סקורה
- פותח הנושא מארסו
- פורסם בתאריך
GnomeBubble
New member
ולחשוב שהתשובה נמצאת ממש
בשרשור שמתחת לזה.
בשרשור שמתחת לזה.
העיקר שיצא לו להגיד"פריחת הדובדבן"
;[
תראו, תראו, משהו suteki to sugoi desu yo!!!!! השיחה שלי עם Masanori-san/sama/senpai ^-^;;
;[
shirli (05:27 PM) : konnichi wa ^^ his (05:29 PM) : こんにちわー shirli (05:32 PM) : suteki ^_________^ you understand english, right? eigo o wakarimsu ne ? his (05:34 PM) : It understands, if it is easy one. shirli (05:39 PM) : oh do you know anyone who speaks both eigo and nihongo well? his (05:41 PM) : sorry I do not know such a person. shirli (05:42 PM) : you seem to speak it quite well shirli (05:43 PM) : i'm an israeli girl trying to learn japanese.... his (05:44 PM) : I think that such a thing cannot be found. I am the one where English is weaker. his (05:45 PM) : Why do you want to study Japanese? shirli (05:46 PM) : because i like it i like your culture and i enjoy your manga and anime =\ his (05:46 PM) : ic... shirli (05:47 PM) : i'm an otaku-wannabe ^^ his (05:47 PM) : lol shirli (05:47 PM) : =] shirli (05:48 PM) : watshi no namae wa shirly desu. onamae wa nan to osshaimasu ka?^^ his (05:49 PM) : mm watashi no namae ha masanori desu. shirli (05:49 PM) : hajimemashite masanori ^^ doozo yoroshiku ^^ his (05:50 PM) : yoroshiku shirly^^ shirli (05:50 PM) : kore wa sukteki to sugoi desu ^_^ shirli (05:50 PM) : *suteki his (05:51 PM) : suteki to sugoi ? shirli (05:51 PM) : i think it means "cool and amazing" X: shirli (05:52 PM) : but i guess i'm wrong... >.>[?] his (05:53 PM) : About this encounter? shirli (05:53 PM) : hai his (05:54 PM) : It is not korewa. It leads, if it is konodeaiwa. shirli (05:55 PM) : my mistake X: shirli (05:56 PM) : is "suteki to sugoi" correct? his (05:57 PM) : fmm suteki na deai = Great encounter his (05:58 PM) : suteki = Great shirli (05:58 PM) : wakatta shirli (05:58 PM) : arigatou his (05:58 PM) : np^^ shirli (05:59 PM) : kono deai ha suteki desu. so how's that? his (06:01 PM) : Although it thinks that it is right "kono deai ha suteki dato omoimasu" may be better. his (06:02 PM) : kono deai ha suteki dato omoimasu = I regard this encounter as great. his (06:03 PM) : Since Japanese is a text strange in the subject having fallen out, it may be difficult. shirli (06:05 PM) : this is stil totemo omoshiroku ^^ shirli (06:05 PM) : *still his (06:07 PM) : If it thinks so and can obtain, it is glad as a Japanese. shirli (06:07 PM) : ok ^_^ his (06:09 PM) : However, since I cannot catch English only in the sense of a word, either, I also regard the text like the point as there being no mistake as English. his (06:10 PM) : The difference of delicate nuance does not understand the difference in language. shirli (06:11 PM) : masanori-san ha daigaku ni ikimasu ka ? his (06:12 PM) : sude ni daigakusei desu his (06:12 PM) : It is already a college student. shirli (06:14 PM) : asoko ha nanji desu ka? his (06:14 PM) : In when does Japan want to hear it? his (06:15 PM) : If it is it, not asoko but sochira is good. shirli (06:16 PM) : sochira ha nanji desu ka his (06:17 PM) : AM0:15 desu ^^ his (06:17 PM) : asoko sochira which is the language used about a third person It uses, when asking the partner of conversation. shirli (06:18 PM) : sou ka.. i think i understand his (06:18 PM) : It was good. shirli (06:21 PM) : kochira ha PM 6:21
