עברו שלושה חודשים מתקרית הברוקולי

עברו שלושה חודשים מתקרית הברוקולי

והוא שוב נזכר שהוא רוצה את הבת שלו לשבת. ולה... לה יש זיכרון קצר... ואני... אמרתי לה שלא. שגיתי? אולי. אבל אני לא יכולה לעמוד בזה יותר, מעבר לזה שאני לא סומכת עליו מבחינות נוספות ופוחדת שיאונה לה רע. אמרתי לה שיש לנו תוכניות טיול בבוקר, ושתחזור בעשר, אחת-עשרה בלילה מאבא. היא הסכימה כי הבינה שיש תוכניות, לא אמרתי לה כמובן שזה בגלל מה שהיה ובגלל חששות נוספים שיש לי.ועכשיו אני נאלצת להמציא תוכניות טיול לשעה מוקדמת.... קשה לי עם הפלונטר הזה אבל אני חייבת להגן עליה. יש לי חששות רבים לגבי מה שקורה שם בבית שלו. אני לא יכולה לסמוך עליו. אני פוחדת.
 
והנה לינק להודעת ה"ברוקולי" המקורית

למי שלא זוכר/יודע מה היה אז, הנה לתזכורת http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=693&msgid=19960135
 

rolan

New member
שחר, סיפור הברוקולי

כל כך חרוט אצלי, שמאז, כשאני אוכלת ברוקולי (שאגב אוהבת מאוד...) אני תמיד תמיד נזכרת באור שלך... אני חושבת שעם החשש, חשוב שתלך לאביה... את צריכה להיות עם היד על הדופק, לדאוג שאף פעם לא יהיו לבד בבית ו... לסמוך על אור החכמה שלך... כמו שצעקה אז - "הצילו" כך תדע כאשר יקרה דבר מה אחר, שקשה לה איתו... עוד אני רוצה לומר, בעניין הזכרון שלהם, הזכרון שלנו... אני מכירה את זה מקרוב קרוב, כך זה גם אצל בנותיי, אין לזה פתרון והדבר היחיד שאנחנו יכולות לעשות, זה לצייד אותם, את ילדינו, בכלים. הכלים הללו ישמשו אותם בכל מקום שיהווה סכנה עבורם, מקום שלא יהיה בו טוב, הם ידעו איך להתמודד וכל השאר - תלוי בתבונתם... מאחלת לכם שבת שלום ושקטה... הייתי מזמינה אתכם אלינו (סיבה מספיק טובה לצאת בבוקר מוקדם...) אבל כבר יש לנו תוכניות אחרות...
אוהבת אותך
 

*יערית

New member
הלביאה שבך../images/Emo24.gif

הלביאה שבך מגוננת כ"כ על הגורה שלה, לא לתת לה ליפול שוב...אבל חיות בטבע {אם כבר לקחתי את עולם החי להמחשה}נותנות לגורים חופש במידה קצת מפחידה...וזה דרך הטבע שלהם, אחרי שהם כבר מפסיקים לינוק מפיטמות האם ..הם משוחררים ואף נדחפים להסתדר בעולם הדיי פרוע ומפחיד לבדם.. כשאמא מציצה בהם מהצד ורואה שהכל כשורה איתם. אכן את צודקת,הילדה ואת ביחד יצאת פגועות מההתנהגות האינפנטילית שלו{שיסלח לי על ההתבטאות}אבל מה.. לעצור אותה ולמנוע ממנה לפגוש בו ולמצוא דרכי הדברות עם אביה יגרום לה לנזק בעתיד לעניות דעתי הבילתי מקצועית והלא ניסיונית..חושבת בתאוריה בלבד והנה חוסכת לך משפט
"אנחנו לא חייבות להסכים"
חושבת בתאוריה שצריך לתת לילד למצוא דרכים להתמודד מול ההורה המאכזב..גם אם היא תשפוך בפניו בכל דרך כואבת את מה שמתחולל בה יעזור להתפתחות הריגשית והאינדיבידואלית שלה. תמיד יהייה לך קשה עם פלונטרים עם תנסי לגונן עליה מכל משמר שמא תיפגע...אם לא מדובר בפגיעה שמסכנת את חייה אני הייתי ממליצה שתלך לאביה..למרות שפגיעה נפשית חזקה אף יותר מפיסית...ופה צריך לתת למומחים לומר את דעתם בעיניין, אל תיקחי את הכל על עצמך אמא יקרה...תורידי מעט מהנטל. ושכחתי בחוסר נימוס לשאול לשלומך.. שולחת מסר.
 
