ספר פנטזיה\מעשיות מקורי בעברית
- פותח הנושא Feanor75
- פורסם בתאריך
תודה
הוא לא האדם הראשון שפגשתי שמחזיק בדעות כאלו. אני חיה בחברה דתית ולמרות הפתיחות ההולכת ומתרחבת במיינסטרים של המגזר אני עדיין נתקלת בתפיסות עולם של "את אישה. את צריכה להתאפר יפה, להיות מחונכת ולהיראות עדינה. אם יש לך בעיה, בואי אלי, אני אגן עלייך. אם אני אחשוב שבאמת יש בעיה ואלה לא דמיונות נשיים."
אנשים שוכחים שבד בבד עם היותה אישה, היא אדם עם עולם מורכב בדיוק כמו זה של הזכר, שמכיל אינטלקט, רצונות ודעות. העולם הפנימי הזה מכריח גיוון רחב ומסכל הומוגניות. וזה טוב, הרי,אחרי הכל, יש גברים שיופי חשוב להם באישה, יש גברים שלא יוותרו על אינטלקט, יש גברים שאוהבים להישאר בבית ויש גברים שירצו בת זוג שתטפס איתם על הקילימנג'רו בהתראה של שעה. העולם הזה צריך גיוון. הוא צריך נשים חזקות פיזית או רוחנית, או גם וגם. הוא צריך גם נשים שבריריות, וגם להן יש מקום. בדיוק כמו שהעולם צריך גברים חזקים, גברים רגישים, גברים בעלי אינטלקט וראיית הנולד, גברים בעלי כושר אמפטי, גברים רחבי גזרה ודקי גזרה.
פאנור נשען על נורמות שנקבעו על ידי ההיסטוריה שלנו, שהנסיבות שלה רחבות ומגוונות ומסובכות כמו שטיח קיר עתיק. שנה ארוע אחד, שנה פתיל אחד, והנורמה שנובעת מההיסטוריה תשתנה. לו היינו סוגדים לאלה במקום לאל (ואגב, לאל המונותואיסטי אין מין, כי "אין לו דמות הגוף". אני די בטוחה שהשפה שלנו קבעה אותו כזכר מתוקף ברירת המחדל יחיד זכר. לו השפה שלנו הייתה שונה...) יתכן ונשים היו לוקחות את תפקידי השלטון, והיום היינו מתדיינים את הדיון ההפוך בעוד אני מתעקשת לכתוב זכר אלפא ופאנור טוען שהוא צריך להישאר בבית ולדאוג לילדים.
אני מבינה מאיפה דעתו נובעת, ואני מכירה בזכותו לרצות ש"אגדות יהיו אגדות כמו שהן צריכות להיות." זה הז'אנר שהוא אוהב, בדיוק כמו שאני אוהבת אלפים אפלים ומתעקשת לכתוב אותם בצורה מסויימת שמתאימה לי. אני פלורליסטית, דעתו לא מפריעה לי. מה שמפריע לי הוא הניסיון לכפות עלינו לכתוב בדרך שהוא רוצה. על זה אני מתדיינת כאן ואת זה אני מנסה למגר, משום שייתכן ובמהלך חייו הוא יפגוש כותב צעיר שיפקיד בידיו יצירה שכתב, ופאנור ירפה את ידיו על בסיס "אתה לא כותב טוב כי אתה כותב פמיניזם" במקום לבקר אותו על סגנון הכתיבה, התחביר והעברת הרעיון.
הוא לא האדם הראשון שפגשתי שמחזיק בדעות כאלו. אני חיה בחברה דתית ולמרות הפתיחות ההולכת ומתרחבת במיינסטרים של המגזר אני עדיין נתקלת בתפיסות עולם של "את אישה. את צריכה להתאפר יפה, להיות מחונכת ולהיראות עדינה. אם יש לך בעיה, בואי אלי, אני אגן עלייך. אם אני אחשוב שבאמת יש בעיה ואלה לא דמיונות נשיים."
אנשים שוכחים שבד בבד עם היותה אישה, היא אדם עם עולם מורכב בדיוק כמו זה של הזכר, שמכיל אינטלקט, רצונות ודעות. העולם הפנימי הזה מכריח גיוון רחב ומסכל הומוגניות. וזה טוב, הרי,אחרי הכל, יש גברים שיופי חשוב להם באישה, יש גברים שלא יוותרו על אינטלקט, יש גברים שאוהבים להישאר בבית ויש גברים שירצו בת זוג שתטפס איתם על הקילימנג'רו בהתראה של שעה. העולם הזה צריך גיוון. הוא צריך נשים חזקות פיזית או רוחנית, או גם וגם. הוא צריך גם נשים שבריריות, וגם להן יש מקום. בדיוק כמו שהעולם צריך גברים חזקים, גברים רגישים, גברים בעלי אינטלקט וראיית הנולד, גברים בעלי כושר אמפטי, גברים רחבי גזרה ודקי גזרה.
פאנור נשען על נורמות שנקבעו על ידי ההיסטוריה שלנו, שהנסיבות שלה רחבות ומגוונות ומסובכות כמו שטיח קיר עתיק. שנה ארוע אחד, שנה פתיל אחד, והנורמה שנובעת מההיסטוריה תשתנה. לו היינו סוגדים לאלה במקום לאל (ואגב, לאל המונותואיסטי אין מין, כי "אין לו דמות הגוף". אני די בטוחה שהשפה שלנו קבעה אותו כזכר מתוקף ברירת המחדל יחיד זכר. לו השפה שלנו הייתה שונה...) יתכן ונשים היו לוקחות את תפקידי השלטון, והיום היינו מתדיינים את הדיון ההפוך בעוד אני מתעקשת לכתוב זכר אלפא ופאנור טוען שהוא צריך להישאר בבית ולדאוג לילדים.
אני מבינה מאיפה דעתו נובעת, ואני מכירה בזכותו לרצות ש"אגדות יהיו אגדות כמו שהן צריכות להיות." זה הז'אנר שהוא אוהב, בדיוק כמו שאני אוהבת אלפים אפלים ומתעקשת לכתוב אותם בצורה מסויימת שמתאימה לי. אני פלורליסטית, דעתו לא מפריעה לי. מה שמפריע לי הוא הניסיון לכפות עלינו לכתוב בדרך שהוא רוצה. על זה אני מתדיינת כאן ואת זה אני מנסה למגר, משום שייתכן ובמהלך חייו הוא יפגוש כותב צעיר שיפקיד בידיו יצירה שכתב, ופאנור ירפה את ידיו על בסיס "אתה לא כותב טוב כי אתה כותב פמיניזם" במקום לבקר אותו על סגנון הכתיבה, התחביר והעברת הרעיון.
או, לא נראה שהוא מגיע מהכיוון הדתי. לפחות לא היהודי.
הוא אומר משהו על קרבה פילוסופית לתיאוסופיה (תנועה שהיו לה, בעבר, קשרים לאנטישמיות) וידע נסתר. הוא מזכיר שוב ושוב את המונח הניטשיאני "מוסר עבדים". ואני חושב שהוא כל כך מחוץ לנורמה שכל אחד שנולד במאה הנוכחית או הקודמת, שיראה אפילו שורה או שתיים מה"עצות" שלו, יבין את זה ישר.
משהו בדרך בה הוא כותב גורם לי לחשוב שהדעות שלו קבועות מדי וכל נסיון לדיון הוא בזבוז מאמץ. והאמת? למה להתאמץ? אני אסיים בציטוט מחשבון הטוויטר Shit My Dad Says:
Don't argue with a nobody. A farmer doesn't bother telling a pig his breath smells like shit."
הוא אומר משהו על קרבה פילוסופית לתיאוסופיה (תנועה שהיו לה, בעבר, קשרים לאנטישמיות) וידע נסתר. הוא מזכיר שוב ושוב את המונח הניטשיאני "מוסר עבדים". ואני חושב שהוא כל כך מחוץ לנורמה שכל אחד שנולד במאה הנוכחית או הקודמת, שיראה אפילו שורה או שתיים מה"עצות" שלו, יבין את זה ישר.
משהו בדרך בה הוא כותב גורם לי לחשוב שהדעות שלו קבועות מדי וכל נסיון לדיון הוא בזבוז מאמץ. והאמת? למה להתאמץ? אני אסיים בציטוט מחשבון הטוויטר Shit My Dad Says:
Don't argue with a nobody. A farmer doesn't bother telling a pig his breath smells like shit."
מה אפשר לומר?
אני קורא את דברייך וזה מצער שכאלה דברים מעסיקים אותך, בחורה צעירה תועה באפלה. גברים הרבה יותר פיזיים חזקים וגם זריזים, אין בכלל מקום להשוות. אישה שמפתחת יכולות גופניות שמתאימות ללחימה פוגעת בנשיות שלה, זה לא יכול לצאת טוב כי זה סותר את המהות הפנימית שלה. אין כלים להוכיח, כי מדובר במה שאינו מדיד, אבל האדם מקבל אינדיקציות מהחיים לגבי הדרך שהוא בוחר, עד כמה היא מתאימה לו, זה מתבטא בדרגת השלום הפנימי שלו. אישה דומיננטית אסרטיבית לעולם לא תהיה בשלום עם עצמה כי זה אוקסימורון, ורואים את זה עליה, היא גוזרת על עצמה סכסוך פנימי תמידי. לעומת זאת אישה חזקה באמת, העוצמה שלה היא רוחנית ורואים שטוב לה עם עצמה.
רק דמייני לך למשל תמונה של גבר שלוקח אישה בידיים ומנשק אותה, זה טבעי, לעומת אישה שלוקחת גבר בידיים- זה מעורר בנו גועל, חייב לקומם אותנו אחרת זה אומר שמשהו מאוד יסודי בנו נפגם וייקח שנים לתקן אותו, אולי חיים שלמים. ופה לא מדובר על נורמות חברתיות אלא על חוקים אוניברסלים הטבועים בנו. הנורמות המקולקלות של התקופה מנסות למרוד בחוקים האלה אבל זה קרב אבוד.
 
