The Man and the Journey
מדובר ביצירה המורכבת משתי סוויטות, אחת The Man והשניה The Journey. הפלויד הופיעו עם היצירה הזו בשנים 1969-1970. היא לא יצאה על אלבום רשמי מאחר ומרבית השירים נוכסו לצורך פסקול הסרט More (כמו Cymbline, לדוגמא) או הופיעו - בשמות שונים - באלבומים אחרים של הלהקה. נדמה לי שרק 2-3 קטעים לא הופיעו במקום אחר, אח"כ. ניתן לשמוע את היצירה כיום רק בבוטלגים - ויש כמה וכמה כאלו, כשהמפורסם בהם (ככל הנראה) הוא הבוטלג של ההופעה באמסטרדם, מחודש ספטמבר 1969. (הגרסה הטובה ביותר של Cymbaline שיש לי - מתוך איזה 10 גרסאות - היא גרסת בוטלג מתוך הופעה של The Man and The Journey, אבל זו לא ההופעה מאמסטרדם, אלא אחרת). לטעמי, זוהי יצירה מרתקת. היא נסיונית בהרבה מ-Atom Heart Mother, שהוקלטה בעצם במקביל, ויותר מורכבת ממנה, מוסיקלית וקונצפטואלית. מבחינה הסטורית, זוהי חוליה חשובה בהתפתחות יצירות-הקונצפט של הפלויד. הנושאים שהופיעו
כאן - המחזוריות של לידה-חיים-מוות, החוויות היומיומיות כמעצבות את המצב הנפשי של האדם וכו' - הופיעו אח"כ בכל היצירות של הפלויד, ובמיוחד ב-DSOTM. למעשה, היצירה הזו היא הבסיס ל-DSOTM. אפשר לקרוא יותר בהרחבה על היצירה
כאן (יחסית למעלה, בצד הכותרת "part 3". שוב, תודה על המחמאות. גם אני לא הכרתי את Cymbaline עד לפני חודשיים-שלושה, וזה אחד הקטעים ששכנעו אותי לשקול מחדש את יחסי לפלויד בכלל. זהו אכן שיר מרגש. ישנם שירים רבים המרגשים אותי, אבל שילוב של רגש ואיכות אמנותית גבוהה, בשיר אחד, הוא נדיר -
כאן שילוב זה נמצא.