יערית, זה לא רק הברוקולי

על זה כבר הייתי מתפשרת. אבל יש כאן דברים יותר קשים שאני לא יכולה לכתוב כאן, אבל הם יכולים לסכן את נפשה של הילדה. אני לא יכולה לכתוב את זה כאן, באמת שלא. מספיק שאכתוב שאני נוטה להאמין על סמך מידע שאני מגלה לאחרונה, שהילדה עלולה להיחשף שם לדברים שאני חושבת שיכולים להשפיע על נפשה ועל זה אני לא מוכנה לוותר. כיוון שגם אחותה תהייה שם היום אבל אין לי מושג אם גם בלילה, אני לא מוכנה שהיא תישאר לישון שם וגם אם אחותה הייתה נשארת בלילה, אני לא מספיק בטוחה. אני יודעת שכל זמן שאני לא אומרת לכם את האינפורמציה במילים ברורות קשה לכם אולי להבין למה אני מתכוונת, אבל תסמכו עליי שזה קשור בדברים שהם בנפשם של ילדינו ואסור לי להפקיר אותה. אני מוכנה שהיא תלך אליו לכמה שעות אחר הצהריים וערב, כשסבא וסבתא שלה גם שם ואחותה, אבל לא יותר מזה. אני פוחדת מדי. תודה גם לך, רולן, על התגובה.
 
אבא, ברוקולי, דיני נפשות

יעלי. אני רוצה להתחיל מהסוף. אני אוהבת אותך, מחזקת אותך, מחבקת אותך ועומדת לצדך ומאחוריך (אקרובטיקה לא קלה לאחת במימדים שלי, תודי!). אבל. את לא יכולה למנוע מאור להיות אצל אבא שלה. הוא אבא שלה. הוא זכאי והיא זכאית לבלות זמן אצלו, אפילו אם הזמן הזה לא לגמרי כיף (עיין ערך ברוקולי...). את מדברת על דברים שיכולים לפגוע בנפשה, אבל מכיוון שלא פרטת, אני ממש לא יכולה לדעת במה מדובר - בשורה התחתונה, אם זה משהו שמצדיק מניעת שהייה לילית אצל האבא, זה דורש התערבות של גורמי הרווחה. חד וחלק. אם זה לא מצדיק התערבות של גורמי רווחה, זה גם לא מצדיק מניעת השהייה בלילה. ואני אומרת לך את זה מנקודת מבט אנליטית לגמרי, תוך התעלמות - שקשה לי מאד וקשה לך שבעתיים - מהצד הרגשי. יעלינקה, אסור לך למנוע ממנה להיות אצל אבא שלה. הוא יכול לנקוט נגדך אמצעים משפטיים (בהנחה שזה מספיק אכפת לו, מה שלא בטוח), אבל את ממש לא רוצה להיות במצב שאת צריכה להתגונן בפני האשמות שלו! אם את חושבת שיש סכנה אמיתית לאור את חייבת להגן עליה, אבל את זה עושים בעזרת הרשויות המוסמכות. עם כל האהבה והצער, אין לך הזכות למנוע ממנה וממנו את הזמן ביחד בנסיבות אחרות. מה שעוד יותר חבל זה שאת מכניסה את עצמך למצב שבו את משקרת לבת שלך. אני יודעת כמה נורא זה גורם לך להרגיש. למה שתעשי את זה לעצמך? כמו רולן, אני מראש יודעת שיש סיכוי סביר שאנחנו צריכות להסכים פה לא להסכים. אבל לאורך זמן, הדבר הזה יביא לפיצוץ. או איתו, או איתה, או עם שניהם. לא בריא. אני מאחלת לך שבת נהדרת, טיול כפוי נפלא, ושתרגישי טוב! נדבר במהלך השבת. נשיקות רבות!
 
