ספר פנטזיה\מעשיות מקורי בעברית

Feanor75

New member
ספר פנטזיה\מעשיות מקורי בעברית

אוסף של כמה עשרות סיפורים מקוריים.

אני רוצה לחלוק אותו עם חובבי פנטזיה וספרות בכלל וגם לשמוע חוות דעת, אפילו קטילות, הכל. יש לי רתיעה מפרסום ושיווק, לכן מי שרוצה מוזמן לבקש ממני במסר ואשלח לו קובץ חלקי או מלא של הספר ללא תשלום. ואם מישהו יתלהב ממנו וירצה, הוא יוכל להזמין ממני עותק מודפס של הספר, כרוך כספר לכל דבר.

השקעתי את הנשמה בספר ב-7 שנים האחרונות, כולל הרבה עריכות. המטרה שלי הייתה ליצור את ספר הפנטזיה המקורי הכי טוב שיצא בעברית ואחד מאוספי המעשיות הטובים בעולם. הסגנון הוא קלאסי אבל הרעיונות מיוחדים. בסביבה שלי רק מעט קראו אותו עד עכשיו וקיבלתי תגובות טובות גם מכאלה שהם לא חובבי פנטזיה, אבל אני עדיין לא יודע עד כמה עמדתי ברף שהצבתי לי. חלק הגיבו לספר באדישות והייתה גם ביקורת, אבל בינתיים הוא עבר עוד מספר עריכות.

הדגשים שלי:
א. מקוריות: למרות שניכרת השפעתו של טולקין שהוא הסופר האהוב עליי, הרעיונות הם מקוריים ועומדים בפני עצמם. ז"א שההשפעה של טולקין היא בעיקר בסגנון ולא בתוכן, מי שאוהב את טולקין יש סיכוי די טוב שיאהב גם את זה.
ב. אמינות: כקורא שנחל הרבה אכזבות מסיטואציות לא אמינות בספרים, הקדשתי תשומת לב מרובה לנושא זה, למשל שלא יהיו שום משפטי מחץ באמצע קרבות (הדבר הזה קלקל לי אינספור סרטים וגם ספרים), שהדמויות תתנהגנה עד כמה שאפשר כפי שמצופה מהן בכל סיטואציה: שמחה, צער, תדהמה וכו'.
ג. שפה: ניסיתי לכתוב ברמה כמה שיותר גבוהה מבלי לפגום בחווית הקריאה, שתהיה רצופה. למדתי לאהוב את השפה העברית שהיא מיוחדת במינה.

מבחינת מספר, בסיפורים הארוכים יותר היה לי יותר מרחב לנרטיב, אבל לא נמנעתי לחלוטין משימוש במספר יודע-כל, במיוחד בשלבי ההתחלה והסוף של הסיפורים, ב"נחיתה וההמראה", נראה לי טבעי, במיוחד בסיפורים קצרים.

בברכה,
פאנור75
 

Feanor75

New member
לצערי אותו פורום הוא לא המקום המתאים

בתחילת הדרך ניסיתי לתומי להציג שם שני סיפורים קצרצרים וזכיתי להתעלמות, אח"כ הבנתי שזה עוד מחמאה יחסית לקטילות שיש שם בטעם רע, ושבכלל הז'אנר הזה בארץ הלך לכיוון פוסט-מודרני-פמיניסטי-מתוסבך. יכולים להצביע על דברים חשובים ובטח יש גם כישרון פה ושם, אבל הפורום ההוא אינו מקום של אמת. למיטב זכרוני את היית מנהלת שם באותו זמן.
אז אמרתי שם את דעתי ונחסמתי.
&nbsp
 

Yuli Gama

New member
חסמתי בכל תקופתי שם אולי שני אנשים.

