עבודת האוקה באימון

ש מים

New member
עבודת האוקה באימון

בהמשך למשהו שכתב אמיר ולהתנסות שהיתה לי באימון בשבוע שעבר, חשבתי שיש מקום להביא את נקודת המבט שלי על הנושא.

מצאתי לעיתים תכופות שיש חבר'ה (בעיקר אצל חבר'ה שהם לא ממש מתחילים, אלא כאלה שמגיעים מא.ל קשות, או שיש להם "נסיון קרבי" מסויים) שלא ממש מבינים את תפקיד האוקה. ובמה דברים אמורים?
תפקיד האוקה באימון הוא לרוב "לדמות אוייב". ולכן (וזו הבעיה...) עליו לנהוג בדיוק כפי שמצופה מיריב "בשדה הקרב". אבל, בהרבה מקרים נתקלתי באוקות ("אוקים"?) ש"רצים קדימה", ש"חושבים צעד אחד קדימה". זה אינו מצב אמיתי! אוקה שמבצע תרגיל-נגד, עוד לפני שאתה ביצעת את הטכניקה, או אוקה שמתנגד כאשר אתה "מרחם עליו" (ולא שובר לו למשל את המרפק) הוא אוקה שלא מבין את הקרב, שלא מבין את תפקידו ושלא יכול ללמוד (וגם מפריע לבן-זוגו ללמוד).
לכן, לדעתי, יש מקום להקדיש לנושא זמן להסבר, בעת האימונים בדוג'ו.
 

saya2

New member
בתרגיל יש תוקף ומותקף,

ושניהם צריכים לפעול נכון. יש הרבה מקומות שמתרכזים רק בצד המותקף (טורי?), ולא נותנים תשומת לב מספקת לתפקיד האוקה. זו טעות ברורה כיוון שכך גם הטורי לא ידע לבצע את תפקידו בצורה נכונה שתעזור לו אח"כ.

בגלל זה רואים הרבה מקרים בהדגמות שבהם דווקא המתאמן הבכיר יותר הוא האוקה, כי מסתבר שקשה מאוד להיות אוקה טוב.
 

ש מים

New member
"הרבה מקרים בהם המתאמן הבכיר הוא האוקה"?

וואלה לא נתקלתי.
אבל מעניין!
 
אני

מסביר שתפקיד האוקה הכי חשוב, הואיל ותפקוד נכון מאפשר לימוד יעיל של הנושא הנלמד.
בהדגמה בזמן השיעור, אני מבצע לסירוגין את שני התפקידים בכדי לתת דגשים לשני בעלי התפקידים ומה מצופה מהם.
 
ועוד משהו קטן

אני פתוח להזמנות להעביר את משנתי.
המחיר אינו בשמים, לרוב הזמנה לאוכל ושתיה אחרי מספקים אותי.
 

ש מים

New member
חורף זה זמן טוב

מתאים לי.
מרק בצל ויין אדום.
 

Tonjin

New member
נקרא מוטודאצ'י

בכלי נשק וקאטות עתיקות תפקיד האוקה שמור הרבה פעמים למורה.
בתור בעל הניסיון הוא אמור ל'ספוג' את הטכניקה ולכוון לדאוג שהתלמיד מבצע אותה נכון..

זה בקצרה..
 

William Kidd

New member
לדעתי

הגדרה של של תפקידים בכל תרגיל היא באחריות המורה. המורה צריך להסביר ולהגדיר מהוא תחום התרגיל, רחב או צר ככל שיהיה ומה צריך להכלל בו ומה לא.
ההגדרה צריכה להקיף את הצד העובד והצד שעוזר. ותפקידו של המורה גם לראות שאכן זה מתקיים כך שהתרגיל לא גולש לתחום אחר (גם אם הוא חשוב).
בשיטה כזאת אני מאמין שהמתאמנים אט אט מתחילים עצמם להרגיש את החשיבות של עבודה נכונה (ותומכת) בזוגות.
 

ש מים

New member
אני מדבר על "צד המורה"

נתקלתי בזה כמורה...

כנראה שזה חלק מהתובנות שקיבלתי בעקבות יפן (וואו, מסתבר שכן למדתי שם כמה דברים!
)
 

yoja kwan

New member
עוד משהו לגבי הגדרות התפקיד על ידי המורה

מאוד מסכימה עם אלכס ורוצה להוסיף בכיוון.
הרבה פעמים אני מוצאת את עצמי שואלת את המאמן כדי להבין איזה סוג של מגיבה אני צריכה להיות (המקבילה אצלנו ל"אוקה"). האם מטרת התרגיל היא נטו לתרגל טכניקה (או לחילופין, אם אני עובדת עם מישהו מתחיל שזו עבורו טכניקה חדשה או שהפרטנר עצמו מגדיר את התרגול עבורו כתרגול טכני מעמיק) - אז אני לא מציבה התנגדות אלא להפך - משתפת פעולה, ולפעמים גם מייצרת את הטכניקה מהכיוון שלי (נשארת בתפקיד ה"אוקה" אבל מובילה את המתקיף אל הטכניקה).
אבל יש תרגולים אחרים - תרגולים של מהירות תגובה - אז אני צריכה לעבוד אחרת, לא לאפשר, לא לחכות, אבל מצד שני לא להתנגד (או לפהעיל תרגילי נגד).
תרגולים מתקדמים שמדמים מצבים ריאליסטיים יותר - אז גם המהירות גם ההתנגדות וגם התגובה הם אחרים.

