המוזיקה, זה התחיל מהמוזיקה..
ומהצורה הכי רדודה של מוזיקה שיכולה להיות - מהאירוויזיון. אין מדינה יותר מוצלחת באירוויזיון מפינלנד. לפני שנה כשנהפכתי למעריץ אירוויזיון שרוף (בעקבות כניסתי לאותו פורום) והורדתי את כל שירי האירוויזיון אי פעם, התאהבתי קודם כל במוזיקה השבדית ובעיקר בשירים של המלודיפסטיבלן - ומשם התחלתי לגבש לעצמי כל מיני אומנים אהובים, קודם כל נאנה גרונוול
המלכה השבדית ואליזבט אנדראסון
המלכה הנורבגית, אבל גם שירלי קלאמפ, לנה פיליפסון, וכל יתר מלכות הקיטש למיניהן. למוזיקה הפינית באירוויזיון היה הרבה יותר קשה להתחבר, אבל כשזה קרה זה כבש אותי לגמרי. השפה.. השפה הזו פשוט מדהימה. במיוחד כשהיא מדוברת ע"י סוניה לומה
או אמי אשפלונד
. במוזיקה פינית עכשווית אני כבר לא מבין כלום - פינלנד גמרה את הסיפור האירוויזיוני שלה ב- 98, מבחינתי, ומאז היא שולחת רק זבל. אבל חוץ מזה אני חובב שפות באשר הן, לומד הרבה שפות (ולא מדבר מי יודע מה באף אחת מהן), ובעקבות השירים החלטתי להתמקד בשבדית ופינית - וזו הסיבה המקורית שבגללה פתחתי את הפורום..
מעבר לכך "הפגישה" הראשונה שלי עם שבדיה היתה הרבה לפני האירוויזיון, דרך אסטריד לינדגרן, הסופרת המוערצת עלי ביותר. על כך כבר כתבתי בהודעה הראשונה שלי בפורום.