סתם הרהור שלי..

[לתומי יש אקדח ביד]

סתם הרהור שלי..

האם אתם פוסלים מלא שירים רק בגלל שפעם או פעמיים או אפילו 10 פעמים הוא לא נשמע לכם? כעת שאלו את עצמכם שוב את אותה השאלה אם היה כתוב ליד השיר הזה רדיוהד. האם אתם באמת נותנים הזדמנות למוזיקה חדשה לחדור אליכם, או שאתם נעולים? שתפו אבל את האמת. אני אומר על עצמי שבאמת לרדיוהד, מלאחר שהכרתי אותם עד כדי כ, למרות שלמשל יש שיר שלא תפס אותי בכמה פעמים הראשונות, אני עדיין אתן לו הזדמנות ואתן לו מקום חשוב יותר ואנסה יותר "בכוח" לחפש איפה הוא יפה איפה הגאונות מסתתרת, לעומת שירים של להקות אחרות של יוצרים אחרים ששם אני לא כ"כ מבין על מה ההתלהבות ועוזב. השאלה שלי בעצם האם גם לכם יש את התופעה הזאת, שלדעתי די מרחיקה ממוזיקה אחרת ומגוונת?!

 

[kittycatbone]

אממ,

אני אומרת שזה תלוי בתקופות... לפעמים יש שירים שאני אוהבת, אבל משהו בהם פשוט לא מלהיב אותי.. אני נותנת להם הזדמנות שנייה ושלישית וכאלה... ולא פוסלת, אבל לפעמים לא משנה מה, אין התלהבות. עקרונית זה לא קשור לי כל כך אם זה רדיוהד או לא, אבל לפעמים באמת לפי שם הלהקה אני אתן יותר או פחות הזדמנות לשיר. ובכל מקרה, למה שהתכוונתי בהתחלה, שזה לפי תקופות.. זה גם תלוי אממ, ברצון שלי להתפתח לסגנונות חדשים ואמנים חדשים. לפעמים אני בתקופה שאני רק מכירה מוזיקה חדשה, ואי אפשר לשמוע הכל בבת אחת. צריך להתרגל ולאהוב. ולפעמים פשוט אין חשק להכיר דברים חדשים. צד שני, לפעמים יש תקופות שרוצים להפתח למשהו חדש, או שלאט לאט מתחילים, ואז אולי דברים שלא אהבתי פעם פתאום נשמעים טוב יותר. ומתחילים לחרוש עליהם.

 

[no surprises]

שאלה מעניינת

כן, כשמדובר באמן פייבוריט שלי כמובן שאקדיש יותר אנרגיה בנסיון להתאהב גם במשהו חדש שלו, אבל זה לא רק כאן. גם כשאנשים שאני סומכת עליהם, או לא אנשים אבל מקורות-מידע "אמינים" אחרים שולחים אליי דברים, אז אני משתדלת גם אם לא הולך ממש בהתחלה.

 

[lifahead]

לגמרי..

אני נגד מוזיקה שאני לא מכירה.. וזה מוזר.

 

[Gigantic Boots]

אבל החסרון הוא שזה עובד גם הפוך...

שירים פחות טובים של אותה להקה נפסלים הרבה יותר בקלות משירים בינוניים של להקה אחרת. למשל מיוז, שמעתי תדיסק החדש פעם אחת וזהו. בגלל שהם מיוז.

 

[איתי מאיר]

זה מאוד תלוי במצב הרוח שלי

כשאני במצב רוח מסויים של שמיעת מוזיקה חדשה, אני אשמע כל דבר. כולל שעה של פידבק מהגיטרה (ככה לעזאזל הצלחתי לאהוב את MMM של לו ריד). אני אשמע את זה שוב, רק אם אני ארגיש שיש משהו מעבר למה ששמעתי, ואני מפספס אותו. ברדיוהד זה היה ככה. זה גם יכול לבוא אחרי איזושהי תקופה. אני שומע שיר חדש, אחרי חצי שנה הוא מופיע לי במחשבה, ופתאום אז אני אתחבר אליו

 

[Roy1232]

חח

פידבקים זה מהדברים שיותר כיף לעשות כשיש לך יותר מדי זמן פנוי

 

[V e g]

זה לא רק במוסיקה, אגב

זה בהכל בעצם בחיים, וכל שמזדקנים, מה לעשות, פחות דברים מעניינים אותנו - אם זה לקרוא, לשמוע מוסיקה, לראות סרטים - לצרוך תרבות, או להתעניין בכל מיני דברים אחרים, כל אחד והתחומי עניין שלו. הרי הרבה יותר כיף לשמוע מוסיקה שאתה כבר מכיר, בדיוק כמו שכיף שמרצה באוניברסיטה מרצה על משהו שאתה כבר מבין, ולא צריך להבין מה הוא רוצה ממך. ככה זה. החיים זה מאבק בלתי פוסק שלנו למנוע מעצמנו להתנוון, לשמור על הסקרנות שלנו, אחרת אנחנו סתם צרי אופקים, וזה חבל.

 

[Gigantic Boots]

אני לא חושב שאנחנו רוצים להתנוון מוחית.

לפחות אני מעיד על עצמי שאני מאד סקרן. אנשים לא סקרנים כי מערכת החינוך שלנו מנוונת. אז הם חושבים שזה מה שלעולם יש להציע. כמו שאנשים רואים כוכב נולד אז הם מתנוונים מבחינה מוסיקאלית כי הם חושבים שזה הטופ.

 

[לתומי יש אקדח ביד]

גם אני אדם מאוד מאוד סקרן אם להודות על האמת.

