עבודת האוקה באימון

Yin

New member
אימון בכוונה

להבנתי שני הצדדים מתרגלים כוונה.

כשלימדתי, אמרתי לתלמידים מה הכוונה המצופה מהם.
אין כאן עניין של רך או קשה, אמיתי או מתחכם, אלא של תרגול של הכוונה, המודעות - מכאן יוצאים ולכאן באים.

לכן אין גם צורך מיוחד, לדעתי, ללמד להיות מה שבאומנויות היפניות נקרא אוקה.
 
האוקה - לימוד מצידו השני של המטבע

הצד המקבל את הטכניקה, חווה אותה מצידה האחר, ובעצם בהווייתו יוצר את הפלטפורמה עליו מתבצע הלימוד.

אוקה מנוסה יותר יכול לאפשר מרחב מגוון של למידה. מצד שני, עלול להביא איתו אלמנטים מיותרים כמו אגו, הנחות, אג'נדה ותגובות אוטומטיות מתשקופת האימון שלו עצמו.

באייקידו, כמו גם בשיטות אחרות בהן התנסתי, אפשר ללמוד רבות מצידה השני של הטכניקה, ולקבל הבנה טובה על המכניקה, הדינמיקה והתזמון.
באייקידו - לקיחת אוקמי מלמדת את הטכניקה דרך הגוף, בלימוד ישיר, ולא דרך הסברים ומראה עיניים.

לעניות דעתי, אוקה טוב מביא לאימון חפות, כוונה, ריקות (מאגו, מלרצות ללמד אחרים וכו') ונוכחות קשובה.
אוקה טוב מסוגל לקחת טכניקה באופן בטוח (גם לו וגם למבצע הטכניקה), לכל טורי/נאגה, בכל רמה ולכל טכניקה. הוא אינו מניח הנחות ואינו מנסה לחזות מראש מה תהיה הטכניקה, הוא קשוב וזורם, דרוך וערני אך לא נוקשה (מנטלית ופיסית). אוקה טוב נמצא ב"כאן ועכשיו", אינו "מביא משלו" אלא מתפקד כלוח חלק עליו תצטייר הטכניקה כמות שבוצעה. אוקה טוב הוא כמו מראה נקייה בה מתשקף ביצוע הטכניקה בבהירות.

מנסיוני, לימוד אוקמי הוא לא לימוד פיסי בעיקרו, אלא לימוד מנטלי, ויכולת אוקמי גבוהה יש בידה להיות כלי מצוין להתנהלות במצבי לחץ וקיצון בפרט ובחיים בכלל.
 
וככה, לקינוח - רשומה

מצאתי רשומה שכתבתי לפני כשלוש שנים שמתארת את השלבים הראשונים בתהליך הלימוד של האוקמי שלי.
אגב - אני עדיין בתהליך.
 
צהריים טובים - כמה נקודות

1. לטעמי ככל שהמתאמן בכיר ומתקדם יותר כך יהיה "אוקה" טוב יותר(תאורטית ומקווה שגם מעשית)
2. "אוקה" טוב - הוא אוקה טוב תלוי "מטרה" (לאימון והשיטה האלה הוא "מצויין")
3. שלבי תרגול - ככל שהתרגול מתורגל בשלב "מוקדם" יותר ידרש מהאוקה לעמוד
בדיוק בדרישת התרגיל "הפשוט" - ככל שהתרגול והמתרגלים מתקדמים יותר
אשמח אם האוקה יתחיל בתרגול הבסיסי ויקשה עם המשך "כיד הדמיון" .
4. האוקה כמאמן - מעבר לכך שאני מסביר את תפקידו של האוקה וחשיבותו
באימון "האוקה" הוא המאמן של המתרגל.
אוקה "טוב" יסייע להבין טוב יותר (ללמוד את תנועות הגוף הן של התוקף והן של המותקף)
אוקה טוב ידע לנוע בעת הצורך עם ולזרום עם התרגל ובכך לסייע לו להבין את התרגיל ובעת הצורך "להקשות" ולדרוש מיקסום תנועה מצד המתרגל.
(זו הסיבה שלטעמי ככל שתהיה מתקדם ובכיר יותר כך תהיה אוקה טוב יותר)

עוד כמה נקודות אבל חייבים להתפרנס לפעמים

צהריים טובים
 

ש מים

New member


 

ELIELI22

New member
השיטה שלי לפתרון הנושא היא כזו.

אני נותן לא מעט פעמים לתלמידים שלי להפיל אותי, להתקיף אותי (ולהצליח), לעשות כל מיני פעולות שבהן אני ה"מפסיד".
אחת הבעיות של אנשים היא שהם אינם יודעים לשתף פעולה, מחשש שמא יתפסו כפחדנים/חלשים/ או כלא מוצלחים.
ברגע שאני כמאמן נותן הזדמנות לתלמידים רבים להצליח לבצע תרגיל עליי הם מקבלים על דרך של דוגמה אישית את הדרך שבא צריך האוקה להתנהג.

ברמה גבוהה יותר מה שקורה שהאגו יורד, ההבנה שלי מתאמן היא כי הוא אינו כל יכול ובעצם כמעט כל אדם יכול לגרום לך נזק קשה ולפגוע בך, אנחנו לא חסיני פגיעה. אנחנו לא מושלמים ומכאן יותר קל לנו לעבוד יותר בשיתוף פעולה ופחות עם האגו.

זה נחמד מדי פעם שמישהו מתנגד לך ומונע ממך לבצע תרגיל (קרה לי לא פעם אפילו שהדגמתי מול כיתה), ב-2 מקרים שלא הצלחתי לבצע את התרגיל היה יתרון משקל של יותר מפעם וחצי של היריב ואני מסתכל על זה כלמידה טובה, כי יש גם גבול יכולת של מנוף או כח של תרגיל מתי הוא עובד ומול מי הוא עובד. וכנראה במציאות התרגיל המלא חובה (מכה לאשכים לפני הביצוע של נעילה/ מכה לגרון לפני הטלה וכו'), אחרת מול גברים בגובה של 1.90 ומעלה, 110 ק"ג פלוס זה בעייתי.

אני משתדל לקחת מדגימים משתפי פעולה, משום שזה באמת די קל להדוף תרגיל נגד ידוע.
אך באימונים לעתים אני מבקש (אם הדבר אינו מסוכן) גם להקשות על המבצע.


לעתים התנגדות קשה מדי תגרור פציעה.

בקרב בדרך כלל אם ישנה התנגדות היא בגלל זיהוי של מהלך של המגן או בגלל חוסר שליטה בגוף (אם הוא אינו לוחם מיומן), רוב אומנויות הלחימה שלימדו הגנה עצמית לימדו להתמודד מול תוקף שאינו מיומן בעיקר. רק במאה הקודמת שהנושא של קרבות זירה התחיל לעלות יותר ויותר החלו אנשים להתאמן מול להלחם מול לוחם מיומן שזה כבר לא קרב רחוב, זה ממש להלחם מול מישהו שמסוגל לחזות אותך.
 

pzirpim

New member
1745-ד.

מי זה החברה? מה התפקיד שלהם (יחסית)?// מי מתקן את מי? באיזה רשות? ומתי?

בברכה
 
למעלה