קורה אם זה שהוטל עליו להרכיב ממשלה לא הצליח.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
אין לי מושג מהיכן הבאת את הציטוט. מביאה קישור לעדכון של חוק יסוד הממשלה משנת 2023:
סעיף 9 בחוק הזה דן בכלל בהרכבת ממשלה ע"י ח"כ, ומה קורה אם זה שהוטל עליו להרכיב ממשלה לא הצליח.
סעיפים 38-39 לאותו חוק וגם אז באופן מבולבל ולא ברור (ע"י הכנסת סדרה של סעיפים לתצורת סיפור).
 

SupermanZW

Well-known member
אין לי מושג מהיכן הבאת את הציטוט. מביאה קישור לעדכון של חוק יסוד הממשלה משנת 2023:
סעיף 9 בחוק הזה דן בכלל בהרכבת ממשלה ע"י ח"כ, ומה קורה אם זה שהוטל עליו להרכיב ממשלה לא הצליח.
כן, במקור זה היה סעיף 9, בשנת 2001 הוא הפך לסעיף 39.
 

SupermanZW

Well-known member
אין לי מושג מהיכן הבאת את הציטוט. מביאה קישור לעדכון של חוק יסוד הממשלה משנת 2023:
סעיף 9 בחוק הזה דן בכלל בהרכבת ממשלה ע"י ח"כ, ומה קורה אם זה שהוטל עליו להרכיב ממשלה לא הצליח.

"מצב חירום על פי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (ומאוחר יותר חוק יסוד: הממשלה) מתקיים בישראל ללא הפסקה מיום הכרזתו, 19 במאי 1948 ועד היום."
 

משתפרת1

Well-known member

"מצב חירום על פי סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט (ומאוחר יותר חוק יסוד: הממשלה) מתקיים בישראל ללא הפסקה מיום הכרזתו, 19 במאי 1948 ועד היום."
המקור הכי "אמין" באינטרנט, ויקיפדיה. לא הייתי מאמינה שאתה תיפול בפח הזה.
 

nothing but the truth

Well-known member
מצב מלחמה, לא מצב חרום.

מצב חירום.
אני זוכר שעוד למדנו על זה במסגרת שיעורי אזרחות בבית הספר. וזה היה מזמן.

סופרמן הביא לך את מראה המקום המדויק, אז לא הבנתי מה הרעיון בלטעון אחרת כאשר ניתן לוודא בקלות שזה מה שכתוב.

זה מוארך בכל פעם משום שיש הרבה חוקים שנגזרים מכך. ברגע שיסיימו להסדיר את כולם ניתן יהיה להפסיק את זה.
 

Harrington

Well-known member
מנהל
סופרמן הביא לך את מראה המקום המדויק
אלא ש... אין כל קשר בין "מראה המקום המדויק" ש"סופרמן (אכן) הביא", לציטוט שאותו סופרמן מייחס למראה המקום הזה :). אגב גם לא בדרך של ציטוט לא מדויק. הדברים פשוט כלל לא נאמרים שם ואותו "מראה מקום מדויק" עוסק בסוגיה אחרת לחלוטין.

 
למעלה