נו באמת, TWoK זה ספר לא רע, מוגבל למדי
בעיני, וכבר כתבתי זאת בעבר, הספר בעיקר חושף את המגבלות של סנדרסון בהתמודדות עם קונפליקטים ועלילות מורכבות מבחינה מוסרית. העלילה של קלאדין מעניינת במידה לא מבוטלת, אבל מה לעשות שרוב הספר לא עוסק בה, וגם בה ישנה תחושה לא מבוטלת של מריחה ביחס לסטנדרטים של סנדרסון עצמו, ככלומר הכל זה רק הכרך הראשון מתוך עשרה.. חוץ מזה, מעניינית ככל שתהיה זו בסופו של דבר אותה גברת בשינוי אדרת, אצל סנדרסון תמיד יש אנדרדוג שבשלב מסוים חווה מעין ascension (מה שבמקרה או שלא במקרה גם מהווה חלק מעיקרי האמונה המורמונית שסנדרסון נמנה עמה) והופך ל-super hero שמכסח לכולם את הצורה. הוא עושה את זה היטב בספרי standalone ולא אכפת לי לקרוא עוד 5 ספרים כאלה אחרי שכבר קראתי 3, אבל בשביל אפוס בן 10 כרכים זה ממש ממש לא מספיק.
שלא לדבר על קצב הכתיבה האיום והנורא, היום כבר ברור שהכרך השני ייצא לפחות 4 שנים לאחר הראשון, וסנדרסון לא מרגיש שהוא צריך להתנצל על כך (הוא כותב 4 ספרים במקביל וזה כנראה לא בראש מעייניו במקרה הטוב, או שבמקרה הרע הוא החליט שהדוגמה שלמרטין היא דווקא דוגמה ומופת ומושא לחיקוי מסיבות שיווקיות). אז 4 שנים לכרך ועוד 8 כרכים לפנינו, do the math..
