luckdragon
New member
סתם 2 קטעים קצרים
~ חלק 1 ~ כשהיתי קטן אהבתי לשחק במטוסים,להעיף אותם בשדה תירס ככה רץ ילד עם שיער שחור..ברכיו וידיו מלוכלכות. רצות במסדרונות בחיניניות,בשדות התירס הזהב.. ובידי דמות מטוס,מעץ.. ואני רץ.. ויורה טררר טררר צועק.. משחק של ילד קטן.. עד שראיתי פרפרים.. ועצרתי.. נפעם. ומאז שחקתי עמם.. אני והם ובלעדיו. בלעדי המטוס שנשכח על איזו תלולית עפר.כאילו התרסק ונשכח. ~ חלק 2 ~ שתדעי,אני מתגעגע כל הדרך חשבתי עליך,ולא ידעתי למה. עכשי ומשנתנה לי הזדמנות של מעט שקט. חשבתי שאם תשאלי אותי,האם אתה מתגעגע אלי?. אז היתי אומר לך,כן. אני מתגעגע.ואפילו מאוד. אני מתגעגע כל כך,ואני מכונס בעצמי וכל הדרך אני מביט מהחלון,אל הכביש אל הבתים. חושב על הלב שלך,ורק.. את יודעת,שלא ירגיש לבד..ואפילו שאת רחוקה כל כך. ואני כאן.. אני מרגיש את עצמי.. שאני כאן ועד לשם איתך.. אני מנסה לחשוב שיש קרן של שמש..שמחברת בין נפשי לנפשך. ואני מצטער אבל לא אוכל להבטיח לך.. הדבר שהיתי רוצה להבטיח לך הכי מכל. ועלי להודיע לך שאני יוצא למלחמה. את חושבת שאני רוצה להחליף את קול שקשוק הדריכה של הנשק. האם את חושבת שאצא למלחמה מבלי שאתודע לסכנה? למוות לאבדון לקולות המזוויעים של הקרב.. את הפיח את הצעקות. כאן אני ניצב מולך... לפני הדגל שכה אני אוהב שאליו נשבעתי אמונים.. אני במלחמה אהובתי ,,ואני לא יכול להבטיח לך שאחזור. אני כותב זאת כאשר לחי מלאה דמעות שבכל אחת מתחוללת קרב.. מלחמה שלא לעזוב אותך,עם לב חצוי,בודד.. ולהשאיר אחרי ערפל אי-וודאות. וחיוך עם טעם של אז.אז אל נא אל תשכחי אותי,לא ביום הזה ולא אף פעם. ביום שדמעתי לך,ביום שהטוהר שלי מתלכלך עם דם. שלך.
~ חלק 1 ~ כשהיתי קטן אהבתי לשחק במטוסים,להעיף אותם בשדה תירס ככה רץ ילד עם שיער שחור..ברכיו וידיו מלוכלכות. רצות במסדרונות בחיניניות,בשדות התירס הזהב.. ובידי דמות מטוס,מעץ.. ואני רץ.. ויורה טררר טררר צועק.. משחק של ילד קטן.. עד שראיתי פרפרים.. ועצרתי.. נפעם. ומאז שחקתי עמם.. אני והם ובלעדיו. בלעדי המטוס שנשכח על איזו תלולית עפר.כאילו התרסק ונשכח. ~ חלק 2 ~ שתדעי,אני מתגעגע כל הדרך חשבתי עליך,ולא ידעתי למה. עכשי ומשנתנה לי הזדמנות של מעט שקט. חשבתי שאם תשאלי אותי,האם אתה מתגעגע אלי?. אז היתי אומר לך,כן. אני מתגעגע.ואפילו מאוד. אני מתגעגע כל כך,ואני מכונס בעצמי וכל הדרך אני מביט מהחלון,אל הכביש אל הבתים. חושב על הלב שלך,ורק.. את יודעת,שלא ירגיש לבד..ואפילו שאת רחוקה כל כך. ואני כאן.. אני מרגיש את עצמי.. שאני כאן ועד לשם איתך.. אני מנסה לחשוב שיש קרן של שמש..שמחברת בין נפשי לנפשך. ואני מצטער אבל לא אוכל להבטיח לך.. הדבר שהיתי רוצה להבטיח לך הכי מכל. ועלי להודיע לך שאני יוצא למלחמה. את חושבת שאני רוצה להחליף את קול שקשוק הדריכה של הנשק. האם את חושבת שאצא למלחמה מבלי שאתודע לסכנה? למוות לאבדון לקולות המזוויעים של הקרב.. את הפיח את הצעקות. כאן אני ניצב מולך... לפני הדגל שכה אני אוהב שאליו נשבעתי אמונים.. אני במלחמה אהובתי ,,ואני לא יכול להבטיח לך שאחזור. אני כותב זאת כאשר לחי מלאה דמעות שבכל אחת מתחוללת קרב.. מלחמה שלא לעזוב אותך,עם לב חצוי,בודד.. ולהשאיר אחרי ערפל אי-וודאות. וחיוך עם טעם של אז.אז אל נא אל תשכחי אותי,לא ביום הזה ולא אף פעם. ביום שדמעתי לך,ביום שהטוהר שלי מתלכלך עם דם. שלך.
אז ניסתי.. דיי אל תגידי שזה מועתק