המארש הטורקי של מוצרט
זה נכון שלנגן פרקים מתוך סונטות היה ועדיין מקובל גם באולמות הקונצרטים.. ולא רק מתוך סונטות. לדעתי כל מי שמנגן יצירה של מוצרט לפסנתר, ראוי להערכה רבה. בפרט מי שמנגן את המארש הטורקי מתוך הסונטה בלה מג´ור. נראה לי שהכי טוב הוא לבחור את היצירות אותם אנו מנגנים יותר לפי מניעים פנימיים ופחות לפי מידת הפופולריות של היצירה. כל קטע של מוצרט כמעט ניתן להפוך לפסגת האמנות ע"י חיפוש ההשראה הנכונה, גם אם זה המארש הטורקי.. אני חושב שכל מלחין יש לו את הקשיים שלו.. מבחינתי מוצרט (באופן כללי כמובן) הוא המלחין הקשה ביותר לנגינה, אולם יש פסנתרנים שיש להם מגע יותר מיידי וטבעי למוצרט. אין כל כך משמעות לאמירה: יותר קשה לנגן ביטהובן, כאשר מנהלים דיון ממשי הקשור לנגינה עצמה יותר מאשר לקריאת התווים. בדיוק כמו שלא תהיה משמעות לאמירה: כינור הוא כלי יותר קשה לנגינה ויותר תובעני מפסנתר (או להיפך). המארש הטורקי כשלעצמו הוא פרק מאוד "בריא" במובן הזה שהוא מפתח פסנתרנות טבעית ונכונה. הוא גם החלק הפשוט ביותר (מבחינה קומפוזיטורית) של הסונטה. אולם כדאי לך גם לפחות להאזין לפרקים האחרים של הסונטה..
