נו, אני מעוררת המהומות של הפורום ?
(סליחה על האורך) אני דוקא כועסת על מי שלא מחסן. לדעתי יש בזה אלמנט של טפילות מאד רציני. תראי, אם היום היתה משתוללת מגיפת שעלת (שאחוזי התמותה ממנה, של ינוקות, הם גבוהים נורא) והיית יכולה לחסן - היית מחסנת ? בוודאי שכן. מכיוון שבמחיר סיכון קטן שאת לוקחת (במיוחד עם החיסון הא-סלולרי) את נמנעת מסיכון גדול ורציני. מה שאת עושה זה לחיות על חשבון הסיכון שאני לוקחת וכל האחרים על חיי הילדים שלנו - אני מסכנת את הילדה שלי (סיכוטן קטן אך קיים) עם חיסונים וכך רוב האוכלוסיה כדי ליצור "אפקט עדר" ובכל לגרום לזה שהמחלות האלו
לא יהיו נפוצות מספיק כדי להדביק את הילדים שלך. כמובן שזכותך המלאה להחליט מה יעשה לילדים שלך, אבל אני חושבת שזה ממש לא בסדר שיש את זכות בחירה הזו כשגורל האנושות (ואני ממש לא מגזימה !) מונח אצלך בידיים. מי שלא מחסן גורם לזה שהחיידקים יתחזקו (מכיוון שהוא עלול לחלות בסביבה בה כולם מחוסנים וע"י כך לגרום לברירה טבעית של חיידקים "מחוסנים לחיסון") ובמו ידיו גורם לאט לאט ובמשך הדורות (לחץ מתון ומתמשך של מוטציות) למגיפות איומות - למשל שימי לב למגיפת ה-SARS שמשתוללת עכשיו בסין. שימי לב לדלקת הריאות שעמידה בפני אנטיביוטיקה (אתם יודעים כמה מתים מזה כל שנה בארה"ב ?) אם כולם היו מחסנים בכל מקום ובגיל צעיר, לפני שהמחלות מתפרצות, הן היו נכחדות מהעולם. אז אני ממש נגד. אני חושבת שאת מסכנת את הילד שלך - הסיכון, אגב, קיים מאד והרבה יותר גדול מהסיכוי להנזק מהחיסון - חפשי בגוגל סטטיסטיקה של תינוקות שמתים משעלת, חצבת, חזרת וכו' כל שנה בארה"ב משום שהם לא מחוסנים ותבהלי... בארץ אין סטטיסטיקה כזו פשוט. אני חושבת שאת מסכנת את הילדה שלי מאד. ואני חושבת שאת "חיה על חשבוני" בעניין הזה.
ומשהו מעניין וקשור (למי שרוצה להרחיב): קראתי תאוריה מעניינת לא מזמן מאת פרופ' דני כהנמן (הישראלי שוכה בפרס נובל לכלכלה) וזה מאד קשור לסיכון שלוקחים פה (מתמצתת את העניין מי שרוצה לקרוא את כל המאמר, שעוסק דוקא בתאונות דרכים
הנה הוא כאן): המאמר שלו מצביע על החלטות שעומדות בניגוד ל"רציונל" ומסביר למה- מקובל לחשוב שמרבית האנשים, ומקבלי ההחלטות, פועלים כ"שונאי סיכון". כאשר מציבים בפניהם בעיית החלטה בתנאי אי וודאות, הם נוטים להעדיף את ההחלטה המביאה לתוצאה וודאית על פני החלטה עם תוצאה מסוכנת - לעיתים גם אם תוחלת הפרסים בתוצאה המסוכנת היא גדולה יותר. לדוגמא: אם נציב בפני אנשים את הבחירה בין הגרלות הבאות: הגרלה א': קבל פרס של 500 ש"ח בוודאות הגרלה ב': קבל פרס של 1000 ש"ח בסיכוי 50%, ופרס 0 ( אפס) בסיכוי 50% הרוב המכריע של מקבלי ההחלטה ייטה להעדיף את הגרלה א' על פני ב'. תוחלת הפרסים בשתי ההגרלות היא זהה: 500 ש"ח. אך הגרלה א' היא חסרת סיכון. רוב האנשים הם שונאי סיכון ולכן העדיפו את הגרלה א'. עתה נציע לאותם מקבלי החלטות את הבחירה הבאה: הגרלה