סקר-אילו דברים טובים הצלחתם לשנות בבן זוגכם?

צודקת שחוסר בטחון קיים אצל מגזרים שונים

אך לא רק. אומנם אני לא מגיעה מבית חרדי למהדרין מכיוון שנתנו לנו הילדים חופש בחירה. אך אני חושבת שלהורים יש חלק גדול ביותר בהקניית בטחון עצמי לילדיהם שזה העיקר! וזה למעשה מה שספגתי מבית הוריי ולכן היה לי את התעוזה להלחם עוד מלפני החתונה על הפרטיות שלנו ועל עצמאותינו! הוריי כול הזמן אומרים: כשילד מרגיש שיש לו "גב" של הורים- זה הבטחון שלו, החומה שלו. מקווה שהובנתי כראוי.
 

candy77091

New member
נכון מאוד שההורים משפיעים

לפעמים םה לא מודעים כמה הם משפיעים. לפעמים הם מורידים את הבטחון העצמי לילד ועל זמך זה הוא נבנה. ירידה לצורך עלייה,אך כעיקרון אני לא ממליצה להוריד את הבטחון העצמי כי לא כל ילד יודע לנצל ירידה. על איזה עצמאות וביטחון לפני החתונה דיברת?שלך האישית או כבר שלכם בתקופה שידעתם שאתם הולכים להנשא?
 

אביטל60

New member
היי לכולם! חזרתי אחרי הרבה זמן שלא הייתי...

התגעגעתי...
הוי... כמה השתניתי לטובה אחרי החתונה בזכות בעלי... הייתה לי מן תכונה כזאת שכשמשהו לא מוצא חן בעיני או שאין לי מצב רוח או עצבים. אז העולם יכול לשכוח ממני התכנסתי בעצמי ושכולם יקפצו... ובעלי הוציא את זה ממני לגמרי היום אני הרבה יותר שמחה, מחייכת גם כשלא ממש בא- לי.. וזה כ"כ חשוב ואני כ"כ שמחה מזה וזה באמת בזכותו הוא העיר לי את העיניים. ובעלי מהבית מאוד חסכנים באוכל הכל כזה קצת ובדיוק בדיוק, מס' מנות לפי הסועדים וכו' ואצלי זה בדיוק להיפך הכל בשפע והמון ורק שיהיה וכו'. וגם הוא יצא מזה לגמרי היום הוא נדבק ברוחב לב שלי (מבחינה גסטרונומית, רוחב לב יש לו בענק...) ועוד כל מיני דברים קטנים שמדרך הטבע משתנים כשאת חיה עם בן אדם שאת מעריצה יום יום שעה שעה...
 
ברוכה השבה../images/Emo24.gif

מענין שהשתנת בתכונה ה"נשית" והילדותית הזאת... זה מזכיר לי שגם אני בתחילת החיים שלנו, בכל פעם שהייתי נעלבת ממנו, אפילו כשהיינו אצל הוריו, הייתי מסתגרת והולכת מהחדר, ובוכה אפילו, והיה לי ממש קשה לדבר על מה שמפריע לי, חיכיתי שהוא יבין לבד... אבל זה באמת נחלת העבר... השתחררתי מזה גם אני כליל! היום אני לא עושה סצנות כאלו של "הענשה עצמית" למרות שגם היום אני לא מוציאה כל דבר שיושב לי על הלב. מה הכוונה "מבחינה גסטרונומית, רוחב לב יש לו בענק"?
 

אביטל60

New member
התכוונתי

שיש לו לב רחב מאוד ואוהב וכו' אבל בקטע הספציפי הזה (של האוכל והקניות) המשפחה שלו חינכה אותו להיות קצת חסכני יותר מידי... ואחרי החתונה קרה שהוא עשה קניות לשבת ואני רגילה שלשבת קונים הכל בשפע ובכמויות והוא חזר לי עם שקית עם 4 עוגיות ו20 גר' גריעינים לפיצוח
וכו' וזה היה כ"כ מצחיק... אבל היום הוא התרגל והוא למד ממהורים שלי איך צריך לקנות. ובשבת בפרט... מה שהיה אצלי זה לא מה שאת מתכוונת שנעלבתי ממנו ולא אמרתי או משהו כזה,(אצלי אין מצב שאני נפגעת ואני לא אומרת מיד...) למשל ב"תחילת הדרך" כשהיינו אצל חמותי בשבת, ושם יש בלי עין הרע מס' בנות ובנים לא נשואים. והרגשתי שכל השבת אני חייבת לדבר ולהתיחס ולחייך וזה היה לי מזה קשה! אז פשוט הייתי מסתגרת בעצמי (לא בחדר) כאילו אומרת- תדברו, אני לא פה! ותיקפצו אני לא יחייך אליכם עכשיו! (כשאני כותבת את זה זה נראה לי כ"כ מוזר אבל אז לא הרגשתי משהו לא בסדר) וזה רק דוגמא... כך גם היה קורה בבית אם סתם אין לי מצב רוח וכו' אבל זהו, זה מאחורי ב"ה!
 
אהההה! חחח../images/Emo6.gif

אז מענין שאני השתנתי בדיוק לכוון ההפוך...
בהתחלה הייתי מקפידה להתייחס יפה למשפחה שלו, בכל מצב, לא משנה איך הייתי מרגישה מבפנים, הייתי נחמזדה שחבל על הזמן ונתתי לכל אחד שם "צומי" בשפע..
אבל נמאס לי מזה טוטלית. היום אני משאירה את הפרצוף הנחמד התמידי לארועים ושמחות בלבד, ובאופן רגיל, כשאני שם אני ממש לא מתאמצת לדבר עם אף אחד, כשלא בא לי, ולא לחייך לאף אחד אם אין לי סיבה
אולי כי גם הם לא מתאמצים מצידם.... ואולי בגלל סיבה אחרת אבל זאת העובדה. אבל אני מ-א-ד מעריכה אותך על השינוי שעשית בעצמך! להיות נחמדה זה מאד נחמד
(מנסיון...חחח)
 

אביטל60

New member
תודה חמודה!../images/Emo140.gif

אמנם למדתי להיות אצל חמותי נחמדה יותר לכולם אבל גם הם למדו שיש להם גיסה שצריכה קצת יותר פרטיות ושקט אז למדתי להיכנס "לעולם שלי" יותר באלגנטיות ולא בכזאת הפגנה...
 
למעלה