אני חושבת שזה אומר משהו אבל לא בטוח שעלי...
הפורום נותן ביקורות כנות,שבאות מנסיון ואהבה של כתיבה, והבנה שכתיבה זה עסק רציני שדורש השקעה ולמידה. לגבי עדינות התגובות...אני מאמינה שלכותב שרוצה להשתפר אין את המותרות להיות רגיש לביקורת, אם אין לו עור של פיל אין לו מה לחפש מחוץ למגירה. ובאומרי זאת, הפורום האמת דיי עדין, אני עוד זוכרת את פורום הכותבים ש של האגודה לצורך פרופורציה...
ולגבי כשרונות בפורום... יש שם כמה סופרים ומצבור יפה של זוכי פרס גפן ופרס ענת אבל כמובן שלשיקולך.
 

Feanor75

New member
אז ככה

זה דווקא כן אומר עלייך- אם זאת את שחסמת.
ביקורת צריכה להיות, וכתיבה היא עיסוק מורכב, במיוחד של פנטזיה שזה מחייב ביותר. האמת היא שבכלל לא נפגעתי מאף אחד, אבל כן הרגשתי את האנרגיות הרעות, אנשים נוטים לבלבל בין המושגים פגיע לרגיש. ראיתי איך אנשים הציגו שם סיפורים בפעם הראשונה שבאמת היו בוסריים, אבל זה לא מצדיק קטילות כאלה, זאת פשוט נורמה בישראל שיש בה תרבות עדיין גסה ומפגרת מהבחינה הזאת.
מה שיותר גרוע הוא שנוצרה בועה ע"י כמה אנשים שאיכשהו רכשו מעמד בקהילת הפנטזיה\מד"ב בארץ. הם אלה שקובעים את אמות המידה, הם מחלקים פרסים אחד לשני ומשתיקים את כל מי שלא רוקד לפי החליל שלהם. וזה מתקשר לנושא שרשור שהעליתי כאן לפני כמה ימים: לא אוהבים חזקים ושלמים, יש שנאת גברים וערכים גבריים, זה קו שהבחנתי בו כשקראתי את סיפוריהם של אותם אנשים "מוכשרים". וזה לא רק הפורום אלא חולי של כל התרבות בישראל בתקופה הנוכחית. ואם כבר מדברים על ביקורת, אז ממה שיצא לי לראות, רמת הכתיבה של אותם אנשים היא ירודה, מה שלא הייתי מצפה מאנשים שידם כל-כך קלה על המקלדת בביקורת על אחרים.
אני מציע לך ולחברותייך לעשות חשבון נפש מעמיק, לנסות לחזור לדרך האמת, אם את רואה את עצמך כמי שמעוניין לקדם את ספרות הפנטזיה\מד"ב בישראל. כשאנחנו קוראים יצירה אנחנו מרגישים מאיזה מקום היא באה, אם ממקום של אמת ושל טוב או ממקום של שנאה והרס ומוסר עבדים, של לנסות לשלול מהטוב\החזק\השלם את מה שאין לך. כל הפמיניזם-שנאה הזה הוא ממילא סימפטום לבעיה בחברה המודרנית, להכניס את הרוח הרעה הזאת לספרות רק גורם לה נזק.
&nbsp
 
ועל זה נאמר, הגמל אינו רואה את הדבשת שלו...

עד ההודעה הזאת, עוד הרהרתי מעט באיזה צד בדיון אני בעצם תומך. עכשיו כשכל הרעל נשפך ככה, די ברור איפה הבעיה האמתית. ואני אומר את זה בתור גבר שזכה פעם בפרס עינת על סיפור עם דמות ראשית של אישה חלשה ועלובה ביותר.
 

אסור ל

New member
לגמרי

אין לי הרבה מה להוסיף
רק לומר שבעיניי פורום הכותבים הוא מעולה, רציני ואינטליגנטי
והביטוי "פמיניזם-שנאה" הוא אחד החשוכים יותר שנתקלתי בהם
 