 
אני קורא את דברייך וזה מצער שכאלה דברים מעסיקים אותך, בחורה צעירה תועה באפלה. גברים הרבה יותר פיזיים חזקים וגם זריזים, אין בכלל מקום להשוות. אישה שמפתחת יכולות גופניות שמתאימות ללחימה פוגעת בנשיות שלה, זה לא יכול לצאת טוב כי זה סותר את המהות הפנימית שלה. אין כלים להוכיח, כי מדובר במה שאינו מדיד, אבל האדם מקבל אינדיקציות מהחיים לגבי הדרך שהוא בוחר, עד כמה היא מתאימה לו, זה מתבטא בדרגת השלום הפנימי שלו. אישה דומיננטית אסרטיבית לעולם לא תהיה בשלום עם עצמה כי זה אוקסימורון, ורואים את זה עליה, היא גוזרת על עצמה סכסוך פנימי תמידי. לעומת זאת אישה חזקה באמת, העוצמה שלה היא רוחנית ורואים שטוב לה עם עצמה.
רק דמייני לך למשל תמונה של גבר שלוקח אישה בידיים ומנשק אותה, זה טבעי, לעומת אישה שלוקחת גבר בידיים- זה מעורר בנו גועל, חייב לקומם אותנו אחרת זה אומר שמשהו מאוד יסודי בנו נפגם וייקח שנים לתקן אותו, אולי חיים שלמים. ופה לא מדובר על נורמות חברתיות אלא על חוקים אוניברסלים הטבועים בנו. הנורמות המקולקלות של התקופה מנסות למרוד בחוקים האלה אבל זה קרב אבוד.
 
