אבל ישנה בהודעה שלך האשמה כלפי המין הגברי. נדמה לי שצריך להאשים גם אותנו. אולי פשוט היה רצוי שלפעמים נגיד מה אנחנו רוצות, לא? אני חושבת שבהרבה מהפעמים שאמרתי מה אני רוצה (ולא חיכיתי שינחשו) זה הועיל לי. מסייגת - יש מקרה אחד שרק רמזתי במשך חצי שנה מה שאני רוצה והוא באמת היה מפגר מספיק בשביל לא להבין. והנה ההסתייגות - בסוף אמרתי לו מה אני רוצה ואני עדיין מחכה...
במקום לדבר או לחכות שהגבר יזום, ייקחו את העניינים לידיים ויזמו בעצמן?? זה יכול להפוך את הסקס להרבה יותר מעניין כששני הפרטנרים פעילים ולא אחד אקטיבי והשני פסיבי. ונוספים גם אפקט ההפתעה, הגיוון ושובבות מסויימת. לי זה נשמע די טוב...
