סקר קצר

[כבשה0פועה]

את בעצמך כתבת "סליחה על חוסר הרגישות"

אתחיל בכך שמהקריאה והכתיבה בשני הפורומים, אם הבנות, אני מניחה שלא התכוונת לפגוע, אלא לעודד. ובכל זאת הניסוח אפעס - היה לא רגיש בלשון המעטה. לכתוב לאשה שעדין במשכב לידה - אבל בלי התינוק - שהיא יכולה לצבור כוחות. איזה כוחות?
&nbsp

 

[אם הבנות2]

ממקום כזה אין לאן לרדת

הדבר הכי נורא שעלול לקרות לאישה בהריון זה לא לצאת בידיים מלאות.
מההתנסחות שלה נשמע שהיא מרגישה שהדבר היחיד שירים אותה כרגע זה להביט הלאה ולנסות שוב.
אומנם לא עברתי דבר ככ קשה. אבל מהנסיון המועט שלי, כן זה עוזר מאוד.
ומה שעזר לי זה לדעת שאני צריכה את כל הכוחות שלי כדי לנסות שוב.
כשאת אחרי לידה בידיים מלאות את לא מסוגלת לדמיין הריון נוסף, אבל אחרי הפלה או לידה שקטה נשים הן מופלאות ואמיצות ורק רוצות למלא את הרחם שוב. זה עובדה.
אתן יכולות להמשיך להזדעזע ממה שכתבתי. אין פה שום חידוש. היא שאלה על הריון נוסף ואני מעודדת אותה לאגור את כל כוחות הנפש שלה ולהעיז ולעשות את זה. נכון זה הריון קשה מנשוא. החרדה היא עצומה ואיומה. אבל בסוף הדרך המסע הוא שווה.
זה השנקל שלי. כי אני לא בתוך התופת יותר. ולא משווה את עצמי אליה בשום צורה. רק מבינה את הכמיהה שלה.

 

[סימון בוליבאר]

במקום להיות לא רגישה בצורה קיצונית ואז להתנצל

אפשר פשוט לשתוק. את באמת חושבת שזה קריטי להגיד פה בצורה כזו מפורשת שהיא לא מטפלת בתינוק? את חושבת שאפשר לצבור כוחות בזמן כזה? הרי צריך את כל הכוחות האפשריים כדי לשמור על שפיות. וזה שאין למי לקום בלילה, ממש לא אומר שישנים בלילה. גם למישהי שאיבדה ילד בן שנה היית אומרת "עכשיו את יכולה לנוח באוגוסט ולא לדאוג לקייטנות"? מעבר לזה שאין שום דימיון בין שבוע 18 לשבוע 41, כל הדברים האלה פשוט כל כך מיותרים, נבזיים, אכזריים ממש. סליחה על התגובה החריפה, אני פשוט באמת לא מאמינה שקראתי פה תגובה כזאת. לא מאמינה. ואני חושבת שאת צריכה למחוק את התגובה הזאת.

 

[אם הבנות2]

בעיה שלך שככה קראת את זה

אני לא משווה את עצמי לאף אחד. אני דיברתי במובן הפרקטי שבדבר.
אין לי שום שיח איתך או עם אחרות פה שמנסות לחנך מהבוקר עד הלילה.

 

[סימון בוליבאר]

העיקר שהתנצלת. ועכשיו את יכולה לירוק על כולם

את מסבירה לאישה שילדה בלידה שקטה בשבוע 41, לפני שלושה שבועות, שהיא יכולה לנוח כי היא לא צריכה לטפל בתינוק, והבעיה היא *שלי*? וואו.

 

[אם הבנות2]

זה לא מה שהסברתי

ואני לא מרגישה צורך להתנצל בפניך. לא עניתי לשאלה שלך אלא של מישהי אחרת.
אני אומנם עברתי "רק" הפלה בשבוע 18. אבל אני יודעת שיש דברים שקשה לשמוע.
לעניין ההריון שעליו היא שאלה. לדעתי אין שום בעיה. אני לא פסיכולוגית ולא ביקשו ממני תשובה של פסיכולוגית

 

[איןאריותכאלה]

