סקר מה ההתמכרות שלך?

[אלין של הים27]

40כדורים זה מסוכן מאוד כמו התאבדות

את חייבת לנסות ללכת לאיזושהי גמילה מתרופות ( יש בכלל משהו כזה?) כי ביום מן הימים זה יכול מאוד להזיק לך נשמה. מה את מרגישה ברגע שאת לא לוקחת את הכדור? כמה זמן את מכורה לזה? אולי זה לא הרבה זמן ואפשר להפסיק בעצם גם אם זה שנים תמיד ניתן להפסיק לדעתי. בהצלחה מכל הלב, ומקוה שבאמת תגמלי מזה זה מאוד מסוכן גם אם את חושבת "חפיף הגוף רגיל".

 

[dcl]

נירילי

כדאי שתיגשי לרופאת המשפחה שלך שתפנה אותך באופן דחוף למרפאה לבריאות הנפש כדי שלא תאלצי לחכות זמן רב. מלבד זאת, ניתן לבקש לראות פסיכיאטר בחדר מיון של כל בית חולים כללי. נשמע שהבעיה העיקרית היא מצבך הנפשי וטיפול נפשי יכול לעזור ולשפר את מצבך. אל תתיאשי, כי ייתכן שמספר הפונים למרפאה הוא רב ולכן את ממתינה.אם הרופאה בקופת חולים אדישה אז פני לממונה עליה או למנהלת המרפאה ובקשי לראות אותה.

 

[בוזיקית]

נירילי

את גורמת לעצמך נזק בלתי הפיך לכבד! לאט לאט את תגרמי לו לקרוס ותזדקקי להשתלה. האם זה באמת מה שאת רוצה? הרי את יודעת שיש לך בעיה והכרת בזה. טוב מאוד. זה כבר צעד ראשון. אנא עשי מה שביקשו ממך פה - אני מפצירה בך אנא פני לחדר מיון! את עלולה לגרום לעצמך הרעלה מאוד מסוכנת! זה שאת חושבת שזה כדור לגיטימי - זה לא נכון! קודם כל אלגוליזין פורטה למיטב ידיעתי מצריך מרשם רופא. תקראי עליו קצת מידע ותביני שכל עוד זה בכמות סבירה, כדי להרגיע כאב פיזי, זה בסדר, אבל 40 כדורים?? האם את מבינה מה את עושה לעצמך? חבל לך על כל שנייה שהכבד שלך נהרס. אי אפשר להמשיך ככה! אין לך מה להתבייש. את מכורה כמו כולנו! אני מכורה לאוכל, אז מה??? כולנו בפורום הזה מכורים למשהו, אחרת לא היינו מגיעים אליו! תיראי, זה שכתבת פה מוכיח שאת בוחרת בחיים, אחרת לא היית טורחת לכתוב, לזעוק לעזרה. אנא יקירתי, דחוף לחדר מיון. לא לחכות לקופת חולים וכל זה. לא להיות פסיבית. לפני שיקרה לך משהו גרוע באמת, שממנו לא תהיה לך דרך חזרה. את פשוט מתאבדת לאט... לאט... וכשתביני מה גודל הנזק שאת גורמת לעצמך כולי תפילה שלא יהיה מאוחר מדי... בבקשה... בבקשה

 

[בוזיקית]

ועוד משהו קטן, אחרי שקראתי פעם שניה

תקשיבי, אני קוראת בין השורות (ואולי מעליהן) את ההתמרמרות שלך לנוכח האדישות שמערכת הבריאות מפגינה כלפייך. תאמיני לי, זה לא עובד ככה. יש להם עומס רציני ביותר ומעט מאוד תקנים. אם תחכי שהם יפנו אלייך צר לי לבשר לך, אולי לא תזכי חלילה להגיע ליום הזה. אני יותר ויותר שלמה עם עצמי שאני אומרת לך דחוף, אבל בהול לחדר מיון. את צריכה לקחת אחריות על החיים שלך. אף אחד, גם לא בעלך, לא יעשה את זה בשבילך. אל תתלי את יהבך ברופאים ואל תאשימי אף אחד. גם לא את עצמך. אי אפשר לצפות מהזולת שתמיד יבינו ושתמיד יהיו קשובים ויחכו רק לך. אני יודעת כמה שזה כואב להרגיש זנוחה ולא מוערכת. התשובה לא נמצאת באלגוליזין פורטה יקירה. התשובה נמצאת בתוכך. ואת תמצאי אותה. רק קודם כל תפני לחדר מיון - אולי את זקוקה לשטיפת קיבה? לצילומים? האם את באמת רוצה כל כך למות?? יקירה, שום דבר בעולם הזה לא מצדיק התאבדות. שום דבר. לאף אחד לא מגיע להרגיש ככה. אל תפלי ברוחך. ואל תחכי שיפנו אלייך. תבקשי מבעלך שיקח אותך לחדר מיון ותספרי לרופאים את האמת. לא להסתיר כלום. את חייבת עזרה דחוף אין לך מושג אפילו כמה. אני לא צוחקת. בבקשה קחי את עצמך בידיים לפני שתתחרטי וכבר לא תוכלי להעזר.