להתנוון מוחית חלילה, יש המון דברים מעניינים בחיים, אך במוזיקה לעיתים אין "כוח" להתחיל ולהחשף, יש כל כך הרבה מגוון שזה מטמטם.

 

[V e g]

נכון, אבל

למרות שאני מקבל את הדברים שלך על מערכת החינוך, אנחנו תלויים גם המון בעצמנו. זה גם טוב לשמוע מה שאתה מעיד על עצמך, ואני מקווה שזה ישאר ככה, אבל (ואני לאו דווקא מדבר על עצמי) אני יותר מתכוון לכך שבמדינה שלנו רוב האנשים קשיי יום. וכשחוזרים עייפים הביתה, מה הפלא שלאנשים אין חשק להיות סקרנים, ואז נכנסים בדיוק הדברים שלא דורשים "מאמץ" או "רצון" - אוכלים פאסט פוד כי אין כוח לבשל, רואים כוכב נולד...וככה אנשים נכנסים ל"לופ" הזה של חוסר תכלית.

 

[Gigantic Boots]

בגלל זה עשיתי קאט. והחלטתי שאני

אהיה נגן גיטרה\מוסיקאי. כדי לא להיות במעגל הזה של הכלום. ובתור ילד מחנכים אותך להיות חלק מהמעגל הזה.

 

[FunkyMonk]

הכל יפה וטוב

אבל אתה חי בעולם קפיטליסטי שבו הכסף שולט, וכל עוד לא אתה שולט בכל הכסף, אתה לא יכול לשנות את זה. אני לא טוען שקפיטליזם זה טוב, אבל אלו החיים בהם אתה חי. אתה לא יכול להתפרנס מלהיות מוסיקאי. כאילו, יש לך סיכוי להתפרנס, אבל הוא גם קלוש, וגם, אם כן תתפרסם ותרוויח כסף - זה בטח יהיה תוך כדי (או אפילו אחרי) הקרבת העקרונות שלך והיצירתיות שבך.

 

[Gigantic Boots]

זה לא תגובה אינפורמטיבית ולא בונה. זה כלום.

אל תכתוב פעם הבאה.

 

[FunkyMonk]

אם אתה לא מסוגל לקבל דעה של אחר

אתה עוד צריך להתבגר. אני לא מכריח אותך ולא כלום, אבל אני רוצה לראות אותך מתפרנס וחי מלהיות מוסיקאי. למרות שעם סגנון דיבור ומחשבה כמו שלך, אתה בטח בן לאיזה הורים עשירים שיממנו אותך כל החיים, אז בטח אין לך בעיה.

 

[Gigantic Boots]

זה לא דעה. זה ידוע שזה קשה. אבל אם אתה לא

רוצה ללכת בתלם ככה זה. ואם תמשקיע ואתה ממש טוב למה שלא תיהיה נגן. יש ביקוש לנגנים הרי. אני לא מדבר על לעשות מוסיקה, וגם אני לא מדבר על עצמי. אני מדבר בכלליות.

 

[FunkyMonk]

מה שאני מנסה להגיד זה

שבשביל לחיות ממוסיקה, צריך בעצם לעשות דברים שאתה לאו דווקא אוהב, דברים שהם לאו דווקא היצירה הפנימית שלך - רק בשביל להרוויח כסף בכדי לחיות. ואז מה עשית בזה? איזו מן אמירה זו?

 

[Latisia]

זה נכון לגביי

זה נכון לרוב לגביי, כלומר אני שומעת את רדיוהד כבר דיי הרבה זמן והתחברתי לכול האלבומים שלהם כך שזה דיי מוכר ואהוב. שאני שומעתמוזיקה חדשה שלהם אפילו אם בפעם הראשונה לא ממש התחברתי אני יודעת שבדרך זו או אחרת בסופו של דבר אני כן הצליח להתחבר ולכן אני שומעת את זה עוד כמה פעמים ב"כוח". עם מוזיקה של אמן לא ידוע או פחות אהוב אז אני מודעת לקטע שאני פחות מתחברת לזה ואז אין לי כוח פשוט לשמוע את זה יותר מידי. זה לא רק במוזיקה או עם רדיוהד.

 

[alon5559]

שאלה טובה!

אני חושב שרוב האנשים לא נותנים צ'אנס למוזיקה- זאת אומרת, אם בפעם הראשונה השיר לא אהבתי- זהו, חבל על הזמן. וחבל- מפספסים הרבה עולמות, כלומר הרבה סגנונות ואמנים מעניינים כי מה לעשות- לא כל מוזיקה אוהבים על ההתחלה. מה גם שזה נורא קיצוני- אם יש משהו שבפעם הראשונה ככה ככה התחברתי, אני אשמע שוב, ולא יבטל את זה לגמרי (העולם לא שחור או לבן). אני זוכר כששמעתי את דוליטל של פיקסיז, בהתחלה היה לי נשמע כמו רוק קליל נחמד עם אנרגיות (כיתה ט') ואז האזנתי לאלבום שוב, ועוד פעם- וזהו, כיום אני נורא נורא אוהב את הלהקה ומעריך אותה. דוגמה נוספת זה אמנזיאק, נכון שהוא פחות זורם ובנוי טוב כמו קיד A, בפעם הראשונה התאכזבתי מעט- האזנתי לו וכשהוא נגמר אמרתי לעצמי- "מה זהו?" זה היה נשמע כמו אוסף שירים נחמד, אבל בפעם ה-2 או -3 התמכרתי אליו והערכתי רצועה ורצועה בנפרד.

 

[לתומי יש אקדח ביד]

לא מבין מה זאת ה"ירידה" על אמניזיאק במיוחד

כשהוא טוב יותר מקיד א', לא יאומן. הוא אלבום מדהים פשוט, אחרי אוקי קומפיוטר אצלי.