סקר- כמה זמן לקח לכם להכנם להריון?

[הגרי3]

חודשיים

 

[חושחושה]

עם הראשון (בת 35) 5 חודשים

אחרי הפלה טבעית, עם השני (בת 42) בחודש השני לנסיון.

 

[ו שתי]

במפתיע

רק חמישה חודשים, כשבחודש החמישי פיספסנו את מועד תחילת הטיפול, ולכן גם הריתי ספונטנית.

 

[אמא של א וגם של ר]

חודשיים בהריון 1 וחודש בהריון 2

 

[1איתן ולהב שלנו]

נסיון 2 בראשון,7 בשני

 

[אור100]

כל פעם שנה + טיפולים

 

[isidora]

בפעם הראשונה והיחידה בלי ../images/Emo111.gif

את ההריון עצמו גיליתי בשבוע 6. השם האמצעי "אופס"

 

[מעין26]

שנה -עם הרבה עזרה../images/Emo3.gif

 

[קרניר]

שנה וחצי לאחר טיפולים.

 

[ש נ ט י פ י]

שנה ../images/Emo3.gif

 

[MASHY BOSTON]

בהריון הראשון - 6 חודשים ../images/Emo60.gif

אבל, 3 חודשים מתוכם, היינו ב2 יבשות שונות (אני בארץ ושחר בארה"ב), כך שזה קצת הקשה על הכניסה להריון. אז בסופו של דבר לקח לנו 3 חודשים. בהריון הנוכחי - לקח קצת יותר. בערך 6 חודשים. כעקרון, לא לקחתי גלולות מאז שתמרי נולדה, אבל המחזור הגיע אחרי 9 חודשים. פחות או יותר מאז ניסינו. נכנסנו להריון כשתמרי הייתה בת שנה ו3 חודשים.

 

[ענתש]

נבוכה לספר...

בראשון על החודש הראשון (התוצאה היא נגה) ומסתבר שזה כנראה קרה בכלל כשבעלי היה בחו"ל איכשהו (טוב, זרע שורד בגוף במקרים קיצוניים עד 5 ימים אפילו... מזל שהיא דומה לו נורא

). בשני עם גלולות (פמולן) ובלי לפספס אף אחת ובלי כוונה. מחוץ לרחם ולשמחתי נפל לבד ובלי התערבות. בשלישי חודש אחד שלא הצליח ואז הצליח. וברביעי גם בחודש השני לנסיונות. הרופאה שלי קוראת לי "שפנפנה".

 

[ו שתי]

למה להתבייש?

עכשיו יש תקווה שתדביקי אותנו.

 

[ענתש]

לא יודעת. יש בי מבוכה בסיסית

בעניין הזה... ורצון גדול מאד שהלוואי שהיתה דרך שיכולתי להדביק אנשים בזה. זה ממש עצוב לי - יש לי כמה חברות שכל כך מנסות וכל כך רוצות (וירטואליות וגם כאלו שכבר לא) ואני ממש מתביישת לידן והלוואי, באמת הלוואי שאת התכונה האחת הזו שלי הייתי יכולה לחלוק.

 

[ו שתי]

מתחברת לתחושת הרצון "להדביק"

הלוואי והיה עובד.

 

[maya28]

תאמת שאנחנו לא תכננו את ההריון

(היינו נשואים) , זה פשוט קרה. וטוב שכך

 

[g a n i]

פעמיים בנסיון ה-1../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

החצי "צוחק" עלי שמכל אפצ'י אני מתעברת ואני עליו שהוא כזה רב-און (תרשו לי עוד

) רק בזכות ההודעה של ענתש אני "יוצאת מהארון" כי גם בי יש איזו מבוכה. לא, לא מבוכה, אני מאוד גאה בגוף שלי בנושא הזה, אבל אולי עצב בשביל נשים שנאבקות וגם קצת חשש מ

(תגידו, זה רק אצלי? מאז ההריון הראשון אני מפזרת

ות ויריקות? רדוקציה אקוטית

אך לחלוטין בלתי נשלטת)