 

[נירילי]

אין לי כוח

יותר ,אני יודעת שזה מחסל לי את הכבד ,ואני מקצרת לי את החיים ,אך אני לא מוצאת סיבה לחיות ,קשה לי ורע לי מאוד מאוד ,אני צופה באנשים סביבי ,כולם רצים כל הזמן ,לאן הם רצים ? לאן ממהרים כולם ?לאף אחד אין אף פעם זמן ,כולם כל כך זרים ,גם הקרובים לי ביותר זרים ומנוכרים ,מדוע .?.לא מבינה ,אז מה התכלית בעצם? אינני יודעת ,אני לא ממהרת לשום מקום ,אף פעם לא רצה לשום מקום ,ותמיד יש לי זמן ,אך לרוב אני לבד ,אנשים מקיפים אותי ,אך ההרגשה היא קשה ,לא נוח לי יותר עם אף אחד ,אני מביטה לעבר הילדים שלי ,הם מתבגרים והופכים לאנשים לא סימפטיים ,נציגים של העולם המודרני ,מנוכרים ,והשגיים ,ואופרטוניסטים מאוד ,מה יהיה בעוד כמה שנים ,זרים ,הם יהיו לי זרים ,לא נישאר דבר ,

 

[בוזיקית]

נירי יקרה תקשיבי

אני הולכת לכתוב לך משהו קשה, אני רוצה לנער אותך קצת. אנשים שמדברים על התאבדות מכעיסים אותי. לא כי איני חשה אמפתיה למצוקתם חלילה. פשוט החיים הם ערך עליון ומקודש בעיני. אני ראיתי את שני ההורים שלי נאבקים במחלת הסרטן, מתפתלים מכאבים, מחרחרים, מבקשים לנשום ו...אין... איך הגוף שלהם דעך וקמל והם ביקשו מושיע ועזרה ולא היה. ואני הייתי שם וראיתי אותם מתים, מבקשים רק עוד רגע... רק עוד דקה... ואני כולה בת 30. אז צר לי חמודה, אבל כשמישהו שמזלזל במתנה שאלוהים נתן לו - החיים - זו זכות להיות חי! זה כואב לי ומכעיס אותי כאחד. כואב לי, כי אני מכירה את הצד השני של המטבע - אנשים שכל כך רוצים לחיות וזכות זו ניטלת מהם... איני מקלה ראש במצוקתך נירי יקירה, אבל ברור לך כפי שברור לי שאת זקוקה לטיפול פסיכיאטרי? את זקוקה לתרופות, תרופות אחרות מאלגוליזין. את לא יודעת מה זה למות ביסורים ולהיות בתור להשתלת כבד. את לא רוצה לדעת מה זה תאמיני לי. אני מבינה אותך חמודה, גם אני סובלת מדיכאון וחרדות, וגם אני הייתי במשברים לא פעם ולא פעמיים בחיי, וגם אני מכורה לאוכל. וגם אני מתקשה מאוד לבקש עזרה. אבל אני יכולה להגיד לך שהתרופה שאני מקבלת מחזיקה לי את הראש מעל המים. אני לא יודעת איך הייתי עוברת את ההתמודדות עם המוות של אמא, רק לפני פחות משנה, בזרועותיי, ללא התרופה. ובין השורות אני שומעת את הזעקה שלך של הבדידות. את חוששת שכולם יהפכו זרים אבל תיראי מה את עושה - את הופכת את עצמך לזרה לעצמך!!! אלוהים זה ודאי סיוט לחיות כמו שאת חיה. את חייבת לטפל בעצמך קודם כל למענך. אני יודעת שיש בך זיק של תקווה. שאת לא באמת רוצה למות. אחרת היית מוצאת דרך מהירה והיית עושה את זה, אבל לא. את בחרת לבוא לפורום ולשפוך ולכתוב ולבקש עזרה וכל הכבוד לך - אני מחזקת אותך על כך. בתוך תוכך את הרי יודעת שלו היה ניתן לך פיתרון היית רוצה לחיות. והפתרון נמצא לא כל כך רחוק ממך - בחדר מיון של בית חולים. תטוסי לשם על טיל מצידי, לפני שתגרמי לבעלך לעזוב אותך (זה לא פשוט להתמודד עם אדם כל כך דכאוני, סליחה שאני בוטה, מנסה לנער אותך פשוט). בסוף יימאס לו ממך באמת. זה נטל גדול מאוד להתמודד עם בעייה כמו שלך. אבל זה פתיר!!! האם את מסוגלת לראות את זה? האם את חושבת שהתאבדות תוביל אותך לפתרון? את הלא רואה את התכנית ההיא על גילגול