סתם בא לי לדעת....

[Thomasinho Hassler]

זה אמנם לא הרכב פרוגרסיווי אבל:

סולן - פארוק בולסרה (הידוע גם בשם פרדי מרקורי) או מלך הלטאות (הידוע גם בשם ג´ים מוריסון) אל תגרמו לי לבחור בין ה2 כי אני לא מסוגל. מועמדים נוספים - פראנק זאפה, לו ריד, דייויד בואי, ג´ים מוריסון. גיטריסט - ג´ימי פייג´. מועמדים נוספים - דייויד גילמור, בריאן מיי, בכל מקרה, 2 הגיטריסטים האהובים עלי ביותר - אינגווי מאלמסטין וג´ו סאטריאני לא נכנסים משום שזאת להקה והם 2 גיטריסטים שעושים סולואים מדהימים אבל לא מתאימים ללהקה... באסיסט - ג´ון איינטוויסל (הבאסיסט של ה"מי" שנפטר לפני כשבוע)... מועמדים נוספים - ג´ון קייל (וולבט אנדרגראונד), גאי פראט (פינק פלויד), ג´ון דיקון (קווין) מתופף - כריס פראנץ (טוקינג הדס)... מועמדים נוספים: קית´ מון (ה"מי"), ג´ון דנסמור (הדורס) קלידן - בקלות - ריי מאנזרק מהדורס...

 

[pinky_unna]

אממ... ../images/Emo26.gif

סולן - פיטר גבריאל מתופף - קית´ מון גיטריסט - ג´ימי הנדריקס בסיסט - בועז בנטור קלידים - קייט אמרסון חליל - איאן אנדרסון אלעד

 

[ganooov]

אה, הנה שלי. ולאו דווקא ממש פרוגי:

זמר: אנטוני קידיס. גיטריסט סולו 1: מארק קנופפלר (הוא כן עשה פרוג פעם אחת). גיטריסט סולו 2: דייויד גילמור. גיטריסט ליווי: ג´ון פרישאנטה, כי הוא הפורט הטו מכולם. בסיסט וכותב שירים: רוג´ר ווטרס (ולא שהוא כזה בסיסט טוב). מתופף: סילחו לי על זה שרובכם לא מכירים אותו, שמו הוא:צ´אד גרייסי, והוא המתופף של להקת Live.

 

[cha ching]

אנתוני קידיס??

 

[ganooov]

אני פשוט אוהב את הקול שלו.

והוא מסוגל לשיר בהרבה מאוד סיגנונות, שלא כמו למשל: ג´יימס האטפילד.

 

[cha ching]

אהההה.....

סגנונות אולי כן, אבל הקול שלו מאוד... מתאים רק לצ´ילי פפרז... ז"א- תוכל לזהות שזה הקול שלו בלי בעיה, כי יש לו קול מאוד מיוחד. והקול שלו כל-כך תואם את הלהקה שהוא שר בה... אבל אם תחבר אותו עם אנשים אחרים.... אני לא יודעת....

 

[ganooov]

הקול שלו סתם גורם לי להזיל ריר.

ולפי דעתי - כשרוצים להתאים מישו ללהקה, פשוט מהפנטים אותו ומנקים לו ת´זבל מהראש

.

 

[cha ching]

כן.... להזיל ריר.... ב-טח.....

 

[ganooov]

אני רציני.

הלוואי עלי הכל שלו. ו-ל-ה-ז-י-ל ריר זה לא כמו שזה נשמע.

 

[cha ching]

yeah....im sure it doesnt

 

[zed3]

התשובה המפתיעה

סולן - ג´ון לי הוקר גיטריסט - (פה יש הכי הרבה התלבטות) סלאש, קרלוס סנטנה או סטיב לוקאטר (גיטריסט toto) מתופף - פיל קולינס האגדי בסיסט - אני לא מבין ממש בבאסיסטים, אבל ג´ון פול ג´ונס ראוי להערכה והדובדבנים שבקצפת: חלילן - איאן אנדרסון פסנתרן - הפסנתרן של toto, שפסינתר בגירסה החיה של רוזאנה (לא יודע מה שמו, וחבל).

 

[zed3]

toto

הקלידן של toto הוא דיויד פייצ´, והוא הפסנתרן שאליו התכוונתי לדעתי.

