כי חז"ל האמינו, וחשבו ש"כך צריך
להיות" וכך אדם צריך להתנהג , כאיוב , גם אם אלהיו מתעלל בו, דוגמא קצונית למי שסבל יסורים איומים, וקבל הכל גם אם מחה על הסבל, אבל לא מרד באלהיו. לכל דת יש את סגנון החשיבה שלה. אצל היהדות "המזוכיזם" הוא הכי קצוני, וספר איוב הוא האשור הרשמי לזאת. הצדקת כל אסון, אישי ,קבוצי, לאומי או עולמי , "כי כך רצה האל" וספר איוב מדגים היטב את הרעיון הזה. דרך אגב: גם האסלאם חושב כך, אבל מאמיניו פעילים יותר... אני מרדתי לפני שנים. אינני מסוגל נפשית לחשוב, ש"הכל מוצדק". אני שם ז על הרעיון, שנתן לעולל לבן אדם כל דבר, והוא מצוה או מצופה לשתוק, לקל הכל ולא למרוד.