המצפון והמורכבות ../images/Emo7.gif
שלום מבלי להכנס לנושא המצפון בהגדרות פרוידיאניות, ומבלי להתלוצץ על הנושא באמירות שאני לא יודע אם יש לי בעיה עם המצפון כי עוד לא השתמשתי בו... יש עם הילדים בעיה. 1. עם פרוק המסגרת, בשל חלוקת המשאבים אנו מורידים לשני הצדדים את רמת החיים במידה מסויימת. 2. מסגרות בילוי ומשפחה נמחקות כליל וחוזרות עם מורכבים שברוב המקרים נראים לילדים מוזר ואחרי 2-3 סיבובים נמאס להם מהמשחק והם פורשים. 3. הילדים לא אשמים שהבאנו אותם לעולם וגם לא שבחרנו לפרק את המסגרת. אנחנו נושאים באחריות. 4. כאשר מתעוררות בעיות, המצב מחצין ומקצין. נוצר רושם (אולי מדומה?) שהבעיות לא היו נוצרות או היו נשארות בעלות מימד אחר (קטן יותר) אילו נפרדנו. 5. אחרי זוגיות שניה או שלישית הילד מסתכל לך בעיניים בכזה מבט מרמז: אתה רואה שאתה "לא בסדר" אז מה אתה רוצה ממני, כולה הבאתי 6 בתנ"ך... 6. כפי שלמדנו מאחת(ד) הדייטים, לעולם הזוגיות עם הילדים לא תהיה כמו במסגרת הראשונית. 7. הילד אומר לך: דפקת לי את החיים אז שלא ישב לנו על המצפון? 8. בשלב הכספומט (אבא תביא לי 200 שקל...) מזכירים לך שאם המצפון נח, נגמרה ההפסקה. עם הרשימה הזו ועוד כמה נוספים, אנחנו מסתובבים רוב הזמן. חתיכת שק. כאשר יש איזה רומן יפה אנחנו מורידים את השק לשבוע או שבועיים. ואם יש לנו 2-3 ילדים (שלנו) אז מורכבות מביאה עוד כמה שהם לא שלנו, אבל גם להם יש קטע של מצפון (אולי בלי הכספומט...). ואם להיות כנה אתך, אז יש לי יסורי מצפון ששתיתי שתי בירות, ושאכלתי אתמול באחת אחר חצות ארוחת ערב, ושלא ניצלתי את המנוי במועדון הספורט, ושלא הייתי סבלני עם אמא בטלפון, ושלא יכולתי לעזור לאחותי שלשום עם הסעות כי הרכב שלה שבק, ולמרות שהמצפון הזה (יד ראשונה, 45,000 ק"מ), השנה עוד לא אכלתי אבטיח (סתאאאם, אכלתי!) ואם לא עושים סקס 3-4 פעמים בשבוע, אז סימן שהיחסים בירידה, ולכל הרוחות, אני כבר שבוע מבטיח ל... להביא לו איזה CD ואני תמיד שוכח. המצפון שלי עובד שעות נוספות, הוא בא איתי גם לחופשה השנתית ובקיצור לא מניח לנו אף פעם. OK, זה היה צריך לבוא - לא, אמא שלי לא פולניה, אבל קרוב... ואם להיות ממש כנה, אז אני באמת משתדל ומה שלא מצליח לי, המצפון מנקה אחרי. הילדים כבר גדולים והם שומרים על נקיונם לבד. ועוד כיוון. פעם, לפני 50 שנה, ההורים היו חיים בזוגיות איומה כדי שהילדים לא יפגעו. הם שלמו בקורבן חייהם למען הילדים--->אנחנו. שנגדל בריאים ושלמים ולנו זה לא יקרה, כי ילדים של הורים שהתגרשו, גם הם מתגרשים כי תפיסת הזוגיות שלהם מעוותת. אז הם חיו "זיפט" לא התגרשו ובכל זאת הילדים שלהם התגרשו. אז תראי מה המצפון שלהם אומר: "וואלה, סתם אכלתי אותה עם המנוול הזה לידי, שאני מטפלת בו והוא סמרקץ'. ממילא זה לא עזר והילדים התגרשו. לא חבל? יכולתי לממש את החיים שלי ולא לשים על המצפון את בעיית הילדים" מה דעתך על