ג': קבל פרס של מינוס 500 ש"ח בוודאות הגרלה ד': קבל פרס של מינוס 1000 ש"ח בסיכוי 50%, ופרס 0 ( אפס) בסיכוי 50% הרוב המכריע של מקבלי ההחלטות יעדיף את הגרלה ד' על פני הגרלה ג'. לכאורה המצב דומה: תוחלת הפרסים זהה: בשתי ההגרלות מדובר על תוחלת של מינוס 500 ש"ח. אך האנשים נוטים להעדיף את ההגרלה המסוכנת על פני התוצאה הוודאית. הסיבה לכך היא שאנשים הניצבים בפני הגרלות שתוצאותיהן שליליות נוטים להתנהג כ"אוהבי סיכון". הם לוקים לפתע במעין "אופטימיות": יש סיכוי מסויים שאזכה בפרס 0, כלומר, לא אפסיד. "כדאי להסתכן, אולי יתמזל מזלי ואשיג תוצאה כזו ועל-ידי כך אמנע את התוצאה השלילית, הבלתי רצוייה (והוודאית) של מינוס 500?" באופן דומה אם יציגו למקבל החלטה את הבחירה הבאה: הגרלה ה': הוצא סכום של 500 ש"ח למנוע תאונות (הוצאה וודאית) או הגרלה ו': הישאר חשוף למצב שבו בסיכוי 50% לא תתרחש תאונה, ובסיכוי 50% תתרחש תאונה שנזקה יהיה 1000 ש"ח
הרוב המכריע של מקבלי ההחלטה יעדיף להימנע מההשקעה ולהישאר במצב המסוכן. כהנמן וטברסקי הסבו את תשומת הלב לאפקט נוסף. נציע למקבלי החלטה את הבחירה הבאה: הגרלה ז': הוצא סכום של 1 ש"ח למנוע תאונות (הוצאה וודאית) או הגרלה ח': הישאר חשוף למצב שבו בסיכוי 98% לא תתרחש תאונה, ובסיכוי 2% תתרחש תאונה שנזקה יהיה 1000 ש"ח תוחלת הפרסים של הגרלה ז' היא מינוס 1 ש"ח בעוד תוחלת הפרסים של הגרלה ח' היא מינוס 2 ש"ח. למרות זאת יתכן
שמקבלי החלטה רבים יעדיפו את הגרלה ח' המסוכנת יותר, ואף רווחית פחות, על פני הגרלה ז'. כהנמן וטברסקי מסבירים בחירה מוזרה שכזו במנגנון הקידוד והעריכה של המידע במוחו של מקבל ההחלטה.
כאשר מדובר בהגרלות שמופיעות בהן הסתברויות נמוכות, מקבלי ההחלטה נוטים להתייחס אליהן כאילו הסיכוי הוא בעצם ממש אפס. בעוד שתוצאות שסיכוייהן קרובים ל-100%, ייתפסו לעיתים כתוצאות וודאיות. והנה הקשר לעניין החיסונים - בעצם ההחלטה היא כזו: הגרלה ז': הוצא סכום של 1 ש"ח למנוע תאונות (הוצאה וודאית) =
חסנו את הילדים שלכם וקחו סיכון קטן מאד לבריאותם כדי שבטוח לא יחלו במחלה או הגרלה ח': הישאר חשוף למצב שבו בסיכוי 98% לא תתרחש תאונה, ובסיכוי 2% תתרחש תאונה שנזקה יהיה 1000 ש"ח =
השארו חשופים למצב בו 98% סיכוי שהילד לא יחלה אבל 1% סיכוי שאם הוא יחלה הוא גם יחלה קשה מאד ואולי אפילו ימות מזה כמו שראיתם קודם - הגרלה ח' היא מסוכנת יותר ורווחית פחות והשיקול שאתם עושים פשוט לא נכון ! אחת הדרכים לשנות את העמדה וההחלטות בתחום הזה היא לשנות את נקודת ההסתכלות על הבעיה. במקום לשקול את הבעיה במונחים של פרסים שליליים (הוצאות, השקעות, תוצאות שליליות וכו') יש להציג את הבעיות במונחים "רווחיים", כלומר בצורה של פרסים חיוביים.... אז:
אז את רוצה להציל את הילד שלך בוודאות (אופציה א') או להציל אותו בסיכוי של 98 ? נשמע אחרת - נכון ? (לא סתם הם זכו בפרס נובל) ותחשבו על זה.