סתם פורקת, כועסת נורא על בעלי

[oneday10]

סתם פורקת, כועסת נורא על בעלי

אני בשעה טובה בהיריון אחרי 4 שנים בהפריות ו2 הריונות שנאלצנו להפסיק בשלב מאוחר. מיותר לציין שאני בחרדות קשות ומודעת היטב שלא כל היריון מסתיים בילד בריא. כאילו שזה לא מספיק, אז במקביל ב3 שנים האחרונות בעלי נלחם במחלה קשה ואני נלחמתי כל יום לצידו עם פחד גדול לעתיד. בחצי שנה האחרונה תודה לאל הוא בריא ומאז כל הקשיים של השנים האחרונות צפים ואני מרשה לעצמי להתפרק.
אני מרגישה שזקוקה לסיוע כי אני באמת מפורקת לחלוטין ולא רוצה שזה ישפיע על האמהות שלי. ביקשתי מבעלי עזרה לוגיסטית למצוא מקום לטיפול ולתאם כי אני לא יכולה לעשות את השיחות האלו מהעבודה. מצאנו את מרפאת חווה בפסיכיאטריה תל השומר לטיפול בנשים בנושאי פוריות. הוא עשה צילום מסך לפרטים ותכנן לשלוח לעצמו. אלא מה, במקום לשלוח לעצמו הוא בטעות האלה את זה כסטורי בואטסאפ,!!! אחרי ש5 אנשים שונים התקשרו אלינו בבהלה הבין מה עשה. בא לי למות!
אני יודעת שזה לא הכי חשוב, ועברתי מספיק כדי שיהיו לי פרופורציות בחיים, אבל אני רוצה להרוג אותו!! אני לא מסוגלת להסתכל עליו. ברור שגם ההורמונים לא עוזרים. סופ"ש הבא אנחנו יוצאים עם קבוצת חברים לצימר ותכננו לספר על ההיריון וכבר ממש לא בא לי. זאת חדירה עצומה לפרטיות לנקודות הכי רגישות שיש, גם פסיכיאטריה וגם פוריות. אני ממש לא יודעת מה לעשות! ברור שלא התכוון אבל אני מרגישה מזעזע.
חברה שלי אמרה שחבל להרוג אותו אחרי שעבדתי כל כך קשה שיהיה בחיים, אבל אני רותחת וזועמת!

 

[שירהד1]

האמת?

אני לא כל כך מבינה מה יש לשלוח לעצמך את צילום המסך...הרי בכל עת ובכל זמן המסך שם בשבילנו, לכל דבר. ומה קרה לאופציה פשוט לכתוב לעצמנו ברשימה כלשהי את המספר הנדרש? לדוגמא- בתיק ההריון, או ביומן שלנו. אני באופן אישי חושבת שיש שימוש יתר בטכנולוגיות....אבל זה לא העניין המרכזי פה.
העניין המרכזי והחשוב הוא שהמצב מורכב- הרפואי והנפשי. עברתם כל כך הרבה, וכעת אתם צריכים האחד את השני כדי לשרוד את ההריון הנוכחי, בתקווה לטוב.

אז מה שחשוב שאכן תפנו לעזרה, ותקבלו אותה.
מאחלת לך הריון תקין ובריאות- לך ולבעלך.

המשיכי לעדכן אותנו. לא כתבת באיזה שבוע את

בהצלחה!
שירה.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028

 

[איןאריותכאלה]

וואו. ווא. וואו.

4 שנות טיפולים.
3 שנות מחלה קשה של הבעל.
2 אובדנים מאוחרים.
זה כל כך הרבה.
זה המון.
זה מעל ומעבר.
לחלק את עצמך לשתי חזיתות - באחת להילחם בכל כוחך על החיים, על ההפריה, בשניה להילחם בכל מה שיש לך נגד המוות. קשה לי לדמיין התמודדות כל כך מורכבת. כשאת מרבית הכוחות את חייבת לגייס לעצמך. גם כי בתחום ההפריות עיקר הנטל מוטל על האשה (מצטערת, לשים זרעונים בכוס לא מאד נחשב לכם....) וגם מהצד השני לעבור מסע מטלטל בין חיים למוות כשאת צריכה לתמוך בבעלך בכל צעד ושעל.
זה עומד עצום. אני לא יודעת אם היית מטופלת לאורך התקופה, אם לא היית מטופלת ממש עכשיו זה הזמן להגיע לטיפול פרטי בלי שום קשר לפסיכיאטריה ולפוריות, כי העומס הזה שוחק ומכניס לאוטומטיזציה.

וגם כשמישהו מאד מאד חולה ונמצאים לצידו ועוברים איתו הכל ואז הוא מבריא - באמת כל הרגשות הקשים צפים. וחלק מהם הם רגשות של כעס - זה הכי טבעי בעולם. כעס על עצם זה שהיית צריכה לעמוד לצדו, על כך שנאלצת לדחוק את הצרכים ואת הרצונות שלך הצידה, על כך שהוא הפך למוקד החיים ומן הסתם גם קיבל את זה כמובן מאליו, כי הוא היה הקורבן וזה שניצב בסכנת חיים. אבל גם את היית קורבן של המצב הזה, רק ללא הכרה והבנה, לא מצידו, ומן הסתם גם לא מצידך. כל הרגשות הסבוכים הללו מצריכים עיבוד ואוורור כדי לאט לאט לחזור לבסיס זוגי יציב ונכון יותר עבורכם.

לכן הכעס שלך עליו הוא כמובן לא בגלל הנושא של צילום המסך, זה רק הטריגר לכל הרגשות הלא מעובדים השוכנים מתחת לפני השטח, תוסיפי לזה הורמונים של הריון ופחד נורא מאובדן נוסף ויש לך מתכון למשקע זוגי בגלל זוטות שבדרך. טיפול טיפול טיפול - בעצמך, לא בו, לא בזוגיות, לא בפוריות - בנפש שלך שעברה כל כך הרבה, והיתה צריכה להחניק כל כך הרבה.
אנחנו פה לכל דבר ועניין.
מאחלת לך מכל לבי הריון תקין ואמהות בסיומו.

 

[אננס 22]

טעויות קורות...

אני מבינה את המבוכה ואת הכעס, אבל כתבת שזה נעשה בטעות...
לא חושבת שזו את מולו, אלא את יחד איתו. אתם זוג ובהמשך תהיו משפחה ואם תשפטו אחד את השניה בכעס, הזוגיות הזו תתפרק.
אני חושבת שמזמן הייתם צריכים ללכת לטיפול כלשהו, עברתם הרבה.
אני מאוד מאמינה בטיפול משפחתי/זוגי- מטפלים בקשר בינכם, מחזקים אתכם וגם עובדים עם כל אחד מכם- תלוי במצב.
זה יכול להיות זמן טוב לשיח, לפרוק את כל הרגשות כשמישהו נטרלי מכיל, מחזיק ומעבד אותם. טיפול פרטני מטפל רק באדם אחד- בתחושות שהוא מביא, גם אם הן לא עובדות או המציאות.
אם הקשר חשוב, תומכים זה בזו וממשיכים הלאה יחד.
בהצלחה!