Feanor75

New member
תלוי למי התכוונת

כי זה בדיוק מה שטענתי אם שמת לב.
&nbsp
זכית עם דמות של אישה חלשה? אז אתה נמצא בדיוק באותה עמדה של מוסר עבדים. שמתי לב לאסטרטגיה שפיתחתם: מכיוון שהכוח\טוב\גבר הוא לא פופולרי, אתה ודומיך כנראה סבורים שהנמכה עצמית מקנה לכם את הזכות להנמיך ולגמד אחרים למימדים שלכם.
&nbsp
ומנין לך איפה נמצאת הבעיה? כמדומני לא ראית שום דבר שיצרתי וכבר תפסת עמדה, לזה צריך כישרון מיוחד. טוב זה לא חדש, זה סוג הטיפוס.
עליי לסייג את דבריי ולומר שהדעה שלי הסתמכה על מה שקראתי עד עכשיו, שלא ראיתי שום דבר ראוי לציון שמעורר רצון לחזור ולקרוא בו כמו סיפור קלאסי. אני לא מכיר אותך ולא חושב שקראתי סיפור כלשהו שלך, לא פוסל את האפשרות שיש אצלכם גם סיפורים טובים אבל עוד לא נתקלתי באחד שאהבתי מתוך כ-10-20 שקראתי. מה שכן זיהיתי זה רוח שלילית שנותנת עדיפות למסרים של רוע ובגידה, הרוח הזאת מכתיבה את אופי הסיפורים ומדרדרת את כל התחום לבינוניות וערכים מעוותים. זה אמנם רק ביטוי לרוח השלטת בחברה הישראלית בכלל, אבל זה לא פוטר אתכם מאחריות. בסוף זה יעבור, הרוע לא מנצח לאורך זמן.
 
דיברת כל כך הרבה על פמיניזם

שנדמה היה לי שזכיה עם דמות נשית חלשה במיוחד קצת סותרת את התיאוריה שלך, אבל מה אני מבין.
כשאמרתי שברור איפה הבעיה לא התכוונתי לתוכן הסיפורים שלך אלא לעמדה שלך כלפי... הכל בעצם. העדיפות בפורום היא לסיפורים טובים. אם יש הרבה סיפורים מסוג מסוים, זה לא אומר שסוגים אחרים ייפסלו - כל עוד הם כתובים טוב.
מעבר לזה, למה שלא תקרא באמת משהו שלי:
http://www.idogendel.com/whitenotebook/anthology
לא יכול להתחייב שאין שם מוסר עבדים/משרתים/עובדי טלמרקטינג, זה באמת לא התחום שלי.
 

Feanor75

New member
קראתי את סיפורך "ציפור הזכוכית הכחולה"

אני חושב שזה סיפור טוב, אפילו טוב מאוד, אבל עם בעיות. לא פחדת, הלכת על גדול וכתבת על דברים נעלים וכך העלית את הפוטנציאל של הסיפור לגבהים. אבל מצד שני לא התמסרת לחלוטין למשימה ונשארת עם רגל אחת במציאות המודרנית שלנו, בביצה הישראלית, עם ערכים ירודים, חוסר אהבה וחוסר כבוד בין אנשים. זה הזכיר לי בכמה מקרים הפקות הוליוודיות כאלה, שהגיבור מתלוצץ ברגעים רציניים, דבר שמדרדר בעיניי את הסיפור ופוגם באמינות.
יש סיפור טוב, כישרון כתיבה יש בשפע, עם כמה שינויים זה יכול להפוך לסיפור קלאסי. תל-אביב וכל מה שהיא מייצגת משכה את הסיפור למטה. כמובן זו רק דעתי ולאור התבטאויותיך הקודמות אני מניח שהיא לא משנה לך הרבה.
חוץ מזה, זה הזכיר לי את "הסיפור שאינו נגמר", בדמיון ובמיוחד בכך שהתושבים המקומיים לא מוסגלים ליצור והם זקוקים לבן אנוש לשם כך.
יש לך סיפור שהוא לגמרי פנטזיה, שלא קשור לעולם הזה?
&nbsp
 
יש כמה

"אם תהפוך" ו"מודה אני" הם מהטובים שלי, לדעתי, ודי מנותקים מהעולם שלנו.
מעבר לאי-ההסכמה שלי איתך על החברה הישראלית, פורום הכותבים וכו', אני כנראה שותף במידה מסוימת להעדפה שלך לסיפורים אפיים (או איך שתרצה לקרוא להם) - אבל כשאני כותב, אני לא מגביל את עצמי לאיזו אידאולוגיה ולא הולך "דווקא" נגד זרם כלשהו, אמתי או מדומה. סיפור טוב נמדד לפי ההרמוניה של המרכיבים שלו וההשפעה שלו על הקורא, לא לפי המסר.
 