desu his (06:23 PM) : There is time difference fairly. shirli (06:25 PM) : nanji nemasu ka his (06:26 PM) : ashita mo asa hayainode sorosoro nemasu ne his (06:26 PM) : Since tomorrow is also early in the morning, it sleeps soon. shirli (06:27 PM) : nan sorosoro desu ka? his (06:27 PM) : What meaning is it in nan? shirli (06:28 PM) : hai.......... his (06:28 PM) : mm... his (06:28 PM) : Although he cannot understand a word called nan shirli (06:29 PM) : iie :O matte kudasai ^^ his (06:29 PM) : ok his (06:30 PM) : Is it the meaning "whether it sleeps soon"? shirli (06:30 PM) : ima, watashi ga wakaramishta. never mind about my previous question. his (06:31 PM) : ok his (06:31 PM) : Since understanding is early, shirly thinks that it can surely become proficient in Japanese. shirli (06:33 PM) : doomo arigatou... i think ^^;;; his (06:33 PM) : ^^ his (06:33 PM) : Then, it sleeps. shirli (06:34 PM) : oyasumi nasai ! :] his (06:34 PM) : Moreover, let's meet at the time of on-line. his (06:34 PM) : oyasumi shirly^^ shirli (06:34 PM) : [=
GnomeBubble
New member
"בגלל שזה מוקדם"
GnomeBubble
New member
node
זה שילוב של שתי מיליות no ו-de. משתמשים בזה כדי לתאר סיבה למשהו, זה כמו kara, אולי טיפ-טיפה יותר רשמי.
זה שילוב של שתי מיליות no ו-de. משתמשים בזה כדי לתאר סיבה למשהו, זה כמו kara, אולי טיפ-טיפה יותר רשמי.
GnomeBubble
New member
Dazed and confused ../images/Emo12.gif
אחרי שקראתי את כל ההודעה אני צריך מסאז' למוח שלי... טוב, הייתי מעדיף אם הוא היה מדבר ביפנית ולא באנגלית. בהחלט הייתי מבין אותו יותר טוב. גם לתרגם את האנגלית ליפנית בצורה מילולית לא ממש עזר לי להבין מה הוא אמר ברוב המקומות, אבל בואי ונעבור על כמה מהדברים שנאמרו ביפנית: eigo o wakarimsu ne? הפועל wakaru זה לא "להבין" אלא "להיות מובן". ככה שאומרים "אנגלית היא מובנת בשבילך" ולא "אתה מבין אנגלית". המשפט המלא הוא: Masanori-san ni eigo ga wakarimasu ka? ואפשר לקצר אותו ל eigo ga wakarimasu ka. onamae wa nan to osshaimasu ka? אפשר לשאול "nani to omoshimasu ka" (נראה לי) שזה "איך קוראים ל" או "onamae wa nan desu ka?" אבל מה שאת עשית זה לשלב את שניהם וזה בערך יוצא "איך קוראים לשם שלך". :/ kore wa sukteki to sugoi desu ^_^ ביפנית אין ו' חיבור או מילה כמו and (והמילית to לא ממלאת את החוסר הזה). לא משתמשים ב-to לחיבור תארים. במקרה שלך נראה לי שצריך להגיד: sugokute suteki na deai למרות שבד"כ היפנים לא נוטים לחבר תארים כל כך הרבה כמו שאנחנו עושים בעברית או באנגלית. אני חושב שמספיק לומר במקרה הזה: sugoi desu ne וכדי להדגיש למה התכוונת nihonji to deau/hanashikakeru no ha. זהו. אני אמשיך אח"כ אולי, אבל בגדול ידעת להרכיב משפטים ביפנית ממש יפה. והוא גם הצליח להבין אותך ביפנית (וזה כבר טוב, גם אם המשפטים לא תמיד יוצאים נכון, כי זה אומר לפחות שתוכלי להסביר את עצמך ליפנים שלא יודעים אנגלית טוב כמוהו - וכן, אני חושש שזאת נחשבת אנגלית טובה יחסית ביפן)