 

[יקי אשכנזי]

קצת מעוף

לפני יותר משנה הרצנו ת´רד כזה בפורום אחר... העקרון שהעלתי שם כשפתחתי בת´רד היה שההרכב יהיה הרמוני. כמובן שהפתרון הפשוט זה לקחת את יס או ג´נסיס או גיאנט ולומר, זה הרכב אולטימטיבי. מצד שני, לקחת גיטריסט מועדף ולחבר אליו קלידן מתופף ובסיסט על אותו עיקרון, זו נבחרת חלומות, אבל כזו היתה כנראה רק לברזיל במכסיקו 70. נסיון העבר מוכיח שהרכבים שהורכבו, פחות או יותר על-פי אותו עיקרון שהנחה אותנו, נחלו כשלונות חרוצים (ראה למשל Asia שהיתה ברוב האלבומים שלה פלופ רציני, או GTR ההרכב שהקימו שני הגיטריסטים היותר איכותיים שברא העולם הזה, האקט והאו, וגם היו די פלופ, וכלה בהרכבים לרגע שעשו צחוק מעצמם, כמו ההרכב הפומפוזי שכלל כמעט את כל המי ומי בעולם הרוק של אז: Intergalactic Turing Band. לעומת זאת, כאשר הורכב הרכב לצורך הייצירה Peter&the wolf זה יצא לא רע, מכיוון שהמוסיקה כבר היתה ידועה, העיבודים הוכתבו על-ידי רובין למלי וג´ק לנקסטר - פיוז´ניסטים נודעים והאמנים שנבחרו לצורך כך באו (כמעט כולם) מהתחום המוזיקאלי הזה. לכן התוצאה היתה לא רעה. לפיכך, ובהתאם לזאת, ההרכב שאני הייתי מציע הוא הרכב שינגנן רוק סימפוני. ובשביל רוק סימפוני הגיטריסט יהיה סטיב האקט; הבאסיסט יהיה קריס סקוויר; המתופף יהיה דווקא בארימור בארלו שלדעתי לא מוערך מספיק (מJethro Tull ברוב שנות השבעים - ומי שמטיל ספק שיקשיב לתיפוף שלו בMinstrel in the Galery או ב Songs from the wood; הקלידן יהיה קארי מינייר מGentle Giant ששם בכיס הקטן גם את וויקמן וגם את אמרסון בהבנת מקומם של הקלידים בלהקת רוק קלאסית; נגן כלי נשיפה יהיה Ian McDonald מCrimson וזמר, וכאן אני עם הרוב, פיטר האמיל. אפשר כמובן לארגן גם הרכב שני, שיהיה לא פחות טוב מההרכב הזה: למשל, בכיוון פיוז´ני, קולינס וברופורד יתחרו על החולצה הצהובה, ועל הגיטרה יהיו המון קופצים, אבל אני הייתי נותן אותה דווקא לג´ון מקלפלין, על הבאס יככב טוני לוין ובקלידים ינגן יאן האמר הנפלא. את השירה אשאיר כאן דווקא לזמרת - אנני האסלם ועל הנשיפה - עוד הפתעה לא מוכרת לרובכם - קולין קופר, מנהיגה של הלהקה הלא מוערכת Climax Blues Band. אני יודע שהתשתי אתכם, ומבקש את סליחתכם מראש, אבל רציתי להעביר את הלוגיקה שעומדת מאחורי בחירת נבחרת חלומות: חשוב שהמרכיבים יהיו יותר מהשלם. עכשיו עם זה, בואו נלך לשוקי וייס ונזמין אותם להופעה בארץ. יקי

 

[chinchila]

הרכב מעניין יהיה...

תופים: מייק פורטנוי גיטרה: פאטרוצ´י בס: טוני לוין וקלידים ג´ורדן רודס... אהה יש כזה כבר

ועכשיו באמת: שירה: מייק פאטון (פחחח) או הזמר של ליקוויד טנשן (אני יודע שאין בס: טוני לוין קנה אותי אבל יהיה מעניין לשמוע את לס קלייפול מנסה לנגן פרוג... גיטרה: זה מTOOL קלידים: ג´ורדן רודס תופים: הממ... כל כך הרבה ממה לבחור... ורג´יל דונאטי אווווו.... טים הרב אלכסנדר... גם יהיה מעניין

אני יודע.. לא שיגרתי משהו

 

[flowerking]

אולי....

סולן- פיטר גבריאל קלידן- הוג´ בנטון מואן דר גראאף או ריק וויקמן בס- טוני לוין גיטרה- פריפ

 

[ram liran]

קשה קשה...

