אוקי הנה שלי
גילמור- אין עבודה שלו שלא טובה, מהסולואים ועד האקורדים, ההלחנה, המילים, הבנאדם מושלם מבחינה מוזיקלית. בתור אחד שמנגן בגיטרה, אני לא מבין איך הוא עושה את הסולואים כל כך אבל כל כך יפים. זה לא העבודה של האצבעות, זה לא המהירות, זה רק משהו שגיטריסטים יכולים להבין...משהו בצליל שלו שמייחד אותו כל כך. העבודה שלו בולטת מבחינת נגינה לדעתי בwish you were here כל אבל כל האלבום, והעבודה שלפני דארק סייד כולל דארק סייד , לדעתי שם הוא התבלט יותר מאשר באלבומים האחרים למרות שגם באנימלס הוא עשה. הופעה קולית לטעמי בfat old sun..אין על הקול שלו. רייט- ככה מאחורה הוא מסתתר ועושה כל כך הרבה. יש אנשים שאומרים ש"לא שומעים את הקלידים" כשבעצם בשירים שלא שומעים אותם, הם הכי בולטים. עבודה מדהימה בעיקר בפסנתר, אך אני כל כך אוהב פסנתר, ובקלידים האלקטרונים בשאר הכלים. הוא בולט בעיקר בshine on ובדארק סייד, ואני אוהב כל כך את summer 68, ואת echos גם הנגינה וגם הקול. מייסון- לא יודע גל (holo) אמר לי שהוא לא מתופף נחשב מי יודע מה, הוא פשוט מתופף טוב לא משהו מדהים או תופעה כמו מתופפים אחרים שקיימים שהם וירטואוזים. אבל מאז שראיתי את פומפיי, אני מצפצף על כל מילה שאומרים על הדבר הזה על התופעה הזו. פשוט יודע לתופף, זה מה שצריך, ובקצב הנכון, ובזמן הנכון, ובסגנון היחודי...עושה כמה תיפופים קבועים, ואז עוצר לאיזה אילתור...אך אך, אהבתי את echos, dark side atom heart mother, והרשימה ארוכה מדי. ווטרס- לא באסיסט גדול מדי, יש באסיסטים פשוטים שהם יותר טובים אבל בכל זאת יש להם קטעים שהם לא יפים ולא מושקעים בבאס. לעומת זאת ווטרס כמה שהוא פשוט ולא וירטואוז ובאסיסט גדול, אין לו קטע שלא יצא יפה. מone of these days, לבאס הרגוע וההרמוני בfat old sun ובשירים עם האקוסטית, hey you ועוד ועוד, אני אוהב את ההחלקות שלו. חוץ מזה מה אפשר להגיד על הבן אדם והחומה, על הבן אדם והצד האפל, על הבן אדם ו"מקווה שאתה פה" ועל הבן הדגול הזה בכלל.