שלום מבלי להכנס לנושא המצפון בהגדרות פרוידיאניות, ומבלי להתלוצץ על הנושא באמירות שאני לא יודע אם יש לי בעיה עם המצפון כי עוד לא השתמשתי בו... יש עם הילדים בעיה. 1. עם פרוק המסגרת, בשל חלוקת המשאבים אנו מורידים לשני הצדדים את רמת החיים במידה מסויימת. 2. מסגרות בילוי ומשפחה נמחקות כליל וחוזרות עם מורכבים שברוב המקרים נראים לילדים מוזר ואחרי 2-3 סיבובים נמאס להם מהמשחק והם פורשים. 3. הילדים לא אשמים שהבאנו אותם לעולם וגם לא שבחרנו לפרק את המסגרת. אנחנו נושאים באחריות. 4. כאשר מתעוררות בעיות, המצב מחצין ומקצין. נוצר רושם (אולי מדומה?) שהבעיות לא היו נוצרות או היו נשארות בעלות מימד אחר (קטן יותר) אילו נפרדנו. 5. אחרי זוגיות שניה או שלישית הילד מסתכל לך בעיניים בכזה מבט מרמז: אתה רואה שאתה "לא בסדר" אז מה אתה רוצה ממני, כולה הבאתי 6 בתנ"ך... 6. כפי שלמדנו מאחת(ד) הדייטים, לעולם הזוגיות עם הילדים לא תהיה כמו במסגרת הראשונית. 7. הילד אומר לך: דפקת לי את החיים אז שלא ישב לנו על המצפון? 8. בשלב הכספומט (אבא תביא לי 200 שקל...) מזכירים לך שאם המצפון נח, נגמרה ההפסקה. עם הרשימה הזו ועוד כמה נוספים, אנחנו מסתובבים רוב הזמן. חתיכת שק. כאשר יש איזה רומן יפה אנחנו מורידים את השק לשבוע או שבועיים. ואם יש לנו 2-3 ילדים (שלנו) אז מורכבות מביאה עוד כמה שהם לא שלנו, אבל גם להם יש קטע של מצפון (אולי בלי הכספומט...). ואם להיות כנה אתך, אז יש לי יסורי מצפון ששתיתי שתי בירות, ושאכלתי אתמול באחת אחר חצות ארוחת ערב, ושלא ניצלתי את המנוי במועדון הספורט, ושלא הייתי סבלני עם אמא בטלפון, ושלא יכולתי לעזור לאחותי שלשום עם הסעות כי הרכב שלה שבק, ולמרות שהמצפון הזה (יד ראשונה, 45,000 ק"מ), השנה עוד לא אכלתי אבטיח (סתאאאם, אכלתי!) ואם לא עושים סקס 3-4 פעמים בשבוע, אז סימן שהיחסים בירידה, ולכל הרוחות, אני כבר שבוע מבטיח ל... להביא לו איזה CD ואני תמיד שוכח. המצפון שלי עובד שעות נוספות, הוא בא איתי גם לחופשה השנתית ובקיצור לא מניח לנו אף פעם. OK, זה היה צריך לבוא - לא, אמא שלי לא פולניה, אבל קרוב... ואם להיות ממש כנה, אז אני באמת משתדל ומה שלא מצליח לי, המצפון מנקה אחרי. הילדים כבר גדולים והם שומרים על נקיונם לבד. ועוד כיוון. פעם, לפני 50 שנה, ההורים היו חיים בזוגיות איומה כדי שהילדים לא יפגעו. הם שלמו בקורבן חייהם למען הילדים--->אנחנו. שנגדל בריאים ושלמים ולנו זה לא יקרה, כי ילדים של הורים שהתגרשו, גם הם מתגרשים כי תפיסת הזוגיות שלהם מעוותת. אז הם חיו "זיפט" לא התגרשו ובכל זאת הילדים שלהם התגרשו. אז תראי מה המצפון שלהם אומר: "וואלה, סתם אכלתי אותה עם המנוול הזה לידי, שאני מטפלת בו והוא סמרקץ'. ממילא זה לא עזר והילדים התגרשו. לא חבל? יכולתי לממש את החיים שלי ולא לשים על המצפון את בעיית הילדים" מה דעתך על