Feanor75

New member
קראתי את "מודה אני"

כתוב היטב ומעניין, רק לא הבנתי מספיק את הסוף, מהי המשמעות של הידע הסודי אודות העולם שבחוץ עבור בני האדם, מדוע יש הכרח בהעברתו מדור לדור, ומדוע אסור בשום אופן שיותר משניים יידעו את הסוד. לסיפור יש קצב טוב והוא מרתק אבל הציפיות הגבוהות שהוא יצר לא כולן מומשו בסוף. אבל אולי רק אני לא הבנתי.
הרגשתי קצת חוסר פרופורציות בתיאור הדרקונים המינימליסטי לעומת רמת הפירוט ביתר הסיפור.
בהשוואה ל"ציפור הזכוכית הכחולה" זה סיפור פחות יומרני לכן קל יותר להתקרב בו לשלמות.
&nbsp
 
הדברים פחות או יותר מוסברים שם

אם כי צריך לקרוא מאד בתשומת לב, ואתה בהחלט לא הראשון שהסוף לא מצא חן בעיניו מסיבה כזו או אחרת

תודה.
 

avivs

New member
יולי הזאת...

גם שונאת ספרות, גם ישראלים וגם גברים.
במקומך הייתי מתעקש שיחסמו אותך בפורום השכן ומתלונן אם היו מסרבים.
&nbsp
עכשיו ברצינות... טוב, עזוב. אין פה מקום לרצינות.
 

g l o r y

New member
או, וואו...

לאיזה עומק ירדת..... לפעמים אני חושבת שאנשים רואים בסיפורים יותר ממה שיש בהם.
האם כל ספר שתכתוב צריך לשקף ערכים נעלים? האם כל יצירה צריכה להיות מוקד לייצור מוסר השכל כלשהו?
אם מישהו רוצה לכתוב ספר שבו המין הנשי הוא השולט והגברים מדוכאים, האם אין לו זכות לעשות זאת בדיוק כמו אדם שכותב על דיכוי גברי של הנשים, ולשניהם יש בדיוק אותה זכות לכתוב כמו לאותו אדם הכותב על אותה אוטופיה בו אדם אינו נבחן לפי מינו אלא על פי כישוריו בלבד? אנחנו מדברים כאן על כתיבה של פנטזיה, סיפורים שאינם אמת על עולמות שאינם העולם שלנו. אם אני רוצה לכתוב עולם שבו העבדות חוקית, מותר לי. אם אני רוצה לכתוב עולם בו אין בכלל נשים, או גברים, או מין, מותר לי. העובדה שאתה רואהכתיבה של נשיות חזקה וגבריות חלשה כ"פמיניזם שנאה" היא בעיה אישית שלך בהבנת הכתוב. אתה מכניס לכתוב משמעות לפי השקפת עולמך, וזה בסדר, אבל להאשים את הכותב על העובדה שאתה הבנת את דבריו כ"פמיניזם שנאה" אם אתה היחיד שהבין זאת כך, שקול לכל אותם אנשים קתולים נאורים שמאשימים את יוצרי הסרט "פרוזן" בכן שיש יחסי גילוי עריות בין שתי הדמויות הראשיות. אם המוח של אנשים מסויימים עושה את הקפיצה המחשבתית הזאת, זה עדיין לא אומר שזאת כוונת היוצר.
 