אחרי שקראתי את כל ההודעה אני צריך מסאז' למוח שלי... טוב, הייתי מעדיף אם הוא היה מדבר ביפנית ולא באנגלית. בהחלט הייתי מבין אותו יותר טוב. גם לתרגם את האנגלית ליפנית בצורה מילולית לא ממש עזר לי להבין מה הוא אמר ברוב המקומות, אבל בואי ונעבור על כמה מהדברים שנאמרו ביפנית: eigo o wakarimsu ne? הפועל wakaru זה לא "להבין" אלא "להיות מובן". ככה שאומרים "אנגלית היא מובנת בשבילך" ולא "אתה מבין אנגלית". המשפט המלא הוא: Masanori-san ni eigo ga wakarimasu ka? ואפשר לקצר אותו ל eigo ga wakarimasu ka. onamae wa nan to osshaimasu ka? אפשר לשאול "nani to omoshimasu ka" (נראה לי) שזה "איך קוראים ל" או "onamae wa nan desu ka?" אבל מה שאת עשית זה לשלב את שניהם וזה בערך יוצא "איך קוראים לשם שלך". :/ kore wa sukteki to sugoi desu ^_^ ביפנית אין ו' חיבור או מילה כמו and (והמילית to לא ממלאת את החוסר הזה). לא משתמשים ב-to לחיבור תארים. במקרה שלך נראה לי שצריך להגיד: sugokute suteki na deai למרות שבד"כ היפנים לא נוטים לחבר תארים כל כך הרבה כמו שאנחנו עושים בעברית או באנגלית. אני חושב שמספיק לומר במקרה הזה: sugoi desu ne וכדי להדגיש למה התכוונת nihonji to deau/hanashikakeru no ha. זהו. אני אמשיך אח"כ אולי, אבל בגדול ידעת להרכיב משפטים ביפנית ממש יפה. והוא גם הצליח להבין אותך ביפנית (וזה כבר טוב, גם אם המשפטים לא תמיד יוצאים נכון, כי זה אומר לפחות שתוכלי להסביר את עצמך ליפנים שלא יודעים אנגלית טוב כמוהו - וכן, אני חושש שזאת נחשבת אנגלית טובה יחסית ביפן)
GnomeBubble
New member
המשך התגובה
Since Japanese is a text strange in the subject having fallen out, it may be difficult. אני חושב שהוא התכוון לזה שמשמיטים את הנושא במשפט לפעמים ביפנית, למרות שלא ברור לי באיזה הקשר מדובר. asoko ha nanji desu ka? אני אוסיף וארחיב על התשובה שמאסנורי-סאן נתן לך: ביפנים יש שלושה מחלקות של כינויים מצביעים (כמו "זה", "שם", "פה" וכו'). לפני שניגש אליהן, נתחיל בזה שבעברית יש מחלקה אחת (במקרה של "זה") או שתיים (במקרה של "שם" ו"פה" או "אז" ו"עכשיו") המחולקות לפי קירבה. באנגלית יש תמיד שתי מחלקות לפי קרבה (this and that, here and there, now and then וכו'). באנגלית החוקיות ואפילו המבנה של המילה לכינויים האלה הרבה יותר מסודרת. ביפנית יש שלוש מחלוקות כאלה, והחלוקה ביניהן ברורה אפילו יותר מאנגלית. אני אקרא להן בשמות ko, so ו-a לפי סדר הקרבה: ko - הכי קרוב (דברים שנמצאים ליד הדובר או קשורים אליו) kore - זה kono - הזה (kono inu - הכלב הזה) koko - כאן kochira - כאן, בכיוון הזה so - קרבה בינונית (דברים שנמצאים ליד הנמען או קשורים אליו) sore - זה (שלידך) sono - הזה (שלידך) soko - שם (לידך) וכו' a - הכי רחוק (דברים שנמצאים לא לידך ולא ליד הנמען) are - זה (שנמצא שם) ano - ההוא (שנמצא שם) asoko (ולא ako) - יוצא דופן (היחיד שאני יודע עליו). שם (רחוק) יש עוד מחלקה אחת, שמאוד יעזור לך ללמוד אותה, ונקרא לה do. זאת מחלקה של מילות שאלה: dore - איזה? dono - איזה, של איזה? (לא כל כך נפוץ נראה לי) doko - איפה? dochira - איפה, באיזה כיוון? ויש גם dare (מי) שקשורה למילה kare (הוא). ויש עוד כמה מילים נוספות שהולכות לפי החוקיות הזאת, אני אתן לך לגלות לבד
nanji nemasu ka? קודם כל, אומרים: nanji ni nemasu ka. המילית ni משמשת בד"כ לציון זמן. יש מילים מיוחדות של זמן שלא צריכים מילית (ima, kyou, ashita, kinou וכו'), אבל nanji כן דורשת ni אחריה. ועוד משהו: נראה לי שאפשר לומר גם nanji ni nemasu tsumori desu ka (מתי אתה מתכנן לישון). לדעתי זה יותר מתאים. המשמעות של המילה tsumori זאת כוונה, והמשמעות המילולית של המשפט היא משהו כמו: "באיזה שעה נמצאת הכוונה שלך לישון?". נשמע קצת מוזר, אבל עובד. אני מקווה שאני צודק בקטע הזה, כאני לא בטוח במאה אחוז אם אפשר להשתמש ב-tsumori עם nanji ni. nan sorosoro desu ka? הוא לא הבין למה את מתכוונת כאן. היית צריה לשאול sorosoro ha nani desu ka, נראה לי. ועכשיו אני אנסה לענות לשאלה שלך: המשמעות המילולית של sorosoro זה "בהדרגתיות", אבל משתמשים בזה כדי להביע "עוד מעט", במיוחד במובן של "עוד מעט אני צריך ללכת".