מוסיפה זוית רפואית שעשויה לעניין כל אשה שממהרת להרות

על אחת כמה אשה לאחר אובדן. הריונות צפוםים - בלי קשר לשאלה באיזה סוג לידה הסתיימו - מציבים את ההריון השני בסיכון גבוה יותר להפלה בשליש הראשון בגלל חוסרים במאגרים האמהיים. לכן נדרשות כל הבדיקות המקדימות ומומלצת המתנה מסויימת. זה בלי להתייחס בכלל לעניינים הנפשיים שהעלתה סימון. אני אשתוק את הזעזוע שלי לגבי העצה לנוח בהעדר תינוק. כי מה? תכף יהיה בסדר? היא תשכח שפעם נולד לה תינוק מת בשבוע 41? ההריון החדש עושה ריסטרט לנפש ויאללה הלאה? בדרךאלהקשת - אני מאחלת לך שבדרכך השקולה והאחראית תגיעי אל לידת הקשת שלך.

 

[אם הבנות2]

מה הבעיה להגיד לה שהיא צריכה לנוח???

כן היא צריכה לנוח והמון.
היא לא תשכח שנולד לה תינוק מת.
אני לא שכחתי שתי הפלות אז תינוק מת?? איפה קראת בין המילים שלי את זה?
אני עדיין תומכת בה בהחלטה שלה לנסות שוב.

 

[בדרךאלהקשת]

ואו

אז ככה,
נכון שלאבד הריון זה לא כמו לידה שקטה בשבוע 41
אבל כולנו פה עברו דברים דומים, ובשביל זה אנחנו פה! כדי לתמוך אחת בשניה.
ולא כדי לריב!
ההודעות פה ממש לא עושות לי חשק להשאר. גם גירשתן אותי וגם אני לא רואה פה שום תמיכה!!!
פשוט מאוכזבת.
במקום לקבל מכן תמיכה על מה שעברתי אני מקבלת רק דברים שליליים, מרגיש לי אפילו שאתן מזלזלות בי! איך אני מעיזה בכלל לכתוב את ההודעה שלי כאן! ובאמת ניסיתי להיות רגישה. ולהבליג על ההודעות שלכן! אבל, אתן עוד ממשיכות!! אז כן אין לי חשק להשאר פה! ויש מצב גדול שלא אחזור לפה גם בהריון שיהיה ב"ה.
כי מה אני לומדת מכל זה? שאני לא יודעת מה מותר לפרסם פה ומה אסור! באמת!! בזה אני צריכה להתעסק עכשיו? כולה ביקשתי לקבל קצת תמיכה! אמפטיה!!!
אז סליחה מכולן על ההודעה החסרת רגישות שלי! על כך שעברתי לידה שקטה.
זה ממש מצב מצחיק! אני צריכה להתנצל על ההודעה שלי!
&nbsp
ולגבי ההודעה של אם הבנות2, אז כן מותר לה לכתוב את מה שהיא כתבה. לכל מי שעברה הפלה, לידה שקטה מותר לכתוב את זה. כי כולנו באותה סירה!! כולנו עברנו דברים דומים! כולנו "נחנו" בבית! או שלא כי עד שבוע 22 אין בכלל "חופשת לידה". אז המצב של עד שבוע 22 הוא אפילו יותר קשה. כי אין את הזמן להתאבל/להתפרק ולבכות בבית!
&nbsp
היו שלום!

 

[אם הבנות2]

עצוב לי שאת ככה מרגישה.

כי כשאני עברתי לפה זה היה בית תומך מאוד.
תודה לאל שהבנת את כוונתי.
אני מאחלת לך מכל הלב, מרגוע לנפש.
שתמיד תהיי בסביבת אנשים תומכת ומכילה. ואוהבת.
שבעתיד תדעי רק דברים מתוקים ושמחים.
חיבוק ענק

 

[בדרךאלהקשת]

תודה

 

[שירהד1]

מבקשת להרגיע את הרוחות. כתבתי הודעה מפורטת בשרשור אחר.

 

[רונית 294]

ההודעה שלך כן מתאימה לפורום

ולא נעים לי בכלל שניסו לגרש אותך מכאן. אני עברתי לידה שקטה בשבוע 23 ואיבדתי את העוברית שלי. בבית הייתה לי אז ילדה בת שנתיים וחצי שהצילה אותי. ממליצים להמתין מחזור אחד אבל לא המתנתי. בכל מקרה נקלטתי רק לאחר חצי שנה. נולדה לי בת ושנה וחצי אחרי נולד לי גם בן. משתתפת בצערך. וכן, מה שהכי עוזר זה ילד נוסף. בהצלחה רבה.