 
אתה קובע הרבה קביעות
שמקורן בתפישת העולם שלך בלבד.
דברים כאלה לא "מעסיקים אותי". הם קורים סביבי. אני מתעסקת בדברים שמעניינים אותי כאדם. מעניין שאתה אומר שאישה לוחמת פוגעת בנשיות שלה. לפי מיטב ידיעתי בעולם העתיק היו מספר לא מבוטל של עמים שנשים לוחמות היו בהם נורמה. ויקינגים למשל. הנשים שלהם נדרשו להגן על עצמן. אני תוהה באיזו דרך אתה חושב שהנשיות נפגעת אם אישה רצה, קופצת ומניפה עצם מוארך. היא עושה את אותו דבר אם היא מנקה אבק מפינות התקרה, אתה יודע. ואתה לא מתנגד לכך שנשים יעבדו כמנקות נכון? באיזו מידה נשיותה נפגעת אם היא יורה חץ מקשת? האם היא לא משתמשת באותם שרירי ידיים בהם הייתה מעלה דלי מים מהבאר בכל יום? האם לעבוד יום יום בשדה לא מתיש כמו להתאמן לקרב? ובכל זאת, נשים בכל רחבי העולם עבדו בשדה יום יום ואיש לא התלונן.
אני מכירה נשים חזקות בעלות שלום פנימי, ונשים חלשות בעלות שלום פנימי. הקביעה שלך, שאישה שנותנת את המושכות בחייה לאדם אחר תהיה מאושרת היא קביעה מכלילה שתלויה באופן בלתי ניתן להפרדה באופי של אותה אישה. יש נשים שיהיו שלמות עם חיים של שקט ושלווה וחוסר צורך לקבל החלטות. לעומת זאת יש נשים שיהיו אומללות וירגישו את עצמן קמלות באין דבר שיאתגר אותן. יש לי הרגשה שכשאתה מדמיין אישה "דומיננטית אסרטיבית" אתה מדמיין את מה שגברים נוהגים לקרוא לו "כלבה". גם זו הכללה, אתה יודע. אני מכירה נשים שמסוגלות להיות דומיננטיות וגם להיות אהובות על כולם. טיפוס המטרונית המנווטת ביד רמה את משפחתה הוא אחד מהם, אם נמנה דוגמא. היא תקרע לך את הגרון אם תתעסק עם המשפחה שלה, אבל כולם אוהבים אותה. נשים כאלה משגשגות והן בהחלט חיות בשלום עם עצמן ומשגשגות מספיק. אבל אולי תחשוב שזה קרוב מדי לבית. מה על טיפוס האישה הקרייריסטית האסרטיבית? אני מכירה הרבה נשים שעובדות או לומדות את מה שמעניין אותן, מהכנות במשרות של כוח, משיגות את החיים שהן רוצות, והן בהחלט חיות בשלום פנימי שלא לומר אושר.
נדמה שאתה חושב שעוצמה רוחנית סותרת במובן כלשהו עוצמה פיזית. השתיים יכולות לבוא בד בבד ולדור יחד בשלום. אישה לא חייבת להיות יצור ערטילאי ושברירי כדי להיות חזקה רוחנית. היא יכולה להיות גם האישה שנולדה ותמות שמנה, כי כך היא בנויה, למשל. אישה כזו, אין לה מקום בתזה שלך. היא לא יכולה להיות עדינה, וסביר שלא תמצא אותה נשית ומושכת, כי זו לא הנורמה היום. היא יכולה להילחם בעצמה כל חייה כדי להתאים את עצמה לנורמה שלך, או להיות שלמה עם עצמה ולעשות את מה שהיא רוצה לעשות בחיים, בין אם זה להקים בית או להיות מנכ"לית, ולהיות מאושרת מחוץ למסגרת שאתה בונה סביבה.
גם התמונה של גבר שמנשק אישה היא נורמה. בדיוק כמו שהתמונה של גבר מכה אישה הייתה נורמה בשלב מסויים בצמיחה שלנו. למה שאישה שמנשקת גבר תקומם אותך? האם היא כלי בלבד, שבו הגבר משתמש כשנחה עליו הרוח? האם אסור לה ליזום? ומה על כל אותם הגברים שהם קטני קומה, למשל, ו"איתרע מזלם" והאהבו באישה גבוהה מהם? או אתם שהם דקי גזרה ונתנו עינם באישה גדולה מהם? האם עליהם לעלות על כיסא או לקפוץ או להשתמש בכוח על מנת "לקחת את האישה בזרועותיהם" או, שיהיה יותר טבעי אם האישה תתכופף ותיקח אותם בזרועותיה? אתה מדבר על אידאל שאתה רואה, בו כל הגברים שריריים ורחבי גזרה, דומיננטיים ומצליחים, ואילו כל הנשים צרות מותן, בעלות עיניים בוערות מאחורי צעיף עבה של ריסים, בעלות רוחניות ואינטלקט חדים אבל מוכנות להניח את האינטלקט הזה בצד ולהיח לגבר להנות אותן. אבל העולם מגוון הרבה יותר, והתבנית שלך לא מתאימה למציאות.
אלה אינם "חוקים אוניברסליים הטבועים בנו". זה אינו חלק מהקוד הגנטי שלנו. הקוד הגנטי שלנו מורה לנו להזדווג כדי ליצור את הדור הבא, לא איך לעשות את זה. מושג המשפחה והתרבות הוא משהו שפיתחנו במהלך ההיסטוריה והוא השתנה במהלכה. מפוליגמיה למונוגמיה למשל. מאבהות בכוח לאבהות גנטית ואבהות מכוח גידול. הנורמות שאתה חוצב כאן בסלע הומצאו על ידי האדם, ולכן הן ניתנות לשינוי.
שמקורן בתפישת העולם שלך בלבד.
דברים כאלה לא "מעסיקים אותי". הם קורים סביבי. אני מתעסקת בדברים שמעניינים אותי כאדם. מעניין שאתה אומר שאישה לוחמת פוגעת בנשיות שלה. לפי מיטב ידיעתי בעולם העתיק היו מספר לא מבוטל של עמים שנשים לוחמות היו בהם נורמה. ויקינגים למשל. הנשים שלהם נדרשו להגן על עצמן. אני תוהה באיזו דרך אתה חושב שהנשיות נפגעת אם אישה רצה, קופצת ומניפה עצם מוארך. היא עושה את אותו דבר אם היא מנקה אבק מפינות התקרה, אתה יודע. ואתה לא מתנגד לכך שנשים יעבדו כמנקות נכון? באיזו מידה נשיותה נפגעת אם היא יורה חץ מקשת? האם היא לא משתמשת באותם שרירי ידיים בהם הייתה מעלה דלי מים מהבאר בכל יום? האם לעבוד יום יום בשדה לא מתיש כמו להתאמן לקרב? ובכל זאת, נשים בכל רחבי העולם עבדו בשדה יום יום ואיש לא התלונן.
אני מכירה נשים חזקות בעלות שלום פנימי, ונשים חלשות בעלות שלום פנימי. הקביעה שלך, שאישה שנותנת את המושכות בחייה לאדם אחר תהיה מאושרת היא קביעה מכלילה שתלויה באופן בלתי ניתן להפרדה באופי של אותה אישה. יש נשים שיהיו שלמות עם חיים של שקט ושלווה וחוסר צורך לקבל החלטות. לעומת זאת יש נשים שיהיו אומללות וירגישו את עצמן קמלות באין דבר שיאתגר אותן. יש לי הרגשה שכשאתה מדמיין אישה "דומיננטית אסרטיבית" אתה מדמיין את מה שגברים נוהגים לקרוא לו "כלבה". גם זו הכללה, אתה יודע. אני מכירה נשים שמסוגלות להיות דומיננטיות וגם להיות אהובות על כולם. טיפוס המטרונית המנווטת ביד רמה את משפחתה הוא אחד מהם, אם נמנה דוגמא. היא תקרע לך את הגרון אם תתעסק עם המשפחה שלה, אבל כולם אוהבים אותה. נשים כאלה משגשגות והן בהחלט חיות בשלום עם עצמן ומשגשגות מספיק. אבל אולי תחשוב שזה קרוב מדי לבית. מה על טיפוס האישה הקרייריסטית האסרטיבית? אני מכירה הרבה נשים שעובדות או לומדות את מה שמעניין אותן, מהכנות במשרות של כוח, משיגות את החיים שהן רוצות, והן בהחלט חיות בשלום פנימי שלא לומר אושר.
נדמה שאתה חושב שעוצמה רוחנית סותרת במובן כלשהו עוצמה פיזית. השתיים יכולות לבוא בד בבד ולדור יחד בשלום. אישה לא חייבת להיות יצור ערטילאי ושברירי כדי להיות חזקה רוחנית. היא יכולה להיות גם האישה שנולדה ותמות שמנה, כי כך היא בנויה, למשל. אישה כזו, אין לה מקום בתזה שלך. היא לא יכולה להיות עדינה, וסביר שלא תמצא אותה נשית ומושכת, כי זו לא הנורמה היום. היא יכולה להילחם בעצמה כל חייה כדי להתאים את עצמה לנורמה שלך, או להיות שלמה עם עצמה ולעשות את מה שהיא רוצה לעשות בחיים, בין אם זה להקים בית או להיות מנכ"לית, ולהיות מאושרת מחוץ למסגרת שאתה בונה סביבה.
גם התמונה של גבר שמנשק אישה היא נורמה. בדיוק כמו שהתמונה של גבר מכה אישה הייתה נורמה בשלב מסויים בצמיחה שלנו. למה שאישה שמנשקת גבר תקומם אותך? האם היא כלי בלבד, שבו הגבר משתמש כשנחה עליו הרוח? האם אסור לה ליזום? ומה על כל אותם הגברים שהם קטני קומה, למשל, ו"איתרע מזלם" והאהבו באישה גבוהה מהם? או אתם שהם דקי גזרה ונתנו עינם באישה גדולה מהם? האם עליהם לעלות על כיסא או לקפוץ או להשתמש בכוח על מנת "לקחת את האישה בזרועותיהם" או, שיהיה יותר טבעי אם האישה תתכופף ותיקח אותם בזרועותיה? אתה מדבר על אידאל שאתה רואה, בו כל הגברים שריריים ורחבי גזרה, דומיננטיים ומצליחים, ואילו כל הנשים צרות מותן, בעלות עיניים בוערות מאחורי צעיף עבה של ריסים, בעלות רוחניות ואינטלקט חדים אבל מוכנות להניח את האינטלקט הזה בצד ולהיח לגבר להנות אותן. אבל העולם מגוון הרבה יותר, והתבנית שלך לא מתאימה למציאות.
אלה אינם "חוקים אוניברסליים הטבועים בנו". זה אינו חלק מהקוד הגנטי שלנו. הקוד הגנטי שלנו מורה לנו להזדווג כדי ליצור את הדור הבא, לא איך לעשות את זה. מושג המשפחה והתרבות הוא משהו שפיתחנו במהלך ההיסטוריה והוא השתנה במהלכה. מפוליגמיה למונוגמיה למשל. מאבהות בכוח לאבהות גנטית ואבהות מכוח גידול. הנורמות שאתה חוצב כאן בסלע הומצאו על ידי האדם, ולכן הן ניתנות לשינוי.
לאורך כל התגובה שלך
הוצאת דברים שלי מהקשרם, סילפת ונשענת על הנחות מוטעות. ראשית כל לגבי הנורמות, אני גדלתי דווקא בסביבה הכי מודרנית ומתירנית, אני מאוד שמח שהייתה לי היכולת להתבונן עליה מבחוץ ולראות את תחלואיה, ובעקבות זאת בעצם גם לצאת ממנה.
את לעומת זאת פשוט בלעת את הרעל וההסתה הפמיניסטית, שסיפרה לך את השקר הזה שלפיו הישגי הגברים נובעים מאפליה ולא מהבדלים ביכולות. יש לזה השפעה הרסנית ומנוונת על נשים, שבמקום לקחת אחריות לחייהן ולהתפתח בכיוון הרצוי להן שוקעות לשנאה והאשמות נגד המין הגברי. כך נוצרה בישראל התרבות החשוכה של ניצול ושעבוד גברים, והנשים הושחתו. היום גברים בעלי מודעות כבר מתרחקים מנשים ישראליות. אם שום דבר לא מתקומם בך למחשבה על אישה שמרימה גבר בידיים, אז כבר נגרם לך נזק.
עם דבר אחד חשוב אני מסכים איתך, שכתבת בתגובה אחרת. שאלוהים הוא חסר מין. המין קיים רק בעולם הפיזי ולכן כל התסכול הפמיניסטי הוא מיותר לגמרי. המין מבטא היררכיה שמציבה את הגבר מעל האישה, לכן באופן כללי גברים עולים על נשים כמעט בכל תחום. אבל לפי מה שלמדתי אנחנו חוזרים לעולם הפיזי לפעמים כגבר ולפעמים כאישה, כל אחד בהתאם לקארמה ולמשימות שלו. יש יסוד להניח שנשים שמתכחשות לנשיותן תחזורנה להתגשם בגוף אישה גם במחזור החיים הבא שלהן, מכיוון שמשימתן הנוכחית כאישה לא הושלמה. בעולמות הגבוהים אין שום עניין של מין, והאנושות גם מתקדמת לקראת שלב כזה, אבל אסור להקדים את המאוחר, זה מסב נזק גדול. רוב רובה של האנושות עדיין רחוק מהשלב הזה ועדיין סוחב איתו ירושה מממלכת החיות, שם קיים המבנה הזה של זכר אלפא שלו הזכות על כל הנקבות. המעבר למונוגמיה עוד לא הושלם. רוב הנשים בישראל עדיין נמשכות לזכר שאותו הן תופסות כמצליח, לפי מעמדו החברתי ובלי קשר לאיכותו הרוחנית. רוב הנשים עדיין מודות שהן רוצות גבר ש"יזיין אותן" על פני גבר ש"יאהב אותן" וזה אומר הכל. שליטה של גבר על אישה היא דבר פרימיטיבי אבל טבעי, בעוד ששליטת אישה על גבר היא חולנית ולא טבעית. כשאיש ואישה מתעלים לגמרי מעל למדרגת החיה כבר לא קיים ביניהם שום עניין של שליטה, הגבר לא מרגיש שום צורך לשלוט והאישה שום צורך להישלט ובטח שלא לשלוט. באירופה למשל התרבות קצת יותר מפותחת, פחות נשים מחפשות עדיין את טיפוס הגבר הדומיננטי.
 