Since Japanese is a text strange in the subject having fallen out, it may be difficult. אני חושב שהוא התכוון לזה שמשמיטים את הנושא במשפט לפעמים ביפנית, למרות שלא ברור לי באיזה הקשר מדובר. asoko ha nanji desu ka? אני אוסיף וארחיב על התשובה שמאסנורי-סאן נתן לך: ביפנים יש שלושה מחלקות של כינויים מצביעים (כמו "זה", "שם", "פה" וכו'). לפני שניגש אליהן, נתחיל בזה שבעברית יש מחלקה אחת (במקרה של "זה") או שתיים (במקרה של "שם" ו"פה" או "אז" ו"עכשיו") המחולקות לפי קירבה. באנגלית יש תמיד שתי מחלקות לפי קרבה (this and that, here and there, now and then וכו'). באנגלית החוקיות ואפילו המבנה של המילה לכינויים האלה הרבה יותר מסודרת. ביפנית יש שלוש מחלוקות כאלה, והחלוקה ביניהן ברורה אפילו יותר מאנגלית. אני אקרא להן בשמות ko, so ו-a לפי סדר הקרבה: ko - הכי קרוב (דברים שנמצאים ליד הדובר או קשורים אליו) kore - זה kono - הזה (kono inu - הכלב הזה) koko - כאן kochira - כאן, בכיוון הזה so - קרבה בינונית (דברים שנמצאים ליד הנמען או קשורים אליו) sore - זה (שלידך) sono - הזה (שלידך) soko - שם (לידך) וכו' a - הכי רחוק (דברים שנמצאים לא לידך ולא ליד הנמען) are - זה (שנמצא שם) ano - ההוא (שנמצא שם) asoko (ולא ako) - יוצא דופן (היחיד שאני יודע עליו). שם (רחוק) יש עוד מחלקה אחת, שמאוד יעזור לך ללמוד אותה, ונקרא לה do. זאת מחלקה של מילות שאלה: dore - איזה? dono - איזה, של איזה? (לא כל כך נפוץ נראה לי) doko - איפה? dochira - איפה, באיזה כיוון? ויש גם dare (מי) שקשורה למילה kare (הוא). ויש עוד כמה מילים נוספות שהולכות לפי החוקיות הזאת, אני אתן לך לגלות לבד
כמה הערות\הארות קטנות
אני מתנצלת, אבל קצת התעצלתי לקרוא את כל השיחה של שירלי, כך שההערות שלי לא נוגעות ישירות לשיחה. אבל כן רציתי להגיב על כמה מההסברים (הנהדרים, כרגיל) של Bubble. 1) בנוגע למילה asoko: קצת כדאי להזהר עם הביטוי הזה, מכיון שמלבד המשמעות הבסיסית שלה (there רחוק), היא משמשת גם כמילה מתונה (פחות גסה) לציון אברי המין. 2) kochira = כאן, בכיוון הזה. אבל גם צורה מנומסת של המילה koko. כנ"ל לגבי sochira = שם (לידך). וגם צורה מנומסת של המילה soko. וכן לגבי achira = שם (רחוק). וגם צורה מנומסת של asoko. 3) בסלנג או בשפה עממית יותר, הצורות האלה משתנות ל: kocchi, socchi , acchi (כולם עם tsu קטן). 