להקשיב לעצמך פנימה
להיות בקשר עם עצמך. אתה הסמן הכי טוב של עצמך. הרי אין דרך אחת נכונה ואין דבר אחד שנכון לכולם, לכל אחד מתאים משהו אחר, לכל אחד יש את הטריגר שלו, אנחנו כולנו אותו החומר, הכל אחד, אבל אנו ביטויים שונים, בקיומנו כאן אנחנו חלקיים, יחסיים, ועל כן כל אחד יתאים לו משהו שונה, כל אחד זקוק למשהו אחר בשלבים שונים בחייו... לאותה נקודה אפשר להגיע (ומגיעים) מאינסוף דרכים שונות ולכל אחד יש את הדרך שלו שמתאימה לו ונכונה לו המצפן הוא אנחנו פנימה עמוק בפנים בשקט מין תחושה עדינה ובלתי ניתנת לאחיזה או הסבר תחושה כזו שפתאום יש בגוף או בנשמה שמשהו הוא פשוט ´נכון´.(נכון לך). מעיין ידיעה בלתי מודעת, ידיעה שאינה שכלתנית, שזה נכון שזה מדבר אליך, שזה פותח לך, שזה טוב. וגם אם זה יקח אותך למקום אחר שאינו ה´אמיתי´ אינו ´באמת טוב´ (יש כזה דבר? הכל זה תוספות של ערכיות...) הרי שיתכן מאוד שהיית צריך להגיע קודם לשם או לעבור דרך המקום ההוא כדי שתוכל ממנו להמשיך הלאה ולהגיע אל המקום אליו אתה ´שואף´ {חוץ מזה שהכל, כל הזמן, זה דרך, אנחנו כל הזמן בדרך, בהשתנות, בצמיחה, בקריעת מסכים, ראיית הסרטים שאנו בונים לעצמנו; כלומר, אין ´יעד סופי´, אין סוף} כלומר, אם לא היית עובר קודם דרך המקום ההוא, לא היית מגיע למקום הזה... בקיצור, אין שום manual או נכון יותר, אתה הmanual ללכת פנימה, להדרכה הפנימית במקום החוצה. לכולם יש הדרכה פנימית, כולנו יודעים צריך רק לדעת (או ללמוד) להקשיב (לעצמנו)