הוצאת דברים שלי מהקשרם, סילפת ונשענת על הנחות מוטעות. ראשית כל לגבי הנורמות, אני גדלתי דווקא בסביבה הכי מודרנית ומתירנית, אני מאוד שמח שהייתה לי היכולת להתבונן עליה מבחוץ ולראות את תחלואיה, ובעקבות זאת בעצם גם לצאת ממנה.
את לעומת זאת פשוט בלעת את הרעל וההסתה הפמיניסטית, שסיפרה לך את השקר הזה שלפיו הישגי הגברים נובעים מאפליה ולא מהבדלים ביכולות. יש לזה השפעה הרסנית ומנוונת על נשים, שבמקום לקחת אחריות לחייהן ולהתפתח בכיוון הרצוי להן שוקעות לשנאה והאשמות נגד המין הגברי. כך נוצרה בישראל התרבות החשוכה של ניצול ושעבוד גברים, והנשים הושחתו. היום גברים בעלי מודעות כבר מתרחקים מנשים ישראליות. אם שום דבר לא מתקומם בך למחשבה על אישה שמרימה גבר בידיים, אז כבר נגרם לך נזק.
עם דבר אחד חשוב אני מסכים איתך, שכתבת בתגובה אחרת. שאלוהים הוא חסר מין. המין קיים רק בעולם הפיזי ולכן כל התסכול הפמיניסטי הוא מיותר לגמרי. המין מבטא היררכיה שמציבה את הגבר מעל האישה, לכן באופן כללי גברים עולים על נשים כמעט בכל תחום. אבל לפי מה שלמדתי אנחנו חוזרים לעולם הפיזי לפעמים כגבר ולפעמים כאישה, כל אחד בהתאם לקארמה ולמשימות שלו. יש יסוד להניח שנשים שמתכחשות לנשיותן תחזורנה להתגשם בגוף אישה גם במחזור החיים הבא שלהן, מכיוון שמשימתן הנוכחית כאישה לא הושלמה. בעולמות הגבוהים אין שום עניין של מין, והאנושות גם מתקדמת לקראת שלב כזה, אבל אסור להקדים את המאוחר, זה מסב נזק גדול. רוב רובה של האנושות עדיין רחוק מהשלב הזה ועדיין סוחב איתו ירושה מממלכת החיות, שם קיים המבנה הזה של זכר אלפא שלו הזכות על כל הנקבות. המעבר למונוגמיה עוד לא הושלם. רוב הנשים בישראל עדיין נמשכות לזכר שאותו הן תופסות כמצליח, לפי מעמדו החברתי ובלי קשר לאיכותו הרוחנית. רוב הנשים עדיין מודות שהן רוצות גבר ש"יזיין אותן" על פני גבר ש"יאהב אותן" וזה אומר הכל. שליטה של גבר על אישה היא דבר פרימיטיבי אבל טבעי, בעוד ששליטת אישה על גבר היא חולנית ולא טבעית. כשאיש ואישה מתעלים לגמרי מעל למדרגת החיה כבר לא קיים ביניהם שום עניין של שליטה, הגבר לא מרגיש שום צורך לשלוט והאישה שום צורך להישלט ובטח שלא לשלוט. באירופה למשל התרבות קצת יותר מפותחת, פחות נשים מחפשות עדיין את טיפוס הגבר הדומיננטי.
 