4) dore = איזה? - כשהמשמעות היא איזה מתוך הרבה דברים (יותר משני דברים). למשל: piza to hanba-gu to hottodoggu, dore ni shimasuka ("פיצה, המבורגר או נקניקיה, באיזה אתה בוחר?") לעומתו: docchi (או בצורה המנומסת dochira) - ישמש כשהמשמעות היא איזה מתוך שני דברים בלבד. למשל: ko-ra to ju-su, docchi ni shimasuka ("קולה או מיץ, באיזה מהשניים אתה בוחר?") 5) "ועוד משהו: נראה לי שאפשר לומר גם nanji ni nemasu tsumori desu ka (מתי אתה מתכנן לישון)." הצורה הנכונה לומר את המשפט היא: nanji ni neru tsumori desuka (לפני tsumori הפועל יבור תמיד בצורה הפשוטה, ולא בצורת ה- masu). 6) "nan sorosoro desu ka? הוא לא הבין למה את מתכוונת כאן. היית צריה לשאול sorosoro ha nani desu ka, נראה לי." כששואלים מישהו משמעות של מילה מסויימת, צריך להוסיף לפניה to iu no ha (שמשמעותו "מה שנקרא"). ולכן כדי לשאול מה המשמעות של המילה sorosoro, יותר נכון לשאול בצורה הבאה: sorosoro to iu no ha nan desuka או אפילו רק: sorosoro to iu no ha ? (הנשאל כבר יבין שאת מבקשת לדעת מה משמעות המילה sorosoro. וחוץ מזה, כל ההסברים של Bubble מצויינים!
אני מתנצלת, אבל קצת התעצלתי לקרוא את כל השיחה של שירלי, כך שההערות שלי לא נוגעות ישירות לשיחה. אבל כן רציתי להגיב על כמה מההסברים (הנהדרים, כרגיל) של Bubble. 1) בנוגע למילה asoko: קצת כדאי להזהר עם הביטוי הזה, מכיון שמלבד המשמעות הבסיסית שלה (there רחוק), היא משמשת גם כמילה מתונה (פחות גסה) לציון אברי המין. 2) kochira = כאן, בכיוון הזה. אבל גם צורה מנומסת של המילה koko. כנ"ל לגבי sochira = שם (לידך). וגם צורה מנומסת של המילה soko. וכן לגבי achira = שם (רחוק). וגם צורה מנומסת של asoko. 3) בסלנג או בשפה עממית יותר, הצורות האלה משתנות ל: kocchi, socchi , acchi (כולם עם tsu קטן). 4) dore = איזה? - כשהמשמעות היא איזה מתוך הרבה דברים (יותר משני דברים). למשל: piza to hanba-gu to hottodoggu, dore ni shimasuka ("פיצה, המבורגר או נקניקיה, באיזה אתה בוחר?") לעומתו: docchi (או בצורה המנומסת dochira) - ישמש כשהמשמעות היא איזה מתוך שני דברים בלבד. למשל: ko-ra to ju-su, docchi ni shimasuka ("קולה או מיץ, באיזה מהשניים אתה בוחר?") 5) "ועוד משהו: נראה לי שאפשר לומר גם nanji ni nemasu tsumori desu ka (מתי אתה מתכנן לישון)." הצורה הנכונה לומר את המשפט היא: nanji ni neru tsumori desuka (לפני tsumori הפועל יבור תמיד בצורה הפשוטה, ולא בצורת ה- masu). 6) "nan sorosoro desu ka? הוא לא הבין למה את מתכוונת כאן. היית צריה לשאול sorosoro ha nani desu ka, נראה לי." כששואלים מישהו משמעות של מילה מסויימת, צריך להוסיף לפניה to iu no ha (שמשמעותו "מה שנקרא"). ולכן כדי לשאול מה המשמעות של המילה sorosoro, יותר נכון לשאול בצורה הבאה: sorosoro to iu no ha nan desuka או אפילו רק: sorosoro to iu no ha ? (הנשאל כבר יבין שאת מבקשת לדעת מה משמעות המילה sorosoro. וחוץ מזה, כל ההסברים של Bubble מצויינים!
