את יודעת מה היה הטריגר שלי?
שניים, בעצם. הרי אני דוחה את זה כבר שנה וחצי, מאז שאמא שלי חלתה. כששחר תיכנס לגן, כשנעבור דירה, כששחר תיכנס לגן, כשהסיפור עם שחר יגמר... בביקור הראשון שלנו באונקולוגיה עם שחר היינו צרייכם לעשות רשימה של קרובי קרובי המשפחה שלנו שחלו אי פעם בסרטן. זה היה מפחיד, אבל יותר מםחיד מזה היה שהרופא שם שאל אותנו אם אנחנו במעקב אונקולוגי משפחתי. הטריגר השני היה הכתבה שצירפתי בתחילת השרשור הזה. קראתי את הכותרת, הרמתי טלפון לכללית וקבעתי תור.