שמע,
אין לי כוונה להיכנס עכשיו לויכוח השבלוני של דעות נאורות מול חשוכות, זה צפוי, משעמם ולא מוביל לשום מקום. אני כן רוצה לומר משהו שהייתי אומר לכל מי שמביא דעות פסקניות וכוללניות כפי שעשית, לא משנה מאיזה כיוון הן באות: החיים לא פשוטים כל כך, וגם אם נעים לפעמים להרגיש שהכל מסתדר לקטגוריות ברורות ושבזכות הדעות שלך אתה "לא כמו כולם", זו רק אשליה. בסיפורים אתה מוזמן ליצור איזה עולם שתרצה; במציאות, מוטב לפתוח את העיניים ואת הראש, ולהשהות את השיפוט כמה שרק אפשר - שזה בדרך כלל הרבה יותר זמן ממה שנוח לנו להודות.
אין לי כוונה להיכנס עכשיו לויכוח השבלוני של דעות נאורות מול חשוכות, זה צפוי, משעמם ולא מוביל לשום מקום. אני כן רוצה לומר משהו שהייתי אומר לכל מי שמביא דעות פסקניות וכוללניות כפי שעשית, לא משנה מאיזה כיוון הן באות: החיים לא פשוטים כל כך, וגם אם נעים לפעמים להרגיש שהכל מסתדר לקטגוריות ברורות ושבזכות הדעות שלך אתה "לא כמו כולם", זו רק אשליה. בסיפורים אתה מוזמן ליצור איזה עולם שתרצה; במציאות, מוטב לפתוח את העיניים ואת הראש, ולהשהות את השיפוט כמה שרק אפשר - שזה בדרך כלל הרבה יותר זמן ממה שנוח לנו להודות.
אני חולקת עליך
אני התייחסתי לדבריך כפי שהבנתי אותם וכפי המשתמע מן הכתוב. אם דעתך אינה נוחה מכישורי הסקת המסקנות שלי, אודה לך אם תוכל לפרט היכן הוצאתי את דבריך מהקשרם ואיך פירשתי אותם בצורה מוטעית, כדי שאוכל להתייחס לכך.
הנורמות עליהן אני מדברת קיימות גם בעולם המתירני והמודרני. העובדה שיש זרמים שחולקים עליהן אינה משנה את העובדה שהנורמה קובעת את הגבר כראש המשפחה וכדומיננטי משני בני הזוג, למרות שלהלכה הדבר לא תמיד עומד במבחן המציאות. נורמות הן ה"ידיעה" שכולנו גדלנו איתה. מה שנחשב "מקובל". אבל גם נורמות שנראות מקובעות בסלע משתנות לאורך השנים, שהרי הן נקבעו בשלב מסויים בהתפתחות שלנו, על ידי החברה, והחברה היא יצור חי ונושם ומתפתח.
מעניין שאתה קובע מוכנית שאני פמיניסטית, בעוד אני מעולם לא הגדרתי את עצמי כך. אני מגדירה את עצמי כאדם חושב בעל אינטלקט, החופשי לתור אחר תחומי העניין שלו. מתוקף היותי פלורליסטית, אני מקבלת את העובדה שיהיו אנשים שרצונותיהם שונים משלי, ומאפשרת להם להחזיק בדעותיהם כל עוד הם אינם מנסים להכריח אותי לחשוב כמוהם. אני מתדיינת כדי להרחיב את דעותי. אני לא מרגישה צורך להוכיח את עצמי מול גבר, או להתעלות עליו כדי להיות טובה יותר ממנו. באופן כללי אני לא מודדת את עצמי על פי מדד ההצלחה או הכישלון של גבר. אני מודדת את עצמי לפי המטרות אותן הצבתי לעצמי ולפי ההתקדמות שלי אליהן. אם קורה ואני משווה את עצמי לאנשים אחרים, מינם לא ממש משנה לי. אני לא מנסה להתעלות עליהם בחדר המיטות, אני מנסה לעבוד יותר טוב, ללמוד יותר וכו'.
אני מעולם לא דיברתי על אפליה. דיברתי על היכולת של אישה לתור אחר כל תחום עניין שבו תרצה להתמיד, בין אם זה תואר אקדמי או אליפות העולם בלחימה בשריון מלא.
מקומם אותי שאתה אומר "יש לזה השפעה הרסנית ומנוונת על נשים, שבמקום לקחת אחריות לחייהן ולהתפתח בכיוון הרצוי להן שוקעות לשנאה והאשמות נגד המין הגברי." - מי שמך שליט, להחליט עבור אישה מה הכיוון הרצוי לה?
אתה זה שטוען שאישה לא יכולה להלחם או להיות אסרטיבית אם זה רצונה, לכן מה שמגביל אותה הוא לא היכולת שלה אלא אתה! מי אתה, שתמנע ממנה לנסות, ואם הדבר למעלה מיכולתה, להיכשל? אתה מונע ממנה את הזכות לבחור משום שהחלטת שזה אינו מקומה.
אני תוהה למה אתה מתכוון כשאתה אומר "תרבות חשוכה של ניצול ושעבוד גברים." עד לרגע זה, המקום היחיד בו נתקלתי במושג הזה היה בין דפיהם של מספר ספרי פנטזיה. אני לא מכירה מציאות כזו בישראל ואשמח אם תוכל לתת לי כמה דוגמאות כדי שאבין על מה מדובר. כמו כן, צר לי לומר שעד כה לא נתקלתי בטרנד של התרחקות מנשים ישראליות, מלבד מטעמים אנטישמיים, במקרה זה התרחקות היא גם מגברים. אשמח אם תאיר את עיני.
אתה ממשיך להתדיין איתי על "הבעיה הפמיניסטית" בעוד אני מעולם לא דנתי בה. אתה החלטת שנשים דומיננטיות בספר, או ספר שעוסק בעולם דמיוני בו נשים הן המין הדומיננטי הוא יצירה פמיניסטית שנובעת מתוך שנאת גברים. אני טוענת בתוקף שהדבר לא נכון ואין לו נגיעה ישירה לפמיניזם, כי אם לחקר מציאות אחרת משלנו. אתה מכניס פמיניזם לשדות לא לו.
האל הוא אכן חסר מין, וההתייחסות אליו כזכר פתחה פתח לכינון המין הגברי כמין השולט, מה שיצר את הנורמה בה אנו חיים. לו היינו מתייחסים לאל כאל נקבה, ייתכן והנשים היו הופכות למין השולט. אני טוענת שלגבר אין זכות מלידה לשלוט בדיוק כפי שלאישה אין זכות כזאת. לכן אני טוענת שהמקרה בו אישה מנשקת גבר הוא טבעי וזהה למקרה בו גבר מנשק אישה. אם אתה טוען שמין קיים רק בעולם הפיזי והאנושות מתקדמת לעולם בו גברים ונשים יהיו שווים ולא יחושו צורך לשלוט אחד בשני- הרי בעולם כזה גבר שמנשק אישה יהיה טבעי כמו אישה שמנשקת גבר. לקיחת יוזמה אינה זהה לשליטה. ואם לשם העולם מתקדם ואתה מזהה זאת כעתיד טוב יותר, מי אתה שתקבע את הקצב בו האנושות נעה לעבר היעד הזה?
זוגיות היא שלם שמורכב משני חלקים, שתי נשמות, שני טמפרמנטים. זה מארג של תגובה ותגובת נגד, של אינטראקציות בין שני אנשים שאינם זהים ולפעמים אינם שווים, אבל משלימים אחד את השני. אם אחד מהם דומיננטי יותר והשני פחות, הדבר משפיע על היחסים אבל לא בהכרח לרעה. ואם שני אנשים בוגרים מנהלים זוגיות מוצלחת, שלווה, שמוסכמת על שניהם, אבל במקרה האישה היא הדומיננטית ביחסים אלו, והגבר שמח להישאר ברקע כי זה טבעו, אם הם מאושרים יחד, מדוע אתה קורא ליחסים בינהם לא טבעיים? הם מאושרים? הם מתאימים אחד לשני? הוא מטפל בה והיא בו? אז למה זה דבר פסול?
היא לא פמיניסטית. היא לא שונאת גברים. היא לא שונאת אותו. היא אוהבת אותו, אבל הוא אדם רגיש ששמח להישאר ברקע ולהימנע מעימותים שהיא מוכנה לטפל בהם וממצבים בהם היא פורחת. אני מכירה כמה זוגות מוצלחים כאלה. מדוע זה פסול?
אני התייחסתי לדבריך כפי שהבנתי אותם וכפי המשתמע מן הכתוב. אם דעתך אינה נוחה מכישורי הסקת המסקנות שלי, אודה לך אם תוכל לפרט היכן הוצאתי את דבריך מהקשרם ואיך פירשתי אותם בצורה מוטעית, כדי שאוכל להתייחס לכך.
הנורמות עליהן אני מדברת קיימות גם בעולם המתירני והמודרני. העובדה שיש זרמים שחולקים עליהן אינה משנה את העובדה שהנורמה קובעת את הגבר כראש המשפחה וכדומיננטי משני בני הזוג, למרות שלהלכה הדבר לא תמיד עומד במבחן המציאות. נורמות הן ה"ידיעה" שכולנו גדלנו איתה. מה שנחשב "מקובל". אבל גם נורמות שנראות מקובעות בסלע משתנות לאורך השנים, שהרי הן נקבעו בשלב מסויים בהתפתחות שלנו, על ידי החברה, והחברה היא יצור חי ונושם ומתפתח.
מעניין שאתה קובע מוכנית שאני פמיניסטית, בעוד אני מעולם לא הגדרתי את עצמי כך. אני מגדירה את עצמי כאדם חושב בעל אינטלקט, החופשי לתור אחר תחומי העניין שלו. מתוקף היותי פלורליסטית, אני מקבלת את העובדה שיהיו אנשים שרצונותיהם שונים משלי, ומאפשרת להם להחזיק בדעותיהם כל עוד הם אינם מנסים להכריח אותי לחשוב כמוהם. אני מתדיינת כדי להרחיב את דעותי. אני לא מרגישה צורך להוכיח את עצמי מול גבר, או להתעלות עליו כדי להיות טובה יותר ממנו. באופן כללי אני לא מודדת את עצמי על פי מדד ההצלחה או הכישלון של גבר. אני מודדת את עצמי לפי המטרות אותן הצבתי לעצמי ולפי ההתקדמות שלי אליהן. אם קורה ואני משווה את עצמי לאנשים אחרים, מינם לא ממש משנה לי. אני לא מנסה להתעלות עליהם בחדר המיטות, אני מנסה לעבוד יותר טוב, ללמוד יותר וכו'.
אני מעולם לא דיברתי על אפליה. דיברתי על היכולת של אישה לתור אחר כל תחום עניין שבו תרצה להתמיד, בין אם זה תואר אקדמי או אליפות העולם בלחימה בשריון מלא.
מקומם אותי שאתה אומר "יש לזה השפעה הרסנית ומנוונת על נשים, שבמקום לקחת אחריות לחייהן ולהתפתח בכיוון הרצוי להן שוקעות לשנאה והאשמות נגד המין הגברי." - מי שמך שליט, להחליט עבור אישה מה הכיוון הרצוי לה?
אתה זה שטוען שאישה לא יכולה להלחם או להיות אסרטיבית אם זה רצונה, לכן מה שמגביל אותה הוא לא היכולת שלה אלא אתה! מי אתה, שתמנע ממנה לנסות, ואם הדבר למעלה מיכולתה, להיכשל? אתה מונע ממנה את הזכות לבחור משום שהחלטת שזה אינו מקומה.
אני תוהה למה אתה מתכוון כשאתה אומר "תרבות חשוכה של ניצול ושעבוד גברים." עד לרגע זה, המקום היחיד בו נתקלתי במושג הזה היה בין דפיהם של מספר ספרי פנטזיה. אני לא מכירה מציאות כזו בישראל ואשמח אם תוכל לתת לי כמה דוגמאות כדי שאבין על מה מדובר. כמו כן, צר לי לומר שעד כה לא נתקלתי בטרנד של התרחקות מנשים ישראליות, מלבד מטעמים אנטישמיים, במקרה זה התרחקות היא גם מגברים. אשמח אם תאיר את עיני.
אתה ממשיך להתדיין איתי על "הבעיה הפמיניסטית" בעוד אני מעולם לא דנתי בה. אתה החלטת שנשים דומיננטיות בספר, או ספר שעוסק בעולם דמיוני בו נשים הן המין הדומיננטי הוא יצירה פמיניסטית שנובעת מתוך שנאת גברים. אני טוענת בתוקף שהדבר לא נכון ואין לו נגיעה ישירה לפמיניזם, כי אם לחקר מציאות אחרת משלנו. אתה מכניס פמיניזם לשדות לא לו.
האל הוא אכן חסר מין, וההתייחסות אליו כזכר פתחה פתח לכינון המין הגברי כמין השולט, מה שיצר את הנורמה בה אנו חיים. לו היינו מתייחסים לאל כאל נקבה, ייתכן והנשים היו הופכות למין השולט. אני טוענת שלגבר אין זכות מלידה לשלוט בדיוק כפי שלאישה אין זכות כזאת. לכן אני טוענת שהמקרה בו אישה מנשקת גבר הוא טבעי וזהה למקרה בו גבר מנשק אישה. אם אתה טוען שמין קיים רק בעולם הפיזי והאנושות מתקדמת לעולם בו גברים ונשים יהיו שווים ולא יחושו צורך לשלוט אחד בשני- הרי בעולם כזה גבר שמנשק אישה יהיה טבעי כמו אישה שמנשקת גבר. לקיחת יוזמה אינה זהה לשליטה. ואם לשם העולם מתקדם ואתה מזהה זאת כעתיד טוב יותר, מי אתה שתקבע את הקצב בו האנושות נעה לעבר היעד הזה?
זוגיות היא שלם שמורכב משני חלקים, שתי נשמות, שני טמפרמנטים. זה מארג של תגובה ותגובת נגד, של אינטראקציות בין שני אנשים שאינם זהים ולפעמים אינם שווים, אבל משלימים אחד את השני. אם אחד מהם דומיננטי יותר והשני פחות, הדבר משפיע על היחסים אבל לא בהכרח לרעה. ואם שני אנשים בוגרים מנהלים זוגיות מוצלחת, שלווה, שמוסכמת על שניהם, אבל במקרה האישה היא הדומיננטית ביחסים אלו, והגבר שמח להישאר ברקע כי זה טבעו, אם הם מאושרים יחד, מדוע אתה קורא ליחסים בינהם לא טבעיים? הם מאושרים? הם מתאימים אחד לשני? הוא מטפל בה והיא בו? אז למה זה דבר פסול?
היא לא פמיניסטית. היא לא שונאת גברים. היא לא שונאת אותו. היא אוהבת אותו, אבל הוא אדם רגיש ששמח להישאר ברקע ולהימנע מעימותים שהיא מוכנה לטפל בהם וממצבים בהם היא פורחת. אני מכירה כמה זוגות מוצלחים כאלה. מדוע זה פסול?
מה נשים רוצות?
השאלה הזאת נחשבת לחסרת תשובה. כי אם תוציאי את ה1% נשים שבשלות לעידן החדש (אותן נשים ששונאות פמיניזם כי הן מסתכלות עליו מלמעלה כמה שהוא מעוות), מה שיישאר לך זה בערך:
10% נשים פרימיטיביות מהסגנון הישן, שזקוקות להישלט ע"י גבר. ו-90% נשים החצויות בין הסוג הישן לסוג החדש, הן מצויות בקונפליקט. השכל והנשמה שלהן שרק מתחילה להתעורר רוצים גבר חדש ורגיש כמו שהן מצהירות כלפי חוץ, בעוד שהנפש והגוף שלהן רוצים גבר דומיננטי שימשול בהן. זה בדיוק ההסבר לכל אותן משכילות שהלכו לגואל רצון והציבור לא מבין אותן, או אלה שבוגדות בבעל המשכיל שלהן עם השיפוצניק. מכיוון שהן עוד לא בשלות, כשפוגשות גבר טוב בסוף הן בולעות אותו, זה לא מחזיק מעמד כי משהו חסר להן, הן תופסות אותו כחלש. אז מסרסות אותו ומאבדות בו עניין. כך שבמובן תת-מודע, הפמיניזם הוא בעצם מרד נגד הגברים ששחררו את האישה מוקדם מדי, האישה זועקת שיציבו לה גבולות כדי שהיא לא תלך לאיבוד, בדיוק כמו שילד משחק עם הוריו ובוחן את הגבולות שהוא דורש שהם יציבו לו.
במשפחה הגבר הוא המשפיע, הוא נותן את הכוח לאישה, שבתורה נותנת לילד, זה פשוט מאוד. אלוהים למרות שהוא חסר מין הוא בתפקיד של זכר, משפיע, כלפי המלאכים הכפופים לו, והם משפיעים על הגבר. וגם האלוהים של האנושות מקבל את האור ממי שנמצא מעליו בהיררכיה.
 