בכל זאת ../images/Emo98.gif
החלטתי להתגבר על העצלנות וקראתי את כל השיחה שלך עד הסוף, שירלי
אז קודם כל, האנגלית שלו באמת מוזרה לגמרי (גם אני חושבת שאני זקוקה לשיאצו למוח
) אבל המשפטים שאת כתבת ביפנית, חוץ מכמה טעויות קטנות, דוקא די מרשימים. כל הכבוד, שירלי. אני חושבת שצ'אטים ביפנית עם יפנים היא אחת הדרכים הטובות ביותר לתרגל וללמוד יפנית. (רצוי דוקא כן לנסות לכתוב ביפנית, ולא "לברוח" לרומג'י). אפילו להכנס לאיזה צ'ט, ולהשקיף מהצד בצורה פסיבית, במשך תקופה מסויימת מאד תורמת. גם אם בהתחלה לא מבינים כלום וזה נראה נורא מהיר, לאט לאט קולטים. בהחלט מומלץ בחום! והערה קטנה נוספת: זה דוקא כן נכון לשאול: anata no onamae ha nan to osshaimasuka זו צורה מאד מאד מנומסת, אבל נכונה. צורה טיפ-טיפה פחות מנומסת היא: anata no onamae ha nan to mooshimasuka והצורה הפשוטה ביותר היא: onamae ha nan to iimasuka או אפילו: onamae ha ? אגב, איפה מצאת את המסנורי-סן הזה ?
החלטתי להתגבר על העצלנות וקראתי את כל השיחה שלך עד הסוף, שירלי
GnomeBubble
New member
האמת היא
שאני חשבתי בכלל שזה שם משפחה בהתחלה, אבל עכשיו כשבדקתי במילון זה נראה לי שם של בן. וחשבתי כבר מקודם שהוא בן בגלל איך שהוא דיבר אנגלית (הוא דיבר על עצמו בתור he בגוף שלישי כמה פעמים). מצד שני, בהנחה שהוא באמת השתמש בתוכנת מילון (וזה באמת נראה כאילו זה עבר babelfish או משהו כזה), אז זה לא מעיד על כלום. ובקשר לשיחה ביפנית, אני ממליץ לך לדבר בקאנג'י רק אם את יודעת קאנג'י, ובכל מקרה להשתדל להשתמש רק בקאנג'י שאת מכירה (אם את לא מכירה את הקאנג'י למילה מסויימת, אז לא נורא - תכתבי בהיראגנה ולרוב יבינו אותך). בכל מקרה, גם רומאג'י עדיף מקאנג'י מוטעה. אני מכיר מישהו שיודע יפנית טוב, אבל כמעט ולא יודע בכלל קאנג'י, והוא ניסה לכתוב לי ביפנית עם ה-IME, ולמרות שה-IME באמת דייק בדרך כלל, מספיק שתהיה טעות המרה לקאנג'י אחת במשפט (וזה בערך מה שהיה) כדי שהמשפט יהיה מאוד מבלבל. אם את עדיין לא יודעת קאנג'י, אז אני ממליץ לך לפחות ללמוד הירגאנה (זה באמת די פשוט), אם את לא יודעת, ולנסות לדבר בהירגאנה. גם יותר יפנים ירצו לדבר איתך (כי יותר נוח להם לכתוב בהירגאנה מאשר ברומאג'י), וגם תקבלי אימון טוב בקריאה של הירגאנה.
שאני חשבתי בכלל שזה שם משפחה בהתחלה, אבל עכשיו כשבדקתי במילון זה נראה לי שם של בן. וחשבתי כבר מקודם שהוא בן בגלל איך שהוא דיבר אנגלית (הוא דיבר על עצמו בתור he בגוף שלישי כמה פעמים). מצד שני, בהנחה שהוא באמת השתמש בתוכנת מילון (וזה באמת נראה כאילו זה עבר babelfish או משהו כזה), אז זה לא מעיד על כלום. ובקשר לשיחה ביפנית, אני ממליץ לך לדבר בקאנג'י רק אם את יודעת קאנג'י, ובכל מקרה להשתדל להשתמש רק בקאנג'י שאת מכירה (אם את לא מכירה את הקאנג'י למילה מסויימת, אז לא נורא - תכתבי בהיראגנה ולרוב יבינו אותך). בכל מקרה, גם רומאג'י עדיף מקאנג'י מוטעה. אני מכיר מישהו שיודע יפנית טוב, אבל כמעט ולא יודע בכלל קאנג'י, והוא ניסה לכתוב לי ביפנית עם ה-IME, ולמרות שה-IME באמת דייק בדרך כלל, מספיק שתהיה טעות המרה לקאנג'י אחת במשפט (וזה בערך מה שהיה) כדי שהמשפט יהיה מאוד מבלבל. אם את עדיין לא יודעת קאנג'י, אז אני ממליץ לך לפחות ללמוד הירגאנה (זה באמת די פשוט), אם את לא יודעת, ולנסות לדבר בהירגאנה. גם יותר יפנים ירצו לדבר איתך (כי יותר נוח להם לכתוב בהירגאנה מאשר ברומאג'י), וגם תקבלי אימון טוב בקריאה של הירגאנה.