כאשר המאמן לא מגדיר את מטרת התרגיל כל אחד יגיב בצורה שטבעית לו, שמתאימה לו, אבל לא בהכרח בצורה שנכונה לתרגיל ולתרגול ולכן רק המאמן / מורה יכול לנתב את העבודה לכיוון הרצוי (או אם המתרגלים הם מאוד מתקדמים ויכולים להבנות את התרגול שלהם בעצמם).
 

ש מים

New member
"שיתוף פעולה" לעומת התנגדות

זה בדיוק העניין!

העניין שבקרב אמת אין התנגדות! מי שרוצה לתת לך אגרוף בקרב אמת לא ימשוך אותו רגע לפני שפגע במטרה.
מי שרוצה להפיל אותך בקרב אמת לא ימשוך את הרגל שלו לפני שיגיע למקום בו את עומדת.
וזה בדיוק מה שדירתי עליו: דווקא אלה שבאים עם רקע לחימתי מנסים להיות חכמים גדולים (ו- "לא לשתף פעולה"), אבל למעשה הם לא מדמים מציאות. זה בדיוק מה שהם לא מבינים. אי-התנגדות אינה שיתוף-פעולה!
לטענתי אין חיה כזו "שיתוף פעולה". יכול להיות למשל מצבים ש: אתה לא מכוון בכלל לכיוון האוקה והוא נופל, או לא פוגע בו והוא אומר שנפגע. אבל זה לא "שיתוף פעולה", זו רמאות...

וזה מה שניסיתי לכתוב בהתחלה.
 

yoja kwan

New member
יש כל מיני יריבים

והאמת היא שיצא לי להיתקל ביריבים הססניים, מטעים ומושכי אגרופים - גם בקרבות אימון, גם בקרבות תחרותיים, ולצערי גם בסיטואציה אחת של התקפה ברחוב.
אבל - מה שאתה מתאר הוא לא התנגדות אלא הכשלה מכוונת, התחכמות וחוסר שיתוף פעולה - כלומר, בעיני, חוסר מקצועיות, וחוסר נימוס.
שיתוף פעולה אומר שאני אתמסר לתנועה כדי שלא תהיה הפעלת כוח בשלבי הלימוד בראשוניים, למשל.

(אבל בגדול אנחנו מסכימים)
 

saya2

New member
יש אי-התנגדות ויש התנגדות חכמה

הרצון לאי-התנגדות הוביל לרמאות, כפי שציינת. מצד שני ברמות הגבוהות בחלק מבתיה"ס יש עבודה מול יריב מתנגד בצורה חכמה, כלומר כזה שלא יתן לך לבצע כ"כ בקלות כל שלב של הטכניקה.
יריב כזה מכריח אותך לבצע טכניקה בשלמותה, ולדעתי זה טוב.
 

ש מים

New member
עבודה מול התנגדות

אתה צודק.
רציתי באמת להוסיף את זה אתמול ולא הספקתי.

"עבודה מול התנגדות" זה משהו אחר לגמרי. ואגב, לדעתי היא הופכת לרוב לרנדורי...
ולגבי "לבצע טכניקה בשלמותה", דעותינו חלוקות.
 

saya2

New member
"לבצע טכניקה בשלמותה"= להביא את הפרטנר

למקום שאתה רוצה אותו. בהתחלה הפרטנר לא מציב שום התנגדות כדי שיהיה אפשר לתרגל ולהבין, ברמה גבוהה יותר הוא מתנגד חכם, פירושו שלא זז עם כל שטות הכי קטנה שלך, אבל כשאתה כן מזיז אותו הוא לא מתנגד, פשוט כי זה מיותר ונטו שריר.
 

ש מים

New member
אצלנו אין "טכניקה מושלמת".

זו לא שאיפה.
בעיקר כי בקרב אין חיה כזו "טכניקה מושלמת".
אבל נכון, האימון אינו קרב...
(ובכל זאת קשה לי לדבר על "לבצע טכניקה בשלמותה". אני מעדיף לדבר על "לעשות טוב ונכון". כל דבר לגופו ולזמנו ומצבו).
 

saya2

New member
same same new name

לא התכוונתי לטכניקה אחת אולטימטיבית, אלא לביצוע הכי נכון של טכניקה מסוימת.
 
למעלה