השאלה הזאת נחשבת לחסרת תשובה. כי אם תוציאי את ה1% נשים שבשלות לעידן החדש (אותן נשים ששונאות פמיניזם כי הן מסתכלות עליו מלמעלה כמה שהוא מעוות), מה שיישאר לך זה בערך:
10% נשים פרימיטיביות מהסגנון הישן, שזקוקות להישלט ע"י גבר. ו-90% נשים החצויות בין הסוג הישן לסוג החדש, הן מצויות בקונפליקט. השכל והנשמה שלהן שרק מתחילה להתעורר רוצים גבר חדש ורגיש כמו שהן מצהירות כלפי חוץ, בעוד שהנפש והגוף שלהן רוצים גבר דומיננטי שימשול בהן. זה בדיוק ההסבר לכל אותן משכילות שהלכו לגואל רצון והציבור לא מבין אותן, או אלה שבוגדות בבעל המשכיל שלהן עם השיפוצניק. מכיוון שהן עוד לא בשלות, כשפוגשות גבר טוב בסוף הן בולעות אותו, זה לא מחזיק מעמד כי משהו חסר להן, הן תופסות אותו כחלש. אז מסרסות אותו ומאבדות בו עניין. כך שבמובן תת-מודע, הפמיניזם הוא בעצם מרד נגד הגברים ששחררו את האישה מוקדם מדי, האישה זועקת שיציבו לה גבולות כדי שהיא לא תלך לאיבוד, בדיוק כמו שילד משחק עם הוריו ובוחן את הגבולות שהוא דורש שהם יציבו לו.
במשפחה הגבר הוא המשפיע, הוא נותן את הכוח לאישה, שבתורה נותנת לילד, זה פשוט מאוד. אלוהים למרות שהוא חסר מין הוא בתפקיד של זכר, משפיע, כלפי המלאכים הכפופים לו, והם משפיעים על הגבר. וגם האלוהים של האנושות מקבל את האור ממי שנמצא מעליו בהיררכיה.
 