GnomeBubble
New member
ועדיין יש לי הרבה מה ללמוד
4 - חידש לי המון. עד עכשיו זכרתי ש-dore מיועד ליותר משני דברים (כי קראתי את ההגדרה פעם במילון), אבל לא הייתי בטוח מה הכוונה, עכשיו אני מבין. אבל יש לי שאלה נוספת: האם זה נכון שב-dore וב-docchi משתמשים רק לשאלה בנוגע לדברים שהוזכרו קודם בשיחה (או אולי שעומדים מול הדובר או הנמען)? אם נגיד שירלי היתה רוצה לשאול את מסאנורי באיזו אוניברסיטה הוא לומד, אז אני חושב שהשאלה היתה צריכה להיות משהו בסגנון: "nan no daigaku desu ka?" ולא "dono daigaku desu ka" (וגם לא "donna daigaku desu ka?" שנשמע יותר כמו "איזה מן סוג של אוניברסיטה זאת?") 5. נכון. בד"כ כלל אני מקפיד לא להשתמש בצורות ה-masu באמצע משפט אבל לפעמים זה מחליק לי בטעות. הבעיה היא בעיקר אם אני לוקח משפט אחר שכבר קיים ומשנה אותו ככה שהפועל שהיה בסוף פתאום באמצע, ואז אני משאיר את ה-masu.
4 - חידש לי המון. עד עכשיו זכרתי ש-dore מיועד ליותר משני דברים (כי קראתי את ההגדרה פעם במילון), אבל לא הייתי בטוח מה הכוונה, עכשיו אני מבין. אבל יש לי שאלה נוספת: האם זה נכון שב-dore וב-docchi משתמשים רק לשאלה בנוגע לדברים שהוזכרו קודם בשיחה (או אולי שעומדים מול הדובר או הנמען)? אם נגיד שירלי היתה רוצה לשאול את מסאנורי באיזו אוניברסיטה הוא לומד, אז אני חושב שהשאלה היתה צריכה להיות משהו בסגנון: "nan no daigaku desu ka?" ולא "dono daigaku desu ka" (וגם לא "donna daigaku desu ka?" שנשמע יותר כמו "איזה מן סוג של אוניברסיטה זאת?") 5. נכון. בד"כ כלל אני מקפיד לא להשתמש בצורות ה-masu באמצע משפט אבל לפעמים זה מחליק לי בטעות. הבעיה היא בעיקר אם אני לוקח משפט אחר שכבר קיים ומשנה אותו ככה שהפועל שהיה בסוף פתאום באמצע, ואז אני משאיר את ה-masu.
לימוד שפה זה דבר אינסופי...
