DEN@NE
אני בדרך כלל לא מוסיף ניתוחים למשחקים, אבל אחרי המשחק הזה הייתי חייב להגיד כמה דברים:
1. ביל בליצ'ק מדהים. אני יודע שהוא דמות שנואה - ואפילו אני כאוהד ניו אינגלנד לא בהכרח מת עליו, אבל ההחלטות שהוא קיבל במשחק הזה יוצאות דופן בכמה הן חריגות ומעידות על גדולתו. ופרט, ההחלטה לספסל לגמרי את רידלי אחרי הפאמבל ואח"כ את בלאונט אחרי הפמבל שלו ולמעשה לשחק את כל המשחק עם הרץ השלישי שלו - בולדן, לפירסט דאונס וסקונד דאונס (נכון - יש לו את ורין לדאונס של מסירות - אבל עדיין זה מדהים). ההחלטה השניה המטורפת היתה לתת לפייטון מאנינג את הכדור בהארכה כדי לשחק עם הרוח. איזו תעוזה! אם זה היה נכשל, היו שוחטים אותו בעיתונות. עכשיו כשזה הצליח, הוא גיבור!
2. הויכוח בריידי נגד פייטון מגוכך. בריידי מנצח עם חבורת שחקנים תת רמה - נכון גרונק טוב - אבל בולדן, ורין, אמנדולה, טומפקינס ואלדמן? נשמע כמו הליין-אפ של הג'אגורס, לא של קבוצה עם רקורד 8-3 שכמעט והיתה 10-1. מדהים מה הוא עושה עם התת רמה הזו. והאופנסיב ליין שלו הוא בינוני מקסימום - אולי האופנסיב ליין הכי אובר-רייטד בליגה. לוגן מנקינס טוב, אבל חוץ מזה השאר בינוניים פלוס. ולויכוח נגד פייטון נוסיף שהרקורד של פייטון במשחקים מתחת לאפס מעלות הוא משהו כמו 2-8. והסופרבול השנה בניו יורק בפברואר. קשה. לדעתי בריידי עכשיו ברמה שצריך להחליט האם הוא הקווטרבק הטוב בהיסטוריה (קשה לעבור על מונטנה שהיה 4-0 בסופרבולים - גם אם הייתה חבורה הרבה יותר טובה סביבו).
המשחק הזה היה קאמבק מדהים, שיזכר הרבה זמן. מראה כמה ניו אינגלנד קבוצה עם אופי ומנהיגות. כמה פייטון מוערך מדי (הזריקות שלו נגד הרוח היו עלובות). וכמה כיף שבפוטבול זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
אני בדרך כלל לא מוסיף ניתוחים למשחקים, אבל אחרי המשחק הזה הייתי חייב להגיד כמה דברים:
1. ביל בליצ'ק מדהים. אני יודע שהוא דמות שנואה - ואפילו אני כאוהד ניו אינגלנד לא בהכרח מת עליו, אבל ההחלטות שהוא קיבל במשחק הזה יוצאות דופן בכמה הן חריגות ומעידות על גדולתו. ופרט, ההחלטה לספסל לגמרי את רידלי אחרי הפאמבל ואח"כ את בלאונט אחרי הפמבל שלו ולמעשה לשחק את כל המשחק עם הרץ השלישי שלו - בולדן, לפירסט דאונס וסקונד דאונס (נכון - יש לו את ורין לדאונס של מסירות - אבל עדיין זה מדהים). ההחלטה השניה המטורפת היתה לתת לפייטון מאנינג את הכדור בהארכה כדי לשחק עם הרוח. איזו תעוזה! אם זה היה נכשל, היו שוחטים אותו בעיתונות. עכשיו כשזה הצליח, הוא גיבור!
2. הויכוח בריידי נגד פייטון מגוכך. בריידי מנצח עם חבורת שחקנים תת רמה - נכון גרונק טוב - אבל בולדן, ורין, אמנדולה, טומפקינס ואלדמן? נשמע כמו הליין-אפ של הג'אגורס, לא של קבוצה עם רקורד 8-3 שכמעט והיתה 10-1. מדהים מה הוא עושה עם התת רמה הזו. והאופנסיב ליין שלו הוא בינוני מקסימום - אולי האופנסיב ליין הכי אובר-רייטד בליגה. לוגן מנקינס טוב, אבל חוץ מזה השאר בינוניים פלוס. ולויכוח נגד פייטון נוסיף שהרקורד של פייטון במשחקים מתחת לאפס מעלות הוא משהו כמו 2-8. והסופרבול השנה בניו יורק בפברואר. קשה. לדעתי בריידי עכשיו ברמה שצריך להחליט האם הוא הקווטרבק הטוב בהיסטוריה (קשה לעבור על מונטנה שהיה 4-0 בסופרבולים - גם אם הייתה חבורה הרבה יותר טובה סביבו).
המשחק הזה היה קאמבק מדהים, שיזכר הרבה זמן. מראה כמה ניו אינגלנד קבוצה עם אופי ומנהיגות. כמה פייטון מוערך מדי (הזריקות שלו נגד הרוח היו עלובות). וכמה כיף שבפוטבול זה לא נגמר עד שזה לא נגמר.