הייתי אומרת
שזו גישה מעט מתנשאת, אתה לא חושב? מה עושה את הגבר לבשל יותר או נעלה יותר מהאישה? אתה מתייג נשים כאילו הן מוצר ולא יצור אינדיבידואלי חושב ומרגיש.
אם אישה רוצה גבר חזק שיגן עליה, או שיחלט במקומה היא פרימיטיבית, אבל אם היא רוצה להיות דומיננטית ולהחליט בעצמה, לנווט את עצמה, היא בלתי טבעית. אם היא מחפשת לא את זה ולא את זה או רוצה להתנסות בזה וגם בזה, היא בקונפליקט.
מדוע אתה מסרב לקבל את זכותה ויכולתה הקוגניטיבית של אישה להחליט מה היא רוצה ולחיות כפי שהיא בוחרת? מדוע הקשר של האישה עם האל חייב להיות מסונן על ידי גבר? אם הגבר הוא זה שמעביר את דברי האל לאישה, הרי שלעולם הוא יהיה שולט. והרי אמרת שהעולם אמור להתקדם למצב שבו הגבר והאישה שווים ואיש לא רוצה לשלוט בשני?
מדוע לגבר מותר להתנסות עם מספר נשים, לשנות את דעתו, להחליט שהוא רוצה אישה רכה ונשית דווקא או אישה חושבת או אישה כזאת או אחרת, ולאישה אינך נותך זכות כזו, כאילו היא בקר שאין בו מחשבה?
האם גברים אינם טועים? האם גברים אינם לוקים בהחלטותיהם? האם אינם נכשלים? והרי יש להם את הזכות לעשות זאת. להחליט, למלא אחר ההחלטה ולשאת בתוצאות, לשנות את דעתם ולהחליט אחרת. מדוע אישה לא יכולה לעבור את אותו תהליך?
ושוב אתה מדבר על פמיניזם, כאילו כל אישה שחושבת בצורה עצמאית היא בהכרח פמיניסטית. פמיניזם הוא חבילה של אג'נדות וערכים שלא כל אישה חזקה מסכימה עם כולם, ושאנשים שונים חושבים שהיא מכילה דברים שונים. בטל את התוית שאתה מנסה לתלות באוזן הדיון הזה. אתה חושב על פמיניזם כעל שנאת גברים וברי לכל אדם שקרא את הפתיל הזה שלא על זה אני מתדיינת כאן.
בוא נדבר רגע על שליטה.
כשאתה אומר שליטה, על מה אתה חושב? האם על חבל ושוט? האם על דיכוי רוחני? שטיפת מוח? הדרכה? יצר מגונן? טיפוח? ישנם כל כך הרבה פירושים לשליטה, חלקם אפלים עד מזיקים וחלקים מועילים יותר.
האם לא ייתכן שאישה או גבר רגישים יותר יחפשו הנחיה והגנה אצל בן המין השני? אדם שיבין אותם ויעטוף אותם, ישלים בחוזק שלו את החולשות שלהם? והאם לא יהיה אדם כזה, גבר או אישה, שיהיו מוכנים לעשות את השירות הזה מתוך אהבה לבן המין השני?
ולעומת זאת, האם לא קיימים אנשים שמחפשים בן זוג שווה להם?
כל היחיסים הללו טבעיים כל עוד הם נובעים מהבנה והסכמה ורגשות חיוביים ולא מהצורך לקבל בעלות על אדם אחר. ובכל זאת את חלקם אתה פוסל ואת חלקם משבח. מדוע אתה עושה איפה ואיפה?
מה שאתה אומר, בעצם, הוא שאישה "תבלע" גבר, תשלוט עליו ו"תסרס" אותו משום שהיא זקוקה לשליטה בחייה?? אם היא זקוקה לשליטה, אין לה את היכולת לשלוט על אדם אחר! אתה מדבר על שני הלכי מחשבה שונים. אתה מדבר על אישה שרוצה ש"יאלפו אותה". נשים כאלה, מהתבוננות כללית של כמה עשורים מבין השורות, קיימת בעיקר בסרטים (בעיקר סרטים מסוג וצבע מסויים) וספרים ולא במציאות. במציאות אישה אולי תשתעשע בכך תחת נסיבות מסויימות ומאוד מוגבלות, אבל היא לא באמת מוכנה לחיות כך 24/7. אישה המוכנה לחיות כך לא תחפש את הפרובוקציה שנדמה שאתה מתאר.
אגב, לפי חיפוש קצר של מחקרים בנושא, נראה שגברים בוגדים יותר מנשים. אם כך, מדוע גבר בוגד, אם הוא זה שבשל יותר, מוסמך יותר, שלם יותר?
שזו גישה מעט מתנשאת, אתה לא חושב? מה עושה את הגבר לבשל יותר או נעלה יותר מהאישה? אתה מתייג נשים כאילו הן מוצר ולא יצור אינדיבידואלי חושב ומרגיש.
אם אישה רוצה גבר חזק שיגן עליה, או שיחלט במקומה היא פרימיטיבית, אבל אם היא רוצה להיות דומיננטית ולהחליט בעצמה, לנווט את עצמה, היא בלתי טבעית. אם היא מחפשת לא את זה ולא את זה או רוצה להתנסות בזה וגם בזה, היא בקונפליקט.
מדוע אתה מסרב לקבל את זכותה ויכולתה הקוגניטיבית של אישה להחליט מה היא רוצה ולחיות כפי שהיא בוחרת? מדוע הקשר של האישה עם האל חייב להיות מסונן על ידי גבר? אם הגבר הוא זה שמעביר את דברי האל לאישה, הרי שלעולם הוא יהיה שולט. והרי אמרת שהעולם אמור להתקדם למצב שבו הגבר והאישה שווים ואיש לא רוצה לשלוט בשני?
מדוע לגבר מותר להתנסות עם מספר נשים, לשנות את דעתו, להחליט שהוא רוצה אישה רכה ונשית דווקא או אישה חושבת או אישה כזאת או אחרת, ולאישה אינך נותך זכות כזו, כאילו היא בקר שאין בו מחשבה?
האם גברים אינם טועים? האם גברים אינם לוקים בהחלטותיהם? האם אינם נכשלים? והרי יש להם את הזכות לעשות זאת. להחליט, למלא אחר ההחלטה ולשאת בתוצאות, לשנות את דעתם ולהחליט אחרת. מדוע אישה לא יכולה לעבור את אותו תהליך?
ושוב אתה מדבר על פמיניזם, כאילו כל אישה שחושבת בצורה עצמאית היא בהכרח פמיניסטית. פמיניזם הוא חבילה של אג'נדות וערכים שלא כל אישה חזקה מסכימה עם כולם, ושאנשים שונים חושבים שהיא מכילה דברים שונים. בטל את התוית שאתה מנסה לתלות באוזן הדיון הזה. אתה חושב על פמיניזם כעל שנאת גברים וברי לכל אדם שקרא את הפתיל הזה שלא על זה אני מתדיינת כאן.
בוא נדבר רגע על שליטה.
כשאתה אומר שליטה, על מה אתה חושב? האם על חבל ושוט? האם על דיכוי רוחני? שטיפת מוח? הדרכה? יצר מגונן? טיפוח? ישנם כל כך הרבה פירושים לשליטה, חלקם אפלים עד מזיקים וחלקים מועילים יותר.
האם לא ייתכן שאישה או גבר רגישים יותר יחפשו הנחיה והגנה אצל בן המין השני? אדם שיבין אותם ויעטוף אותם, ישלים בחוזק שלו את החולשות שלהם? והאם לא יהיה אדם כזה, גבר או אישה, שיהיו מוכנים לעשות את השירות הזה מתוך אהבה לבן המין השני?
ולעומת זאת, האם לא קיימים אנשים שמחפשים בן זוג שווה להם?
כל היחיסים הללו טבעיים כל עוד הם נובעים מהבנה והסכמה ורגשות חיוביים ולא מהצורך לקבל בעלות על אדם אחר. ובכל זאת את חלקם אתה פוסל ואת חלקם משבח. מדוע אתה עושה איפה ואיפה?
מה שאתה אומר, בעצם, הוא שאישה "תבלע" גבר, תשלוט עליו ו"תסרס" אותו משום שהיא זקוקה לשליטה בחייה?? אם היא זקוקה לשליטה, אין לה את היכולת לשלוט על אדם אחר! אתה מדבר על שני הלכי מחשבה שונים. אתה מדבר על אישה שרוצה ש"יאלפו אותה". נשים כאלה, מהתבוננות כללית של כמה עשורים מבין השורות, קיימת בעיקר בסרטים (בעיקר סרטים מסוג וצבע מסויים) וספרים ולא במציאות. במציאות אישה אולי תשתעשע בכך תחת נסיבות מסויימות ומאוד מוגבלות, אבל היא לא באמת מוכנה לחיות כך 24/7. אישה המוכנה לחיות כך לא תחפש את הפרובוקציה שנדמה שאתה מתאר.
אגב, לפי חיפוש קצר של מחקרים בנושא, נראה שגברים בוגדים יותר מנשים. אם כך, מדוע גבר בוגד, אם הוא זה שבשל יותר, מוסמך יותר, שלם יותר?
תגובה
"מדוע אתה מסרב לקבל את זכותה ויכולתה הקוגניטיבית של אישה להחליט מה היא רוצה ולחיות כפי שהיא בוחרת?"
 
-כבר אמרתי. זה לא שאני "מסרב לקבל את זכותה" אלא שרק אחוז מזערי בשל לשלב הזה, בעוד שכל היתר עדיין אינו אינדיבידואלי מספיק ולכן משועבד לאינסטינקטים החייתיים ולתכתיבים החברתיים\דתיים או כיוצא באלה.
ואותו דבר נכון גם לגבי אחוז דומה של הגברים, גם רוב הגברים לא בשלים לשלב הזה. אם הם פוגשים באחת מהנשים האלה היא נראית להם משעממת, כי היא פשוט גדולה עליהם.
 
"מדוע הקשר של האישה עם האל חייב להיות מסונן על ידי גבר? אם הגבר הוא זה שמעביר את דברי האל לאישה, הרי שלעולם הוא יהיה שולט. והרי אמרת שהעולם אמור להתקדם למצב שבו הגבר והאישה שווים ואיש לא רוצה לשלוט בשני?"
 
הגבר לא מעביר את "דברי האל" אלא את האנרגיה, האור האלוהי. האישה בד"כ לא כלי מספיק גדול לקבל את זה ישירות מלמעלה. אבל זה רק באופן כללי, כל אישה זה מקרה נפרד ויחידות סגולה בטח כן יכולות. האנושות מתקדמת לקראת שלב גבוה יותר אבל מדובר בתהליכים שלוקחים עידנים שלמים, עוד יש דרך ארוכה. התהליך הזה אולי יושלם רק בשלב שהארץ כבר תתפרק ולאדם כבר לא יהיה גוף פיזי, אלא רק גוף אתרי כגוף הנמוך ביותר שלו.
 