אפילו אם מדובר בשפת האם שלך (על אחת כמה וכמה שפה מורכבת כמו יפנית). ולשאלותיך: 1) "האם זה נכון שב-dore וב-docchi משתמשים רק לשאלה בנוגע לדברים שהוזכרו קודם בשיחה (או אולי שעומדים מול הדובר או הנמען)?" - לא חשבתי על החוקיות הזאת, אבל היא נשמעת לי הגיונית. אז כן, ב-dore וב-docchi משתמשים בשאלה שנוגעת למשהו שכבר הוזכר במשפט או לחילופין, לגבי משהו שנמצא כרגע מול הדובר או הנמען. הכוונה ב-dore וב-docchi היא משהו כמו "איזה מבין הדברים שהוזכרו". כלומר, אי אפשר לשאול מישהו dore no daigaku de benkyou shiteimasuka במובן של "באיזה אוניברסיטה אתה לומד?", מאחר שלא הזכרנו שמות אוניברסיטאות בתחילת המשפט כאופציות לבחור אחת מתוכן. 2) "אם נגיד שירלי היתה רוצה לשאול את מסאנורי באיזו אוניברסיטה הוא לומד, אז אני חושב שהשאלה היתה צריכה להיות משהו בסגנון: "nan no daigaku desu ka?" ולא "dono daigaku desu ka" (וגם לא "donna daigaku desu ka?" שנשמע יותר כמו "איזה מן סוג של אוניברסיטה זאת?")" - כאן דוקא dono daigaku desuka כן מתאים. נהוג גם לשאול: doko no daikagu desuka (ולמרות השימוש ב-doko הכוונה אינה לשאול את מיקום האוניברסיטה, אלא באיזו אוניברסיטה). התשובה לשתי השאלות האלה תהיה שם האוניברסיטה ("האוניברסיטה העברית", למשל). אפשר לשאול גם nan no daigaku desuka, אבל אז המשמעות היא יותר איזה סוג אוניברסיטה. התשובה לשאלה כזו לא תהיה שם של אוניברסיטה ספציפית, אלא הסבר על סוג האוניברסיטה (כמו למשל אוניברסיטה ללימוד מקצועות הטקסטיל (שנקר) או אוניברסיטה ללימוד מקצועות ההנדסה (הטכניון) וכו'). השאלה "donna daigaku desu ka?" היא כמו שאמרת, משהו כמו "איזה מין אוניברסיטה?" התשובה לשאלה כזו תהיה, למשל, אוניברסיטה ברמה גבוהה, אוניברסיטה דתית וכו'.
אפילו אם מדובר בשפת האם שלך (על אחת כמה וכמה שפה מורכבת כמו יפנית). ולשאלותיך: 1) "האם זה נכון שב-dore וב-docchi משתמשים רק לשאלה בנוגע לדברים שהוזכרו קודם בשיחה (או אולי שעומדים מול הדובר או הנמען)?" - לא חשבתי על החוקיות הזאת, אבל היא נשמעת לי הגיונית. אז כן, ב-dore וב-docchi משתמשים בשאלה שנוגעת למשהו שכבר הוזכר במשפט או לחילופין, לגבי משהו שנמצא כרגע מול הדובר או הנמען. הכוונה ב-dore וב-docchi היא משהו כמו "איזה מבין הדברים שהוזכרו". כלומר, אי אפשר לשאול מישהו dore no daigaku de benkyou shiteimasuka במובן של "באיזה אוניברסיטה אתה לומד?", מאחר שלא הזכרנו שמות אוניברסיטאות בתחילת המשפט כאופציות לבחור אחת מתוכן. 2) "אם נגיד שירלי היתה רוצה לשאול את מסאנורי באיזו אוניברסיטה הוא לומד, אז אני חושב שהשאלה היתה צריכה להיות משהו בסגנון: "nan no daigaku desu ka?" ולא "dono daigaku desu ka" (וגם לא "donna daigaku desu ka?" שנשמע יותר כמו "איזה מן סוג של אוניברסיטה זאת?")" - כאן דוקא dono daigaku desuka כן מתאים. נהוג גם לשאול: doko no daikagu desuka (ולמרות השימוש ב-doko הכוונה אינה לשאול את מיקום האוניברסיטה, אלא באיזו אוניברסיטה). התשובה לשתי השאלות האלה תהיה שם האוניברסיטה ("האוניברסיטה העברית", למשל). אפשר לשאול גם nan no daigaku desuka, אבל אז המשמעות היא יותר איזה סוג אוניברסיטה. התשובה לשאלה כזו לא תהיה שם של אוניברסיטה ספציפית, אלא הסבר על סוג האוניברסיטה (כמו למשל אוניברסיטה ללימוד מקצועות הטקסטיל (שנקר) או אוניברסיטה ללימוד מקצועות ההנדסה (הטכניון) וכו'). השאלה "donna daigaku desu ka?" היא כמו שאמרת, משהו כמו "איזה מין אוניברסיטה?" התשובה לשאלה כזו תהיה, למשל, אוניברסיטה ברמה גבוהה, אוניברסיטה דתית וכו'.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.