נשמות. ואם את מאמינה בכך תדעי לך שהנשמה שלך תהיה מיוסרת הרבה יותר מאשר היא כאן, וזו רק אשליה לחשוב שזה יפתור לך את הבעיות, כי את לא תקבלי סיכוי לתיקון! את תישארי לנצח נצחים כלואה בלופ מזוויע ולא תוכלי לצאת! עכשיו יש לך דרך מילוט, הנה הגשתי לך אותה על מגש של זהב, את רק צריכה לגשת ולקחת! אני אומרת "רק", אני יודעת שלא קל להודות שיש לנו בעייה ולקום ולהתחיל לטפל בה, אבל אין לך ברירה. את עלולה למצוא את עצמך מחר - מחרתיים עם שיתוק בכל הגוף ובמערכת הנשימה ולהיות צמח למשך עוד 50 שנה. זה מה שאת רוצה? זה מה שאת מעוללת לגוף המסכן שלך! את חייבת לטפל בעצמך ולמצוא לך תעסוקה שתעניין אותך ותסיח את דעתך מהמצב, ובמקביל לעבור גם טיפול פסיכולוגי. אל תחכי לקופת חולים. דחוף לבית חולים ומהר. מה התכלית לחיים? אני שאלתי את עצמי את אותה שאלה בדיוק והתחבטתי והתלבטי ואת יודעת מה? השלמתי עם זה שלעולם לא אדע את התשובה, כי לא לנו לבני האדם כל התשובות. איך אומר השיר - "יש דברים נסתרים - לא נבין לא נדע"... מה שאותי הוציא מהמרה השחורה (חוץ מטיפול תרופתי) היה התנדבות. עבדתי עם אנשים חולים וקשישים במסגרות מסוימות ולא רק שעזרתי להם, פתאום נפתח לי צוהר לעולם אחר, נכנסתי קצת לפרופורציות, התחזקתי, והיה לי טעם לחיים. אנחנו כאן, בעולם, מסיבה מסוימת, וגם אם לא נדע אותה, לפחות נוכל לעזור זה לזה לעבור את נהר החיים הלא פשוט שלנו אם ניתן יד לאחרים. אבל בשביל לעשות את זה אין לי ספק שאת צריכה קודם כל לעזור לעצמך, ורק כשתתחזקי ומצב רוחך ישתפר אני ממליצה לך להתנדב באיזה שהוא מקום. את לא תאמיני מה זה יעשה לנפש שלך. את תחזרי לחיים. את תמצאי את הסיבה. את תיפרחי. זה בידייך יקירה. אני מצטערת אם נשמעתי קצת בוטה, זה רק בגלל שאכפת לי וקשה לי לשמוע שמישהו רוצה לשלוח יד בנפשו. אנא קחי את עצמך, בכוחותייך האחרונים מצידי, ועשי משהו למען עצמך, למען בעלך, למען ילדייך, לפני שיאבדו לך לעולם. מחזיקה לך אצבעות... נ.ב. יש לך תמיד גם את הפורומים של סה"ר - תמיכה נפשית למבוגרים, ואת קוי התמיכה שלהם ושל ער"ן, אני אנסה לתת לך קישור.

 

[dcl]

נירילי

הנזק לכבד הוא משני בהתייחס לבעיה שאת מתארת כאן, וספק אם היית נוטלת אותו במצב נפשי שונה מעכשיו. את מתארת דיכאון קשה מאוד וקשה לצאת ממנו לבד וללא יד מבחוץ. אפאתיה, תחושות חוסר משמעות, חוסר ערך וראיה שלילית של העתיד מאפיינים אנשים בדיכאון. אם רע לך עכשיו זה לא אומר שיהיה לך רע אחר כך. אם תמשיכי לשבת בבית ולא תעשי כלום אז שום דבר לא ישתנה והעתיד יהיה באמת כפי שאת מתארת. אבל, לא נדרש ממך הרבה כדי להתחיל ולחוש יותר טוב. בסך הכל שיחת טלפון אחת למונית שתיקח אותך לחדר מיון כללי כדי שפסיכיאטר יראה אותך. בלי המתנות של שבועות וחודשים ובלי יחס אדיש או מנוכר של רופאי משפחה. ההחלטה להתקשר או לא נמצאת אצלך . מה שאני מנסה להגיד מתבטא בתמונת הפורום - אם תושיט יד , תראה או תופתע שמישהו מושיט לך יד.

 

[PhEoNiX FiRe]

למה אני מכורה?

נתחיל עם הדברים הפחות מזיקים? אינטרנט מתוקים תשבצים\ פאזלים מזיקים? משלשלים (היום כבר לא כלכך) כל מיני דברים אחרים שהיום אני משלמת את המכיר(לא נעים)