קרן,../images/Emo39.gif

קודם כל, בבקשה, למען החיסיון ובטח שבהודעה מסוג כזה, תשתמשי להבא בפורום בשם "שחר" ולא בשמי האמיתי, וזו בקשה מכולם, אם אפשר, זה חשוב לי מאוד. בפורום הזה בעיקר. לגבי העניין עצמו, הוא מטופל ונבדק. אני לא יכולה לכתוב את זה בפורום בעיקר בגלל הפחד שאני לא רוצה ששום שם אישי יחשוף את הילדה וישייך אותה לעניין אז זו הסיבה. אין כרגע שום הוכחות בשטח לשום דבר אמיתי שארע חלילה, ואני מקווה ומתפללת שגם לא יהיו הוכחות, אבל יש הוכחות להתנהגות מיגדרית חריגה, וסליחה על השפה הגבוהה ומקווה שמי שקורא בין השורות יבין. אנא סמכי עליי וסמכו כולכם עליי שאנחנו כאן בבית עם היד על הדופק בכל הסיפור ומאוד מגוננים ובודקים הכול. לכן הייתי חייבת לעשות היום מניפולציה על העניין הזה. אגב, לגופו של עניין, הוא לקח אותה לפני שלוש שעות והלך איתה ועם האחות הגדולה, מנישואין הקודמים לפניי, לטיול תל אביבי ואחר כך לסבא וסבתא (הוריו) ויחזיר אותה בערב מאוחר. כך שהיא מרוצה ולא הביע התנגדות לזה שהיא לא ישנה שם היום. אז עברתי את המכשול של היום. תודה על תשומת הלב ואני מבינה שכשיודעים חצאי דברים, אז מגיבים כמו שהגבת ובצדק. מקווה שהדברים מעט ברורים יותר עכשיו.
 
גורמי רווחה ומייד!

אני עדיין באותה דעה בעניין הזה. מה שהתייחסת אליו יכול להיות באמת בעיה אם זה הולך לכיוון מסויים (אם כי יש אנשים איומים ללא "התנהגות מגדרית חריגה" ואנשים נפלאים עם...) ולא מהווה בעיה אם זה בסך הכל סגנון חיים אלטרנטיווי. אם יש לך חשש שמתרחש משהו בעייתי צריך לפנות לעובדת סוציאלית בדחיפות. גם בשביל אור וגם בשביל אחותה. המון הצלחה! אני שמחה שהצלחת להתארגן כך שהיא חוזרת הבייתה כמו שבקשת ובלי כסאח. נשיקותץ
 

*יערית

New member
יכולה להסיק מכך כמה דברים

ולאור דברים שכתבת אז כשאור היתה מאושפזת... אם זה המצב... עובדת רווחה דחוף ומיד...פה הייתי שמה את כל מאמציי הרוחניים הנפשיים והפיסים כי כשיש נורה כזו גדולה וחשש כזה גדול...אין כאן מקום להחליק מתחת לשטיח! אולי הגיע הזמן להעיר את השדים? ולא לכסות דברים מתחת לשטיח....למען אור שלך ולמען הבריאות שלך.
 

blonda3

New member
שחר לגבי השבת../images/Emo118.gif

אם בא לך להצטרף יש מפגש של ג"וג זאת אפשרות ולגבי החששות שלך אם יש דברים בגו אז הם מוצדקים יש עוד ילדה בסיפור אולי את יכולה לבדוק עם האמא של הילדה השנייה לא הבנתי אם הוא גרוש פעמיים או שהילדה השניה חיה איתו יש דרכים למנוע מה שאת מתארת לדעתי הפתיחות היום גדולה מדברים הרבה עם הילדים ואני מקווה שיש לך דרך לברר עם הבת שלך לגבי החששות שלך. לפעמים זה רק בראש שלנו ולא קורה באמת לילדה גם לי היתה תקופה שחששתי ושאלתי וביררתי ולא היה ולא נברא,ועוד חטפתי על הראש אבל-היו לי חששות והייתי מוכנה לאכול את הצפרדע ואת הצעקות והעיקר להיות בטוחה במאה אחוז שהכל בסדר ושהבת שלי בטוחה. וזה קרה בערך בגיל של הבת שלך תחילת גיל ההתבגרות.....
 
