תבין משהו חשוב (בבקשה!)
אתה לא יכול לחסל את הטרור לפני שאתה פותר את הסכסוך. זה תמיד עבד ככה, לכל אורך ההיסטוריה. אין כמעט מלחמת שחרור שלא השתמשה בטרור. נערות אלג'יריות שמו פצצות בבתי קפה של מתנחלים צרפתיים. נלסון מנדלה חשב 28 שנה בכלא מפני שסירב להורות לאנשיו להמנע מטרור. אנשי אצ"ל שמו פצצות בשווקים של חיפה ושל יפו. בדרך כלל, הטרור הוא הנשק של החלשים. אבל גם מדינות חזקות יכולות להשתמש בטרור (הירושימה למשל, ההפצצות על דרזדן במלחמת העולם השנייה למשל). ישראל נקטה בשיטה הזו מראשיתה. בשנות ה50 עסקה ישראל ב"פעולות תגמול", שבאו להטיל אימה על כפרים מעבר לגבול, כדי שילחצו על השלטון הירדני והמצרי למנוע הסתננות לישראל (השיא היה בפעולת קיביא של שרון, שבה נהרגו קרוב ל50 נשים גברים וילדים.) במלחמת ההתשה גירש משה דיין כחצי מיליון מתושבי הערים המצריות לאורך התעלה כדי ללחוץ על נשיא מצרים לחדול לתקוף את מעוזי צה"ל. במבצע "ענבי זעם" פרס גירש כחצי מיליון תושבים מדרום לבנון כדי ללחוץ על ממשלת ביירות להפסיק את פעולות החיזבאללה. בגלל שהטרור הוא מכשיר פוליטי, הדרך הנכונה לטפל בו היא תמיד פוליטית, פתור את הסכסוך שהוליד את הטרור, ונפטרת מן הטרור. פתור את הסכסוך הישראלי פלסטיני, ונפטרת מהטרור. גם בסכסוכים אחרים, בזמן שעשו שיחות שלום, הטרור המשיך. אתה לא יכול לחסל את הטרור לגמרי, ללא הסכם שלום. זאת דרישה לא הגיונית. כרגע, כל מה שהמלחמה שלנו בטרור עושה, היא רק מחזקת את המוטיבציה לעוד טרור.