גיטריסט - רוברט פריפ בסיסט - ג´ון ווטון סולן ראשי וכותב מילים - פיטר האמיל סולן שני - ג´ון ווטון מתופף - ביל ברופורד קלידן - אמממ... קרי מיניר???.. Ram-bo

 

[cut2]

עשית ממש רד מורחב ../images/Emo13.gif

בכל אופן, אם כבר משחקים, שלי יהיה: שירה - ג´ון ווטון גיטרה - ריצ´י בלקמור תופים - ביל ברופורד קלידים - קרי מיניר, ללא ספק! בס - טוני לוין, שוב. התאמתי אנשים שנראה לי שגם היתה בינהם כימיה מוזיקלית וגם חברתית. לעולם לא אדע אם צדקתי...

.

 

[אריק חייט]

בקשר לקרי מיניר

שמע, אני מפתח לאט לאט איזושהי תאוריה לגבי ההתנהגות החברתית של חברי ג´נטל ג´ייאנט (על סמך אינטואיציה, על סמך המוסיקה, הופעות, וידאו וגם על סמך התפקידים שהוא מנגן בהרכב). לפי התחושה שלי, ג´נטל ג´ייאנט זה הרכב מאוד מיוחד מבחינה אנושית ואני כלל לא בטוח שכל אחד מהם בנפרד היה מסתדר מבחינה מוסיקלית עם מוסיקאים אחרים. הסגנון של קרי מיניר הרי מאוד ייחודי והוא כל כך מובנה בגוף המגובש שהוא ג´נטל ג´ייאנט, שקשה לי להאמין אם הוא היה מתאים להרכבים עם סגנון שונה. לתפקידי הקלידים שלו יש סגנון מאוד מגובש שלא מזכיר אף סגנון של אף קלידן אחר. ריק וויקמן, קית´ אמרסון, פיטר בארדנס ז"ל, פטריק מוראז והרבה קלידנים אחרים בפרוג חידשו וניגנו בסגנון שלהם, אך עדיין העיקר נותר הומופוני, היינו מורכב מהרמוניה ומלודיה -בגדול-. קרי מיניר היה אולי היחיד שניגן תפקידים פוליפוניים לחלוטין. אם תיקח אותו ותנסה לחבר אותו עם נגנים אחרים זה יהיה בעיני פשוט בזבוז. כדי להתאים את עצמו ולהשתלב הוא יצטרך לוותר על הרבה מאוד.

 

[cut2]

ואולי ההפך?

אולי אם היית "שותל" את קרי מיניר ב... קרימזון נניח (בחיי שאין לי שום דוגמה אחרת), המוזיקה היתה יוצאת אחרת לגמרי? אני חושב שאי אפשר לשער דבר כזה. אולי מיניר היה משפיע על צורת החשיבה של פריפ, לך תדע

. אגב אריק - מה אתה אומר על הראשון של הג´איינט

כידוע, הדעות חלוקות לגביו...

 

[אריק חייט]

אולי, ייתכן

ודאי שאי אפשר לשער, ואני משער בכל זאת. אין לי מושג מה היה יכול לצאת מזה. אני רק אסיר תודה לגורל ולנסיבות שהביאו את החברים של ג´נטל ג´ייאנט לאותו מקום באותו הזמן כדי ליצור את המוסיקה שאני כל כך אוהב ושינתה את החיים שלי לחלוטין. בעניין האלבום הראשון, Gentle Giant, ברגעים ה"חלשים" שלו הוא פשוט יפהפה. ברגעים הגדולים הוא גם גאוני. הבעיה האמיתית איתו היא שהסאונד שלו לא משהו. ההפקה קצת פחות מושקעת, הפרדת הערוצים הדלה רחוקה מלשקף את העושר המוסיקלי שבאלבום, וכך יוצא שהרבה חומר נדחס, ומקבלים בררה. חוץ מזה, מרטין סמית´ ז"ל, המתופף הראשון, עדיין לא הגיע לשיאו באלבום הזה (לעומת Acquiring The Taste, שם הוא פשוט מושלם, גאוני, ומדהים) וזה מתבטא, בין השאר, ב"יחידת קצב" פחות מגובשת. הכל התחיל להסתדר בהדרגה מבחינת הגרוב של הלהקה - קודם כל כשהגיע מלקולם מורטימר המצוין ואחר כך ג´ון וות´רס שהפך את הכל להרבה יותר Fאנקי וגיבש סופית את הסאונד של ההרכב. מה שכן, באלבום הראשון אפשר כבר לשמוע הכל. את הכתיבה הפוליפונית, התזמור הקאמרי הקשוח, הכתיבה המושלמת לקולות וכמובן היופי והרגש שבאלבומים מאוחרים יותר קשה למצוא (אך הם שם כל הזמן, צריך רק לחפש יותר קשה

). אלבום מצוין, אין ספק.