תודה בלונדי

אבל מצאנו כבר תוכנית לגבי מחר. אבל תודה. לגבי האמא של הילדה השנייה, אני לא יכולה לבדוק. היא נמצאת מתחת לאבן בקריית שאול כבר חמש-עשרה שנים... להזכירך או שאולי לא סיפרתי את זה בפורום מעולם, זו ילדה שלו מנישואין ראשונים לאישה שנפטרה מסרטן. הילדה הייתה בת שנתיים כשאמה נפטרה ואני הכרתי אותו כשהייתה בת שנתיים וחצי והוא היה אלמן. גידלתי אותה עד גיל שבע וחצי. היא קראה לי "אמא" והייתי לה אם בכל מובן ומילה. כשנפרדנו, הטרגדיה הייתה קשה גם לילדה הנפלאה הזו. היא שוב נפרדה מאמא ונפרדה גם מאחות קטנה שאותה היא אהבה ואוהבת עד היום מאוד מאוד. הילדה הזו היא היום בת 17 וחיה אצלו.
 

blonda3

New member
שיו שחר../images/Emo14.gif

זה כלכך טראגי שכנראה שהדחקתי כן כן סיפרת לי אבל מרוב כאב לב לא יכולתי לקלוט והעברתי הלאה..... הדחקתי לא הכנסתי לזכרון סיפור כזה טראגי לילדה קשה לי לקלוט.... ואם יש איזה חשש שהוא עושה לה משהו את היית עולה על זה? היא נראית לך בסדר? שמחה?נורמאלית? אוף עשית לי עצוב לך ולבתך לא היה עצוב? לא היתה פרידה טראומאטית? לא נקרע לכן הלב? נורא....
 

פרח 11

New member
שחר ערב טוב ../images/Emo140.gif

תראי, הדבר הראשון שעולה לראש זה חשיבות הקשר של הילדה עם אביה. אך לאחר מחשבה אני נוכחת לדעת שלא בכל מחיר. לו אני הייתי במצבך, הייתי עושה אותו דבר בדיוק ולו רק כדי לגונן על ילדי. לצערי אנו שומעים המון סיפורים חלקים גרועים, חלקם פחות אבל בכולם ישנו הגורם הזה שעושה נזק אם זה לילד ואם זה להורה שלו (אבא/אמא) ולפעמים הנזק הוא תמידי. לכן, חשוב שתקשיבי ללב שלך הוא בוודאי יודע.
 
הי שחר...../images/Emo24.gif

נכון.....המון זמן לא הייתי כאן, אבל לא שכחתי אף אחד (הי רולן
.) בכל אופן - אני זוכרת שהתייחסתי בזמנו לתקרית הברוקולי. לדעתי, אם יותר לי, את לא צריכה להתערב בהחלטה של אור שלך ללכת אל אביה והסיבה פשוטה מאוד - במקום שזה יזכיר לה שהוא פוגע בה - זה ייצור בה התנגדות כלפייך וזה בדיוק מה שאת לא רוצה. דבר נוסף - למרות הכאב שבכך - אין לך אלא לתת לה לשהות במחיצתו: אם היא תהנה (ואני יודעת שזה דבר שאת מייחלת לו שייקרה) - הרווח כולו שלה. אם היא תיפגע ממנו - זה יהיה ממנו ולא ממך. לאט לאט היא תיבנה לעצמה את דמותו ואת דפוס התנהגותו (במידה והיא יימשיך להתנהג כמו אי***ט). את חייבת לאפשר לה את זה, כי אם לא - זה יחזור כמו בומרנג אליך. מצטערת שאני קצת "קשוחה" איתך. זו דעתי ולצערי אני יודעת בדיוק מה אני אומרת ומעזה לומר שאני יודעת גם מה שאתה חשה.....
ועכשיו לבעייה השולית.... יש למדריך "צופית" אתר באינטרנט, שמציע כל מיני בילויים, טיולים ואטרקציות בכל הארץ - אני חושבת שתוכלי להעזר בו...
http://www.tzofit.co.il/
 
"מה שאני רוצה", תודה על התגובה

אבל קצת פיספסת כמה דברים. תקראי שוב את השרשור ותביני שזה לא רק עניין של אוכל ושטויות אחרות. אבל בכל זאת, המון תודה על תשומת הלב שלך.
 