לגבי שליטה, יש לה הרבה צורות ורמות. זה בסדר וטבעי שהאישה תישען על הגבר, אבל ההיפך הוא בכלל לא תקין. תלות היא גורם מעכב ראשון במעלה בהתפתחותו של אדם, במעבר שלו לדרגה של אינדיבידואל. אישה אינדיבידואלית אולי כבר יכולה להסתדר בכוחות עצמה.
 
גבר בוגד הוא בשום אופן לא בשל יותר, בדיוק להיפך, הוא עושה זאת בגלל החסר שיש בו ודרגה מוסרית נמוכה. על תמהרי להסתמך על מחקרים כאלה, גברים לפעמים יתפארו בבגידות בעוד שנשים משקרות בקשר לזה בגלל הדימוי השלילי, וכך המחקר מוטה.
 
-האחוזים האלה זה רק הערכה כללית וגסה, ברור שאין לי מספרים מדויקים.
 
את וחברותייך, כבר כתבתי לך לגבי רוב הנשים שחצויות בין הצורך הרוחני לצורך הנפשי והגופני. את תתפלאי איזה אחוז גבוה מהנשים לא יסתפק בגבר שאינו מאצ'ו, בניגוד להצהרותיהן. זה לא יספק אותן במיטה, והמין הוא אינדיקציה מצוינת, כי המהות האמיתית של כל אדם משתקפת בו, כל העטיפות והמסכות מתפוררות בין הסדינים. אנשים שמשחקים בסאדו, אישה שרוצה שיצליפו בה למרות שהיא קרייריסטית מצליחה, או גבר כזה אותו דבר- הכל מתגלה במשחק הזה, בפירוש לא מדובר בסתם עניין של העדפה. לכן אדם שרוצה לדעת באיזה שלב הוא נמצא בהתפתחות שלו, יכול לדעת לפי העדפותיו המיניות: האם הוא רוצה לאהוב או לזיין –סליחה על הביטוי, האם הוא רוצה לשלוט או להישלט, או שהוא יכול לגשת ליחסים מהמקום הגבוה ביותר שבו כבר אין שום ביטוי להיררכיה, פרט לנותן ומקבל. מיותר לציין שהומוסקסואליות מייצגת פגם חמור בזהות של האדם בגלגולו הנוכחי.
 
 
"מדוע אתה מסרב לקבל את זכותה ויכולתה הקוגניטיבית של אישה להחליט מה היא רוצה ולחיות כפי שהיא בוחרת?"
 
-כבר אמרתי. זה לא שאני "מסרב לקבל את זכותה" אלא שרק אחוז מזערי בשל לשלב הזה, בעוד שכל היתר עדיין אינו אינדיבידואלי מספיק ולכן משועבד לאינסטינקטים החייתיים ולתכתיבים החברתיים\דתיים או כיוצא באלה.
ואותו דבר נכון גם לגבי אחוז דומה של הגברים, גם רוב הגברים לא בשלים לשלב הזה. אם הם פוגשים באחת מהנשים האלה היא נראית להם משעממת, כי היא פשוט גדולה עליהם.
 
"מדוע הקשר של האישה עם האל חייב להיות מסונן על ידי גבר? אם הגבר הוא זה שמעביר את דברי האל לאישה, הרי שלעולם הוא יהיה שולט. והרי אמרת שהעולם אמור להתקדם למצב שבו הגבר והאישה שווים ואיש לא רוצה לשלוט בשני?"
 
הגבר לא מעביר את "דברי האל" אלא את האנרגיה, האור האלוהי. האישה בד"כ לא כלי מספיק גדול לקבל את זה ישירות מלמעלה. אבל זה רק באופן כללי, כל אישה זה מקרה נפרד ויחידות סגולה בטח כן יכולות. האנושות מתקדמת לקראת שלב גבוה יותר אבל מדובר בתהליכים שלוקחים עידנים שלמים, עוד יש דרך ארוכה. התהליך הזה אולי יושלם רק בשלב שהארץ כבר תתפרק ולאדם כבר לא יהיה גוף פיזי, אלא רק גוף אתרי כגוף הנמוך ביותר שלו.
 
לגבי שליטה, יש לה הרבה צורות ורמות. זה בסדר וטבעי שהאישה תישען על הגבר, אבל ההיפך הוא בכלל לא תקין. תלות היא גורם מעכב ראשון במעלה בהתפתחותו של אדם, במעבר שלו לדרגה של אינדיבידואל. אישה אינדיבידואלית אולי כבר יכולה להסתדר בכוחות עצמה.
 
גבר בוגד הוא בשום אופן לא בשל יותר, בדיוק להיפך, הוא עושה זאת בגלל החסר שיש בו ודרגה מוסרית נמוכה. על תמהרי להסתמך על מחקרים כאלה, גברים לפעמים יתפארו בבגידות בעוד שנשים משקרות בקשר לזה בגלל הדימוי השלילי, וכך המחקר מוטה.
 
-האחוזים האלה זה רק הערכה כללית וגסה, ברור שאין לי מספרים מדויקים.
 
את וחברותייך, כבר כתבתי לך לגבי רוב הנשים שחצויות בין הצורך הרוחני לצורך הנפשי והגופני. את תתפלאי איזה אחוז גבוה מהנשים לא יסתפק בגבר שאינו מאצ'ו, בניגוד להצהרותיהן. זה לא יספק אותן במיטה, והמין הוא אינדיקציה מצוינת, כי המהות האמיתית של כל אדם משתקפת בו, כל העטיפות והמסכות מתפוררות בין הסדינים. אנשים שמשחקים בסאדו, אישה שרוצה שיצליפו בה למרות שהיא קרייריסטית מצליחה, או גבר כזה אותו דבר- הכל מתגלה במשחק הזה, בפירוש לא מדובר בסתם עניין של העדפה. לכן אדם שרוצה לדעת באיזה שלב הוא נמצא בהתפתחות שלו, יכול לדעת לפי העדפותיו המיניות: האם הוא רוצה לאהוב או לזיין –סליחה על הביטוי, האם הוא רוצה לשלוט או להישלט, או שהוא יכול לגשת ליחסים מהמקום הגבוה ביותר שבו כבר אין שום ביטוי להיררכיה, פרט לנותן ומקבל. מיותר לציין שהומוסקסואליות מייצגת פגם חמור בזהות של האדם בגלגולו הנוכחי.
 
 
ליתר דיוק
ה90% אחוז שנמצאות בקונפליקט, לולא ההשפעה המזיקה יכלו גם לחיות בהרמוניה עם גבר, כל עוד הוא מעליהן. רק ה-1% כבר ממש בשלות לשוויון ולא זקוקות להדגשת ההיררכיה ולאלמנט השליטה.
גם נשים ברמה גבוהה מצהירות על כך שרוצות גבר-גבר ורואים שהן בשלום פנימי הרבה יותר מאילו שמוקיעות גבר כזה.
 
ה90% אחוז שנמצאות בקונפליקט, לולא ההשפעה המזיקה יכלו גם לחיות בהרמוניה עם גבר, כל עוד הוא מעליהן. רק ה-1% כבר ממש בשלות לשוויון ולא זקוקות להדגשת ההיררכיה ולאלמנט השליטה.
גם נשים ברמה גבוהה מצהירות על כך שרוצות גבר-גבר ורואים שהן בשלום פנימי הרבה יותר מאילו שמוקיעות גבר כזה.
 
מאין
אתה לוקח את האחוזים שלך?
רוב הנשים בשכבת הגיל שלי ממש לא מחפשות "גבר גבר". המאצ'ו מת. הטיפוס סטייל "מה אתה נוגע בחברה שלי" מעלה ברובנו קבס. גבר רכושני מדליק כמה וכמה נורות אדומות בראשה של אישה ממוצעת ואף אישה היום לא תסבול את "בואי הולכים. כי אני החלטתי" או את השליטה בארנק. העידן הזה מבאיש כשלג דאשתקד. זה דיכוי, והעידן המודרני לא סובל את זה.
אתה לוקח את האחוזים שלך?
רוב הנשים בשכבת הגיל שלי ממש לא מחפשות "גבר גבר". המאצ'ו מת. הטיפוס סטייל "מה אתה נוגע בחברה שלי" מעלה ברובנו קבס. גבר רכושני מדליק כמה וכמה נורות אדומות בראשה של אישה ממוצעת ואף אישה היום לא תסבול את "בואי הולכים. כי אני החלטתי" או את השליטה בארנק. העידן הזה מבאיש כשלג דאשתקד. זה דיכוי, והעידן המודרני לא סובל את זה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.