עבודה עם חליפה ובלי גישה סינית ויפנית

[ori jkd]

עבודה עם חליפה ובלי גישה סינית ויפנית

היי וחג שמח.
הנושא שרציתי לדבר עליו הוא צורת עבודה עם חליפה ובלי.
בג'ודו למשל הרבה מהעבודה בכלל תלויה בחליפה ושימוש בה הן מהבסיס של תפיסה והוצא משווי משקל והלאה בביצוע של חניקות הטלות ובריחים רבים.
בעבודה הסינית (מתייחס לפנימיות) בגלל שהעבודה נעשת ללא חליפה והיא משפיעה רבות על ביצוע טכניקות האבקות ושליטה ובכלל צורת הוצאת המשקל שונה עקב כך.

 

[ש מים]

אורי, זה נכון, אבל...

את רוב (אם לא "כל") טכניקות הג'ודו ניתן לבצע גם ללא חליפה. הבעיה שאת העור והבשר ישמש כתחליף... תוכל למצוא את העבודה הזו בשיטות יותר "קרביות" ופחות ספורטיביות.
השאלה (ואני לא מכיר...) היא האם גם בשיטות הסיניות עליהן אתה מדבר, משתמשים בגוף האדם כתחליף לבגד?

 

[ori jkd]

פחות בתפיסה של הבשר

לשאלתך השיטות הסיניות שאני מתייחס לעבודת השוואי ג'יאוו (האבקות) לקוחה מטאי צ'י ובאגווה מבית לואו דאו שו/ סו דונג צ'ן שמי שנהג לשים על זה דגש היה בחור בשם טים קארטמל.
בג'ודו לשם הטלה אתה תתפוס בבשר לעומת הטאי צ'י / שינג אי/ באגווה שההטלה מהוצאת איזון תוך טראפינג או הפעלת בריח ופחות עבודת מותן כתף או

 

[ש מים]

מעניין.

אבל האם רק בשיטות הסיניות עליהן אתה מדבר יש הוצאה מאיזון (קוזושי - עקרון הבסיס בג'ודו של ג'יגורו קאנו, הג'ודו המסורתי) "רכה"? אם כן אז קיים דמיון ענק לעקרונות הבסיס של שיטות ג'ו-ג'וצו רבות (וכמובן לג'ודו המסורתי). מעניין אם הטכניקות הללו גם מוצאות ביטוי בפילוסופיה של התורה...

 

[מקאיירה]

אם תרשו לי להצטרף לדיון המעניין

ממה שאני מכיר על עבודה רכה ועוצמה פנימית, הן פשוט דרך מסויימת ללמוד להשתמש בגוף. אפשר להשתמש בה לעשות ג'ודו, קראטה, לשטוף כלים, להתאגרף, קיר טיפוס... ואפשר גם ללמוד אותה דרך כל אלו. אם במקרה היא נלמדת דרך בה-גואה או חץ וקשת, זה במקרה.

לפחות לעניות דעתי.

 

[ש מים]

מסכים לגמרי!

אבל למה "תרשו לי להצטרף"? אתה לגמרי חלק מהפורום וכל המטרה שלנו/של הפורום היא פתיחות, לשם למידה משותפת והתפתחות!

ובאשר לשאלה שלי לאורי (על "עבודה רכה"):

1. כמו שכתבת (ואני מסכים לגמרי!), "עבודה רכה" היא בעיקר "עבודה מדוייקת, שמתבצעת תוך שימוש נכון בעבודת הגוף" (טאי-ג'וצו). מהשיטות בהן אני עוסק, "חוסר המאמץ" מגיע מעבודת רגליים נכונה.
2. ולמרות שאני מסכים איתך, בכך ש-"רכות" (אשתמש במונח פופולארי זה, למרות שהוא לגמרי לא נכון
   
   ) אפשר למצוא בכל עבודה פיזית, אני סבור שיש הבדלי גישות, שנובעים מ-"רוח בית-הספר", שמוקרנת מאישיותו ומידת הבנתו של העומד בראשו, או של "האב המייסד". ואם העומד בראש ביה"ס/הדוג'ו לא מבין או לא מסכים עם עקרונות העבודה המדוייקת והנכונה, אז תראה שם עבודה "קשה", כוחנית ובזבזנית אנרגיה.