שחרית יקרה

קראתי רק את מה שאת כתבת. ברור לי לחלוטין (ואני מניחה שכבר הבנת את זה מתגובותי שמלפני שלושה חודשים) שלא מדובר כאן רק על אוכל ושטויות. קראתי והגבתי - רק אליך משום שמצאתי בך, כבר אז, כמה וכמה נקודות שאני יכולה להזדהות איתך בהן (בין השאר - גם לי יש אור משלי
) ובכל אופן, מבלי לקרוא את התגובות שקיבלת, ומתוך ההזדהות שלי איתך הגבתי כפי שהגבתי. אני עדיין חושבת שזו הדרך הכי נכונה שאת יכולה לפעול בה. למרות שזה קשה - לפעמים אי העשייה היא העשייה הכי נכונה במצב כזה. עדיין אני עומדת על דעתי, שכל ניסיון שלך לצאת חוצץ בכל דרך שהיא בין ביתך לאביה - אפילו שזה נועד ל-ה-ג-ן עליה(!!!) יביא את התוצאה ההפוכה מהתוצאה שאליה את שואפת. וכעת, אמרי לי, האין את באמת מייחלת לכך שהיא תשמח בבואו ותשוב שמחה ממנו? האין את באמת מייחלת לכך שתהייה ביניהם מערכת בריאה בין אב לביתו?? -אני בטוחה שכן. גם אני הייתי מאוד רוצה בכך - עם כל המשטמה שאני חשה כלפי אבי ילדי, עם כל הפגיעות והעלבונות שילדי ספגו ממנו כבר משחר ילדותם, עם כל זאת שמ-ע-ו-ל-ם הוא לא היה שם בשבילם (גם לא כשנזקקו לטיפולים בבתי חולים) אין אני יכולה להימלט מהצורך הזה, מהרצון הזה שהאידיוט הזה יהפוך לבן אדם. לא בשבילי. לא בשבילו. בשביל ילדי. ועם כל זאת - אני יודעת שהדבר הנכון ביותר לעשותו הוא לתת להם להחליט, לתת להם לבחור. הם נבונים וצריכים להבין דברים לבד. את ההשוואות - הם כבר עושים... מקווה שלא הייתי בוטה...
 
זו בדיוק הנקודה, ואת לא בוטה

את אומרת מה שאת מרגישה וזה בסדר. את שואלת "האין את באמת מייחלת לכך שהיא תשמח בבואו ותשוב שמחה ממנו? האין את באמת מייחלת לכך שתהייה ביניהם מערכת בריאה בין אב לביתו??" אוי, אילו ידעת כמה אני מייחלת לכך וכמה אני עצובה שזה כנראה לעולם לא יהיה כך. הוא כל כך לא יודע להיות אבא. הוא כל כך כמו מישהו מפלנטה אחרת. הוא כל כך חי בקודים אחרים. בדיוק היום בכיתי לבעלי שאין לי שום אפשרות להיעזר בו בכלום לילדה שלנו. כלום. כלום. אפילו אם אני צריכה להיכנס לבית חולים ליומיים ואני רוצה שהיא תהייה אצלו, אי אפשר. הוא לא מסוגל לשתף פעולה בכלום ואם הוא כן משתף פעולה זה תמיד יוצא כל כך כל כך עקום. שבא לבכות. הכול עליי. הכול תמיד היה עליי. ותמיד יהיה. ובאשר לשהות שם לילה. קשה לי לעשות את זה. יש לי הרגשה שזה מסוכן בשבילה ותקראי שוב את מה שכתבתי בין השורות. אני לא יכולה להפקיר אותה לעניין הזה. תודה על כל מה שכתבת לי. זה מהלב. באמת.
 
אני כל כך מבינה לליבך../images/Emo23.gif

אבל אני לא מבינה למה את רוצה שהיא תלך אליו, אם את חשה שזה מסוכן בשבילה. בכל אופן כתבתי לך מסר ואני מקווה שהוא יתרום במעט לשיפור... לילה טוב בנתיים
 
למעלה