Feanor75

New member
זאת קצת היתממות מצדך

את מתייחסת לגברים ונשים כאילו אין הבדל ביניהם.
אני הצבעתי על מניעיו האמיתיים של הפמיניזם, על כך שהוא מונע ע"י שנאה, שזה דבר רע כשלעצמו, וזה בטח רע כשזה נכנס לספרות ומקלקל אותה.
את כמובן רשאית לכתוב על כל דבר שעולה על רוחך, אבל אם הוא לא נאמן לאמת האחת המוחלטת שיש ביקום אז זה יורגש והיצירה לא תאריך ימים.
אני לא יוצא נגד נשיות חזקה, אבל במובן האמיתי של המילה. אישה חזקה באמת היא אף פעם לא פמיניסטית, בד"כ היא כזאת שנגעלת מהפמיניזם ומהניסיון החולה לטשטש את הגבולות בין המינים. הכוח שלה הוא ברכות ובחיבור לרוח ולא בחרבות, אין מקום לנשים בשדה הקרב, וגם תכונות דומיננטיות לא הולמות אותן יפה.
&nbsp
 

g l o r y

New member
אין מקום לנשים בשדה הקרב?

למה זה? נשיות חזקה היא נשיות שעושה ככל העולה על רוחה ולא נותנת לדבר מלבד הנתונים האישיים שלה להגביל אותה. אם אתה מוצא אישה שרירית שאוחזת בחרב לא מושכת, הבעיה שלך, לא שלה. למעשה, הבנתי שבשנה האחרונה אישה זכתה באליפות העולם בקרב חרבות בשריון מלא. אישה יכולה לירות בקשת באותו דיוק בו גבר יורה בקשת. בעולם הקשתות המכאניות, גם הטווח יהיה זהה. לאישה אולי אין את הכוח הגולמי שיש לגבר אבל יש לה גמישות ומהירות שאין לו. הדבר היחיד שמבדיל אישה מגבר בשדה הקרב הוא מה יקרה לה באם תהפוך לאסירת מלחמה. ובינינו, אם מי ששבה אותם משתמש במין לצורך חקירה, הגבר יינצל בעיקר בזכות הנורמות החברתיות של העולם שלנו שנותנות תקדימים לאינוס אישה אבל לא לאינוס גבר. בעולם אחר אולי לא היה הבדל.
אני לא מוחקת את ההבדלים בין גברים ונשים. אני פשוט לא נותנת לנורמות החברתיות להגביל את העולם הבדיוני שלי. אני ממציאה חברה חדשה עם נורמות חדשות.

"הכוח של האישה הוא ברכות ובחיבור לרוח"- אני מצטערת. אבל לא כל אישה יכולה להיות רכה ורוחנית. ההבחנה שלך נופלת במבחן המציאות. זו הכללה פראית לא פחות מההכללה "כל האלפים הם טובים ונאורים". החברה, כל חברה, היא לא הומוגנית ולא שובטה במעבדה. אני מכירה נשים מאוד לא רוחניות, ונשים שהרכות מהן והלאה. בין אם זה תוצר של הנסיבות בהן התחנכו או דבר מולד, זה לא באמת משנה.
 

אכמו

New member
ממליצה בחום על המאמר זוכה ההוגו הטרי

We Have always Fought של קמרון הרלי, על ייצוג נשים בכתיבה, בין השאר בהקשר של נשים לוחמות (ולאמות, למי שרוצה לדעת למה פתאום אנשים בתחום מדברים על לאמות). זה מאמר מצוין, ואחד הנצחונות הגדולים בהוגו השנה. הוא חלק ממגמת "עידן הקשת בענן" כפי שמכונה התקופה הנוכחית בכתיבה הז'אנרית, עם מגמות בולטות של מגוון דמויות (וכותבים) שאינן כולן גברים לבנים הטרונורמטיבים. ההצבעות בהוגו השנה היו במידה רבה מאבק בין המגמה הזאת לבין אלה שמנסים לשמר את התפיסות הישנות, והתוצאות היו חד משמעיות. אפשר לקרוא על זה בכתבה של נועה מנהיים ב"הארץ" על כנס המד"ב העולמי השנה, ובסיכום ההוגו של דידי חנוך.

We Have always Fought:
http://aidanmoher.com/blog/featured...attle-and-slaves-narrative-by-kameron-hurley/

הכתבה של נועה מנהיים ב"הארץ":
http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2423713

הסיכום של דידי חנוך לגבי פרסי ההוגו:
http://didichanoch.tumblr.com/post/95305989553/best-hugos-ever
 
למעלה