הדיון הזה כ"כ מעבר לפורום, אבל בכל זאת...
"זה לא כאילו אם מישהו מסתכל במיקרוסקופ קורה משהו, ואם הוא לא אז משהו אחר. הכוונה בניסוי היא לזה שאם מנסים לבדוק את קיומו של אלקטרון, למשל, אז מקומו הוא מקום אחד; אבל אם לא היינו בודקים אותו, הוא היה במקום אחר" אתה עוקב אחרי עצמך?? ואח"כ אתה עוד מוסיף: "תורת הקוונטים אומרת שאם אתה מנסה לבדוק משהו, אתה משנה אותו." ???? מה שאף פעם לא הבנתי אצל אנשים אם חשיבה כזו, זה איך אתם לא רואים שאתם סותרים את עצמכם? אין לי מה להוסיף במקרים כאלו, כי ההרגשה שזה בכל מקרה לא יובן. "הסיבה לכך לא ברורה, אבל לא בהכרח מיסטית" תגדיר מיסטי. אם התכוונת לומר שלפתור את הדילמה בענן עשן של משהו רוחני שאנחנו לא מבינים - אז זה ממש לא מה שאני התכוונתי. אני חושבת, שכמו שאי-אפשר לראות קוואנט, אלא רק את ההשפעות שלו, וכך לחקור אותו, על אותו משקל אני חוקרת את עולם הרוח. אני לא פותרת כל דבר ב-יש אלוהים. זה פטתי באותה מידה כמו השחצנות של המידע כאילו הוא יודע הכל. מבחינתי, קיומו של עולם רוח הוא עובדה, לא אמונה. בדיוק כמו שהשמש זורחת בבוקר זה עובדה ולא אמונה. עבורי כמובן. כל אחד ותפיסת העולם שלו. מאחר ועולם הרוח שריר וקיים, חקירה של כל תופעה שהיא, ללא התיחסות לאלמנטים האלו, לוקה בחסר ולכן לעולם לא תהיה שלמה ובמקרים מסויימים שגויה לחלוטין, ותאוריות מדעיות בהחלט מופרחות, לא רק מתרחבות. ומתמטיקה זה כלי לחיזוק התיאוריה שלך, זו לא ממש הוכחה. כי אם אני צריכה להסביר איך עובד מעגל חשמלי ויש שם תופעה של שורש שלילי - דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינה מתמטית, אז אני מגדירה לי ששורש של 1- זה האות i וככה אני פותרת משואות של מעגלים חשמליים. אני יכולה להגדיר מה שבא לי. אז מה הרעיון? בסופו של דבר המתמטיקה מתאימה את עצמה לתופעות בטבע, ולא להיפך. עם מתמטיקה טהורה אין הרבה מה לעשות, ואם מתמטיקה שימושית, כמו זו שאני משתמשת בה במקצוע שלי, משתמשים ע"מ לייצג ערכים ולתת הערכות מראש לתוצאות של תכנון מסויים. כלומר: המתמטיקה היא כלי ולא יותר מזה.
"זה לא כאילו אם מישהו מסתכל במיקרוסקופ קורה משהו, ואם הוא לא אז משהו אחר. הכוונה בניסוי היא לזה שאם מנסים לבדוק את קיומו של אלקטרון, למשל, אז מקומו הוא מקום אחד; אבל אם לא היינו בודקים אותו, הוא היה במקום אחר" אתה עוקב אחרי עצמך?? ואח"כ אתה עוד מוסיף: "תורת הקוונטים אומרת שאם אתה מנסה לבדוק משהו, אתה משנה אותו." ???? מה שאף פעם לא הבנתי אצל אנשים אם חשיבה כזו, זה איך אתם לא רואים שאתם סותרים את עצמכם? אין לי מה להוסיף במקרים כאלו, כי ההרגשה שזה בכל מקרה לא יובן. "הסיבה לכך לא ברורה, אבל לא בהכרח מיסטית" תגדיר מיסטי. אם התכוונת לומר שלפתור את הדילמה בענן עשן של משהו רוחני שאנחנו לא מבינים - אז זה ממש לא מה שאני התכוונתי. אני חושבת, שכמו שאי-אפשר לראות קוואנט, אלא רק את ההשפעות שלו, וכך לחקור אותו, על אותו משקל אני חוקרת את עולם הרוח. אני לא פותרת כל דבר ב-יש אלוהים. זה פטתי באותה מידה כמו השחצנות של המידע כאילו הוא יודע הכל. מבחינתי, קיומו של עולם רוח הוא עובדה, לא אמונה. בדיוק כמו שהשמש זורחת בבוקר זה עובדה ולא אמונה. עבורי כמובן. כל אחד ותפיסת העולם שלו. מאחר ועולם הרוח שריר וקיים, חקירה של כל תופעה שהיא, ללא התיחסות לאלמנטים האלו, לוקה בחסר ולכן לעולם לא תהיה שלמה ובמקרים מסויימים שגויה לחלוטין, ותאוריות מדעיות בהחלט מופרחות, לא רק מתרחבות. ומתמטיקה זה כלי לחיזוק התיאוריה שלך, זו לא ממש הוכחה. כי אם אני צריכה להסביר איך עובד מעגל חשמלי ויש שם תופעה של שורש שלילי - דבר שהוא בלתי אפשרי מבחינה מתמטית, אז אני מגדירה לי ששורש של 1- זה האות i וככה אני פותרת משואות של מעגלים חשמליים. אני יכולה להגדיר מה שבא לי. אז מה הרעיון? בסופו של דבר המתמטיקה מתאימה את עצמה לתופעות בטבע, ולא להיפך. עם מתמטיקה טהורה אין הרבה מה לעשות, ואם מתמטיקה שימושית, כמו זו שאני משתמשת בה במקצוע שלי, משתמשים ע"מ לייצג ערכים ולתת הערכות מראש לתוצאות של תכנון מסויים. כלומר: המתמטיקה היא כלי ולא יותר מזה.
